ירושלים: סנדי בר בלי ראש ופוקס בלי בר רפאלי
ראשה של סנדי נותר מחוץ לשלטי הוניגמן בעיר ותמונות של בר הועלמו מחנות פוקס בשכונה מעורבת. החברות "מתחשבות באוכלוסייה החרדית" וחברת השילוט טוענת: "אחרת ישרפו את השלטים". קבוצת פעילים לא מוכנה לשתוק יותר על הדרת נשים מפרסומות. למה שנקנה ברשת שמחביאה אותנו?
אפס נשים בשלטי חוצות – האם לשם צועדת העיר ירושלים ? התופעה המוכרת של הצנעת נשים משלטי חוצות מתעצמת גם בשכונות חילוניות ומעורבות בעיר ומחוצה לה. הפרסומאים וגרוע מכך, המפרסמים, מגלים "רגישות" לציבור החרדי, אך מפגינים חוסר רגישות כלפי נשים, הקונות העיקריות אצלם, ומצנזרים את בנות דמותן משלטי חוצות ומקירות של חנויות.
- חילונית בסופר חרדי? שימי עלייך משהו
- ההפרדה השתלטה על ל"ג בעומר
- דליה דורנר לחילונים: "השתלטו" על קווי המהדרין
- בג"ץ: לא תהיה הפרדה במאה שערים
לא ברור עד כמה הציבור החרדי באמת מעוניין במחיקת נשים מכל שלטי החוצות בירושלים, ואם לא מדובר במיעוט אלים בלבד שדוגל בכך, אך המפרסמים: מתיישרים. האם בעידן החרמות הצרכניים המוצלחים, נשים ימשיכו לבלוע את הצפרדע ההולכת וגדלה הזאת? הרי הן מהוות כוח קנייה לא מבוטל.
בעיר אחת משתמשים בהן כסמל סקס בפרסומות ובעיר אחרת בועטים אותן מפרסומות. והן? חוזרות וקונות. אבל לאחרונה קמה תנועה של אנשים שאומרת די. למה שנשים יקנו ברשת שמחביאה אותן? למה שגברים שסולדים מהתופעה יקנו ברשת שמחביאה נשים?
"הגיע הזמן למגר את העסק הזה אחת ולתמיד"
בקבוצת הפייסבוק "לא מצונזרת: נלחמים ונלחמות נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי", לא מתכוונים לעבור יותר בשתיקה על המראות ההולכים ושכיחים בעיר הצדק. כרגע, הם כועסים עלהוניגמן. ברחבי העיר אפשר לראות כעת שלטי פרסומת של החברה.
הפרזנטור עתי שולברג, מעפעף שם בגאון ואילו הפרזנטורית סנדי בר, מסכנה שכמותה, מופיעה שם כשהיא "כרותת" ראש רחמנא ליצלן. בשלטים מופיעים רק המחשוף הצנוע שלה, הבטן המכוסה שלה, ותיק. התמונות המצונזרות מופיעות גם בשכונות שאינן חרדיות כמו עמק המצלבה ורחוב ש"י עגנון בקטמון, והן הולידו קבוצת חרם נגד הוניגמן.
"זו פרסומת בולטת ונפוצה במיוחד בעיר, שבה שוב ושוב מצנזרים נשים, גם באזורים לא חרדיים", אמר ל-ynet יאיר פינק, עוזרה של רחל עזריה שפוטרה לאחרונה ממועצת העיר בשל מלחמתה בהפרדת נשים.
"זו חלק ממגמה להעלים נשים מכל התמונות במרחב הציבורי בירושלים. רחל עזריה ערכה בדיקה ומצאה 200-150 שלטים בעיר שאין דמות אישה באף אחד מהם. חברי קבוצת הפייסבוק, ביניהם אני, ניסו לכתוב בעמוד הפייסבוק של הוניגמן, אך הוניגמן מחקו את הערותנו וביטלו את החברות שלנו שם. כעת אנחנו לא יכולים להגיב שם". בהוניגמן הכחישו את המחיקה.
הרב הקונסרבטיבי אורי איילון, פעיל בתנועת ירושלמי וממייסדי קבוצת הפייסבוק, מסביר: "התופעה ההולכת וגוברת של הדרת נשים מפרסומות מאוד מורכבת. חלק ממנה בא לידי ביטוי במדיניות, חלק ממנה בהעמדת פנים. וישנם פרסומאים ומפרסמים שפשוט החליטו שירושלים היא עיר שמוגדרת כולה כאזור חרדי. מדובר בהצטברות של נסיבות שמובילות לאפס נשים בשלטים".
פעם כיסו נשים היום לא רוצים לראות אותן
זו לא תופעה חדשה אבל מימדיה גדלים והביטוי שלה חדש. פעם היו שורפים שלטים באזורים חרדיים וה"פתרון" היה נשים שכוסו באמצעים דיגיטליים. כיום אירן-אפגניסטן זה הבון טון החדש - יש להעלים לגמרי את המין המפתה הזה מכל תמונה בעיר. לא תעשה לך פסל וכל תמונה, אלא אם כן היא של גבר.
בתנועה של איילון עוקבים כבר שנה וחצי אחר המעיין המתגבר הזה, "והחלטנו לשים קץ לתופעה הזאת", הוא אומר. "מה שקרה לאחרונה, זה שההדרה של נשים מהמרחב הציבורי זלגה גם לתוך השיח הציבורי. אם זה חיילות ששרות בצבא וחיילים קמים והולכים, או נשים שדורשים שלא ישירו בטקס זה או אחר. הגיע הזמן לצאת ולמגר את העסק הזה אחת ולתמיד.
"אז בקבוצה אנחנו סופרים נשים בפרסומות, בודקים קמפיינים ועושים מה שאפשר כדי להציף את התופעה ולהראות שזה הולך ומחמיר. מטרתנו היא לעצור את הטירוף הזה ולהחזיר את המצב הטבעי בו נשים וגברים שווים במרחב הציבורי".
מנכ"ל הוניגמן: "זה לא מכבד אותי ואני נרתע מזה"
מיכה רונן מנכ"ל קבוצת הוניגמן אמר ל-ynet: "חברת הוניגמן פועלת ככל חברה אחרת. על פי הנחיות חברת השילוט, 'זוהר חוצות', לא ניתן לעלות בשילוט עם תמונה של אישה. כפי שנמסר לנו - מדובר בהנחיות של עיריית ירושלים שאוסרת עליית פרסומות עם תמונות נשים בחלקים מסוימים מהעיר, שעלולים לפגוע ברגשות הציבור הדתי. ראוי לציין כי כל חברות האופנה פועלות בהתאם למגבלות אלה."פרסתי 1,800 שלטי חוצות בכל הארץ ומבחינתי הייתי שם בירושלים את אותן תמונות בדיוק. מאחר שדבר ההנחיות נודע לנו ימים ספורים לפני העלייה – הסכמנו להשתמש בתמונה קטועה. בקמפיין הבא בהחלט אשקול לעשות צילום אחר לטובת האזורים הרלוונטים בי-ם כיוון שגם אני לא מרגיש נוח עם תמונה קטועה. זה לא מכבד אותי ואני נרתע מזה. לא יכולנו להגיב בזמן סביר, אז הסכמנו לזה".
השלטים עלו גם באזורים לא חרדיים בעיר.
"לא עשיתי חתך מדוייק של השכונות".
מה זה אומר צילום אחר לטובת האזורים הרלוונטיים?
"נשקול לעשות פרסום שונה, לצלם מוצרים במקום אנשים".
אבל גם כך אתם משתפים פעולה עם התופעה.
"האלטרנטיבה האחרת היא לוותר על הפרסום בי-ם, והמשמעות של זה יותר חמורה. למה ללקוחות בי-ם לא מגיע לראות את הפרסומים שלי? אני רואה בזה כניעה יותר גדולה. אשקול לכבד גם אותנו וגם אותם".
עיריית ירושלים: "העירייה מאפשרת פרסום נשים"
האם יתכן שעיריית י-ם אכן אוסרת הצגת נשים בעיר? בעיריית ירושלים מכחישים מכל וכל: "לא היו דברים מעולם. מדיניות העירייה מאפשרת פרסום נשים על שלטי חוצות בירושלים והעירייה אף מפרסמת נשים בשלטי חוצות בפרסומיה. לעירייה לא הגיעה כל פנייה מחברת הוניגמן והעירייה לא פסלה כל פרסום של חברת הוניגמן". אגב, גם בפ"ת נצפו שלטים של הוניגמן עם דמותה החתוכה של סנדי.
ולמרות הצהרת עיריית י-ם, ניסים חסון מ"זוהר חוצות" טוען: " אסור להראות נשים בשלטים בירושלים. ולא רק שם, אלא גם בקריית מלאכי, בני ברק ונתיבות. זו עיר אחת מיני כמה ערים בארץ שאני לא יכול להעלות בהן דמויות נשיות בגלל ריבוי הדתיים. ואני בפרסום חוצות המון שנים. פעם, כשלא היה האיסור, כל דמות אישה שהייתי מעלה לשלטים היו שורפים לי בגללה את המתקנים. וזה היה מביא לנזקים מטורפים. לכן אנחנו לא תולים נשים במקומות שיש בהם חרדים".
מעיריית ירושלים מסרו שזה לא נכון שיש איסור כזה.
"ככה אני יודע בוודאות. זה מקובל ומוסכם המון שנים. לא אנחנו המצאנו את זה".
למה אתם משתפים עם זה פעולה?
"כי אין מתקן שיישאר שלם. שמתי פוסטרים של קסטרו באשקלון, ובאזורים שלמים בעיר הרסו לי את כל המתקנים. והדוגמנית היתה עם ג'ינס וחולצה לא חשופה. גם בראשל"צ באזורים מסוימים בעיר, הרסו את השלטים. מבחינה כלכלית אי אפשר לשרוד אחרת. אני לא יכול לפתור את זה, החברה תקרוס.
"והוניגמן זה הרע במיעוטו. בפרסום החוצות של סטודיו C בכל הארץ מופיעה תמונת אישה, אך בפוסטר בירושלים וערים דומות יש רק מלל, אין תמונה של בחורה. קסטרו הותירו בשלטים בירושלים רק רגליים, כי כך לא מבחינים שזאת אישה. יש דברים שאנחנו לא אוהבים לעשות אך אין לנו ברירה. אז בהוניגמן עשו רק קלוז אפ לתיק של הבחורה. אין מה לעשות, הם התכוננו לכך מראש והם ידעו על זה מראש".
בחנות פוקס אין בר רפאלי רק נעם טור וילדים
במקביל לעליית שלטי הפרסומת של הוניגמן בחוצות העיר ירושלים, גלעד, תושב שכונת רמות, שם לב לתופעה מדאיגה בחנות פוקס בקניון החדש שנפתח אך לאחרונה בשכונה, קניון שמשמש אוכלוסיה דתית וחילונית גם יחד.
"נכנסתי עם אשתי לחנות FOX בקניון", הוא מספר. "קנינו במחלקת ילדים, שמלאה בתמונות של ילדים וילדות. הגענו למחלקת גברים ועל כל הקירות התנוססו תמונות של פרזנטור הרשת נועם טור, אבל כשנכנסתי למחלקת נשים, לא מצאתי תמונות של הפרזנטורית, החנות לנשים ריקה מתמונות.
"שאלת בדלפק המכירה איפה בר רפאלי ונעניתי: אתה יכול לראות אותה בפרוספקט שעל הדלפק. הזדעזעתי. אילו ההחלטה היתה שבחנות אין תמונות של פרזנטורים בוגרים מילא, אבל כדי למצוא חן בעיני החרדים השעירו את תמונות הדוגמן וויתרו על תמונות הדוגמנית. בללין, החנות הסמוכה, אין כלל תמונות של יעל בר זוהר, גם זה צורם מאוד, אך צורם פחות מפוקס.
"מדובר בקניון שלא מיועד רק לאוכלוסיה חרדית. השכונה מתחרדת, אך עדיין גרים בה חילונים רבים. לכן זה צורם שפוקס הצליחו להיכנע בצורה כזאת לתכתיבים של חרדים ולא במאה שערים".
מפוקס נמסר בתגובה: "קניון רמות אכן משרת את אוכלוסיית האזור חילוניים וחרדים גם יחד. לרשת FOX כ-150 סניפים בפריסה ארצית. כרשת הפונה לכלל הציבור בישראל, FOX מגלה התחשבות באוכלוסיה החרדית ואיננה מפרסמת תמונות שאינן מקובלות במגזר החרדי באזורים הרלבנטיים.
"אף אחד לא דרש מאיתנו לתלות או להסיר תמונות מסוימות בחנויות מסוימות, זוהי רגישות שאנו מגלים כלפי הציבור בישראל תוך התחשבות באורח חייהם".
כלומר כאן, בניגוד לטענת הוניגמן, איש לא ביקש מפוקס להעיף את בר רפאלי מעיני הציבור, החברה עשתה זאת מרצונה החופשי כדי להתחשב באורחות חייהם של חלק מבאי הקניון. ומי מתחשב בנשים, הקונות העיקריות ברשת? ואולי אין מה לבקש מחברות כאלה, שבסך הכל מעוניינות בעשיית רווחים, לנקוט בפעולה שנוגדת את האינטרס שלהם. אולי יש לפעול נגד התופעה בדרכים אחרות, כמו חקיקה או ענישה.
"אני מאשים את המפרסמים"
"אני כן מאשים את המפרסמים", אומר הרב הקונסרבטיבי אורי איילון, "כל מהלך כזה בירושלים, יש לו השפעה על אופיה של העיר. אי אפשר לנתק את זה ולהגיד 'זה בסך הכל פרסומות'. זו החלטה מודעת של המפרסם, שבסופו של דבר מקדמת שינוי מהותי. הציבור החרדי הוא מיעוט ומחזיק את הפרסום באופן שלא פרופורציונלי לגדלי האוכלוסיה.
"הפרסומת הקטועה של הוניגמן הופיעה בקטמון. אין שם חרדים. ו-15 מ' ממנו מופיע צילום של הדוגמן במלוא הדרו. המפרסמים והפרסומאים לא יכולים לנקות את ידיהם ולומר 'אנחנו רק מפרסמים'. הם משפיעים באופן ישיר על מהלכים בעיר. ואותם פרסומאים הרי ישימו נשים בביגוד מינימלי בת"א".
לפי איילון, ובניגוד להצהרת עיריית ירושלים, גם מוסדות ממשלתיים ועירוניים החלו להתייחס לנשים כמוקצות משלטי העיר. "אני מודאג מזה מאוד", הוא טוען. "הפרסום העירוני בי-ם עובר לכיוון טקסט והורדת ויז'ואלים. במודעות לצעדת ירושלים, לא רצו בעירייה להרגיז את החרדים, אז שמו תמונות של נעליים. הם לא רוצים להרגיז את החרדים גם כשאלה לא מתרגזים בכלל.
"וזו הנקודה הכי חשובה. הבעיה האמיתית, העמוקה, קורית כשאתה מגיע לצנזור עצמי, כשאתה מראש מצנזר את עצמך עוד לפני שמישהו אמר משהו. כך אתה מבטל את העמדה שלך. הצנזור העצמי בא מהכיוון של הפרסומאים, של העירייה, שמשיקולים פוליטיים או מסחריים לא רוצים להרגיז אף אחד וזה תהליך מסוכן".
לפנייה לכתב/ת 
