תגלית: חלקים מהכותל לא נבנו על-ידי הורדוס
מטבעות מהשנים 16-17 לספירה, שנמצאו מתחת לנדבך הראשון באזור הדרומי של הכותל, מנפצים את התפיסה שהורדוס היה זה שניצח על כל פרויקט הבנייה הגרנדיוזי של בית המקדש. הארכיאולוג: "כשראינו את שנת ההטבעה, פערנו זוג עיניים"
הכותל המערבי, כך יגיד לכם כמעט כל מורה דרך וסטודנט שלמד על תולדות ירושלים, נבנה על-ידי המלך הורדוס הגדול, יחד עם בית המקדש השני. אלא שממצאים ארכיאולוגיים חדשים מערערים על התפיסה הכה-מקובלת וחושפים שחלקים מהכותל נבנו עשרות שנים לאחר מותו. מלך יהודה, כך מתברר, החל את הבנייה אבל לא זכה לראות את המפעל האדריכלי העצום שלו בשלמותו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
בחפירות שערכו רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, במימון עמותת אלע"ד, נחשפה לאחרונה תעלת ניקוז שעברה מתחת לרחוב הראשי שהוביל את העולים לבית המקדש. במהלך העבודות נחשפו גם קטעים של יסודות הכותל, שנבנו על גבי אבן טבעית - ושם נמצאו בורות מים, מרתפים ומקוואות טהרה שהיו שייכים לשכונת מגורים שהייתה סמוכה לכותל, ושתושביה פונו בשל עבודות ההרחבה. כדי לאפשר את בניית הכותל העצום סתמו פועליו של הורדוס את הבורות בעפר, ורק אז הונחו האבנים גדולות שהיו הנדבך הראשון של קיר התמך המערבי של הר הבית.
חלק מאחד המקוואות שנחשפו בעבודות נמצא ממש מתחת לנדבך הכותל, באזור קשת רובינסון (החלק הדרומי בכותל המערבי). כשהוציאו מהמקווה את העפר וניפו אותו - התגלו הממצאים המפתיעים, שמצביעים על משך הבנייה הממושך של פרויקט בית המקדש: מלבד כלי חרס ונרות, נמצאו במקום 17 מטבעות ברונזה, שכנראה נפלו מכיסי בעליהם בעת הבנייה. בניגוד לכלי חרס, שניתן לתארכם בדיוק של כרבע מאה, מטבעות נותנות לארכיאולוגים תאריך מדויק, שכן שנת הטבעתם רשומה עליהם. בבחינת המטבעות התבררה התגלית הדרמטית - ארבע מהן הוטבעו בתקופתו של הנציב הרומי ורלוס גרטוס, שהיה בארץ בשנת 16 לספירה - כעשרים שנה אחרי מותו של הורדוס.
"מציאת המטבעות הייתה הפתעה מוחלטת", אומר פרופסור רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שמנהל יחד עם ד״ר אלי שוקרון את חפירות. "התחלנו בלי שום ציפיות, שכן בשטח הזה כבר חפרנו בעבר. למעשה, הגענו אליו במטרה לערוך פעולות אחזקה ולצורך כך היינו צריכים לחפור - ואז גילינו את המקווה הסתום. מכיוון שמדובר בחלק שנמצא מתחת לכותל, ביקשתי שיתנו לזה עדיפות.
"התחילו לנפות את העפר. פעמים רבות שעושים זאת לא מוצאים דבר, אבל אני יודע שלפעמים יש הפתעות. הייתי מסתפק גם בכלי חרס, אבל מטבעות נותנות תיארוך מוחלט. כשראינו את שנת ההטבעה על גבי המטבעות פערנו זוג עיניים, ואמרנו אם יש מטבעות מהשנים 16-17, סימן שהחלו בבניית הנדבך הראשון של הכותל כעשרים שנה לאחר מותו של מי שהתחיל הכל. לא נוכל לגזול מהורדוס את היוזמה והדחף הבנייתי שלו, וגם לא את התואר של הבנאי הגדול ביותר של ארץ ישראל, אבל ככל הנראה הוא חווה כעשר שנים מבניית בית המקדש והפרויקטים נמשכו עוד הרבה שנים אחריו".
כמה זמן?
על הבנייה האדירה בבית המקדש כבר כתבו ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו וכן חכמי התלמוד, אולם ממצאים ארכיאולוגים שהעניקו מידע על משך הבניה - לא היו עד עכשיו.
"זו הפעם הראשונה שיש לנו אינדיקציה ארכיאולוגית", מבהיר רייך. "בזכות זאת אנחנו יכולים לדעת שלפחות החלק הזה של הכותל נבנה בשלב האחרון ביותר במפעל הבנייה הכי גדול שנעשה אי-פעם בארץ. יש רק עבודה אחת מלומדת, שנעשתה על-ידי שני מהנדסים, שניסו לכמת את משך זמן העבודה וכוח האדם שנדרשו לבנייה, ולטענתם זה לקח מעט מאוד זמן. הם האריכו את העבודה ב-8 עד 10 שנים. זה כמובן לא מסתדר עם הממצאים הארכיאולוגים, שמעידים כי הבנייה
נמשכה לפחות 40 שנה, וייתכן שאף יותר.
"בכל מקרה, ההנאה מהפרויקט המרהיב הזה הייתה קצרה, כי דור לאחר מכן, בשנת 70 לספירה, ירושלים נכבשה על-ידי הרומאים, שהחריבו את בית המקדש. היהודים לא זכו ליהנות הנאה מלאה מהמפעל הזה, אבל הוא ללא ספק השאיר רושם רב על כל מי שראה אותו".
רייך חופר בירושלים מאז 1969 והוא יודע שירושלים תמיד יכולה להפתיע. אבל יש הפתעות שהן ללא ספק משמחות יותר: "אני לא מתרגש מזהב", הוא מבהיר. "לפני כחודשיים כשנמצאו בתעלת הניקוז פעמון זהב וחרב רומית זה היה נחמד, אבל זה הכל חפצים. אני רגיל בכגון אלה. התרומות החשובות הן מידע. למצוא אלף מטבעות זהב זה בטל, כי המטבע הראשון שמצאת הוא החשוב. בתגלית הזו תרמנו ידע - וזה לא קורה כל יום. אבל מאחר שאנחנו עבדים לתגליות שלנו, עכשיו אני צריך להפנות חלק מהמחקר שלי כדי לברר דברים נוספים הנוגעים לבניין הר הבית".
לפנייה לכתב/ת 
