יו"ר רשות ני"ע: המשקיע צריך אחריות צרכנית
לדברי פרופ' שמואל האוזר, על מנת להוזיל עמלות בשוק ההון, הציבור חייב לגלות מעורבות ולא להטיל את האחריות על הרגולטור בלבד: "מדוע צרכנים אינם חוששים לעבור לסופרמרקט אחר אם מחירי המוצרים גבוהים מדי, אך הם נאלמים דום אל מול פקידי הבנק ומנהלי קרנות הפנסיה?"
"יש חשיבות רבה לכך שציבור צרכנים לוקח אחריות על מצבו, ואינו מקבל בהכנעה את רמת המחירים או את רמת השירותים כגזירה משמיים. לקיחת האחריות חשובה בכל שוק שבו יש ספקים ולקוחות, ומהבחינה הזו – שוק ההון אינו שונה מיתר השווקים", כך אמר היום (ב') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, בכנס שהתקיים בתל אביב.
לדבריו, "הציבור בישראל מושקע בשוק ההון במגוון אמצעים, אך מה שמשותף לכל המשקיעים הוא שהם משלמים עמלות בגין ההשקעה בשוק ההון: עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך, עמלת דמי משמרת עבור החזקת תיק ניירות הערך בבנק, עמלת ניהול תיקים, עמלת הפצה של קרנות נאמנות, דמי ניהול למנהלי קרנות, ועוד". האוזר הוסיף, כי נדרשת אחריות הן מצד הרגולטור, הן מצד הגופים הפיננסיים והן מצד הלקוחות, לחיזוק התחרות ולהוזלת השירותים.
"תפקיד הרגולטור הוא לנקוט בפעולות שתכליתן להבטיח שוק הון יעיל: שוק שבו יהיה למשקיעים מידע מלא על החברות הציבוריות, כדי שניתן יהיה לתמחר באופן נאות את יחס התשואה מול הסיכון בהשקעה, אולם היעילות נפגמת במקום שבו העמלות גבוהות מדי".
הפצה קרנות נאמנות בלי צורך בבנקים
האוזר ציין כי הרשות פועלת להפחתת עמלת ההפצה שהבנקים גובים בגין הפצת קרנות נאמנות. "העמלות אמנם נגבות ממנהלי קרנות הנאמנות, אך לעיתים קרובות מגולגלות על המשקיע. תקרת העמלה המרבית נקבעה בתקנות לאחר רפורמת בכר, אך אף אחד מהבנקים לא גובה בפועל עמלה נמוכה מהתקרה. בעיני זה מצב לא ראוי, וכדי להתמודד איתו יש צורך לייצר אלטרנטיבה להפצת קרנות הנאמנות באמצעות הבנקים. זה הפתרון שהרשות לקחה על עצמה לקדם.
"בכוונתנו להעמיד לרשות הציבור מערכת אלטרנטיבית להפצת קרנות נאמנות באמצעות האינטרנט. מערכת שתהיה נגישה לציבור, ידידותית ומאובטחת, שתחסוך למשקיעים חלק ניכר מהעלויות הכרוכות היום בהשקעה בקרנות הנאמנות באמצעות הבנקים. המשקיעים באמצעות המערכת לא ישלמו דמי שמירה או דמי ניהול חשבון שעשויים להגיע כדי 0.7% לשנה וגם מרבית עמלת ההפצה תושב לחשבונם. אתמול הושלמו בועדת החוקה של הכנסת תיקוני החקיקה האחרונים שנדרשים לצורך הקמת המערכת, ואני מקווה שבשנת 2012 היא תצא לדרך".
האוזר הוסיף כי קיימות גם יוזמות לפיהן מנהלי קרנות יוכלו להחזיר ללקוח חלק מדמי הניהול כנגד הוכחה שהלקוח עמד בקריטריון מסויים המזכה בהנחה. בנוסף, יקודמו תקנות שיביאו להפחתה משמעותית בגובה האגרות המשולמות לרשות, שלרוב מגולגלות לפתחו של הלקוח.
"כוחות השוק לא יעשו פעולתם כראוי אם ציבור המשקיעים לא יגלה מעורבות צרכנית", אמר האוזר, "מדוע צרכנים אינם חוששים לעבור לסופרמרקט אחר אם מחירי מוצרים גבוהים מדי אך הם נאלמים דום אל מול פקידי הבנק, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי קרנות הפנסיה והגמל? מדוע הוזלה של כמה אגורות במחיר הקוטג' מובילה למעורבות חברתית, ואילו שיעורים גבוהים של עמלות הנגבים מן המשקיעים שמשמעותן עלויות גבוהות בהרבה אינם מובילים את הצרכנים לגלות מעורבות צרכנית בשוק ההון?".
יו"ר הרשות לני"ע הוסיף כי הוא רואה חשיבות באקטיביזם מצד בעלי מניות מהציבור בכלל ומשקיעים מוסדיים בפרט, מול מנהלי החברות הציבוריות.
"כאשר אדם רוכש מניה בחברה ציבורית הוא הופך להיות שותף בחברה, ומוקנות לו על פי חוק זכויות שונות, ובכלל זה הזכות להשתתף באסיפה הכללית, ולקחת חלק בבחירת חברי הדירקטוריון, באישור מהלכים של מיזוג, עסקאות בעלי עניין, ועוד. אני חושב שמימוש הזכויות יהיה לתועלתם של המשקיעים. השתתפות פעילה של הציבור באסיפות הכלליות, לדוגמא, עשויה להשפיע על אופן התנהלות החברות", אמר.
האוזר ציין, כי בשבועות האחרונים מקדמת הרשות יוזמה שמטרתה להקל יותר על היכולת של המשקיעים מהציבור להשפיע ישירות על המתרחש בתאגידים שבנירות הערך שלהם הם מחזיקים. זאת, על ידי הקמת תשתית אינטרנטית שבאמצעותה יוכלו מחזיקי ניירות הערך מהציבור להצביע באסיפות כלליות ולממש בכך את זכויותיהם.
לפנייה לכתב/ת 
