אגף תורני בכלא - חילול השם

אוי לתורה, אוי לאוהביה וללומדיה!

בתקופה האחרונה הולכת ומצטמצמת תורתנו לפחות בחצי, והיום - כשאנו שומעים על כניסתו של משה קצב לאגף התורני של מעשיהו - זו הוכחה לכך. 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• ש"ס - מחזירים אפליה ליושנה/ טלי פרקש
• כלה אידיאלית בטוניסיה: כלה שמנה ולבנה
• חרדי ומכור לפורנו? יעזרו לך להיגמל
  

מה זה בדיוק "אגף תורני"? אם לשפוט על-פי שם האגף, הוא אמור להיות מקום שבו שומרים על התורה ומכבדים אותה. בפועל, מדובר באגף שבו יושבים רוצחים, גנבים, אנסים סדרתיים ולוקחי שוחד. אבל מגיע להם אגף תורני כי הם, כביכול, מכבדים את התורה. 

טוענים לעומתי שלאנשים מגיעה הזכות לאורח חיים דתי. ודאי שזה נכון. זו זכות שמגיעה לכל יהודי (ואגב לא רק ליהודים), גם אם הם אסירים בבתי הסהר. אבל מה זה אגף תורני לפושעים? האם מישהו סבור שיכול להיות חיבור בין מעשיהם לתורה?! הרי אין חילול השם גדול מזה.

עוד טוענים כנגדי ששערי תשובה לעולם אינם ננעלים. גם זה נכון. אבל אני איני רואה כל תשובה במקרה דנן. האם התשובה מתבטאת בזכויות היתר של האגף התורני? האם התשובה מתבטאת בזכות לאכול ממאכלי בד"ץ, שהמשגיח העליון על המאכלים האלו הוא אדם שמסרב להחזיק בתעודת זהות של מדינת ישראל?

תורה מעוותת

נדמה שהדבר אינו מפריע לאיש. ואם כן - מה מקומה של התורה בחברה שלנו? האם התורה היא רק קרדום לחפור בו?! מה יהא עלינו ועל תורתנו?

התפיסה ההולכת ומתעצמת במחוזותינו היא שהתורה קשורה רק לכמה פעולות של פולחן, ולכאורה נטולת חיבור לחברה, נטולת חיבור לכבוד האישה, נטולת חיבור למוסר הטבעי, ובעצם נטולת חיבור לקדוש-ברוך-הוא. למעשה, המצדדים בתפיסה זו מעמידים מצד אחד התורה, ומצד שני את האנושיות, המידות המוסר. כאילו מדובר

בשני סולמות ערכים נפרדים. אך להווי ידוע כי תורה שחסרה בה ולו אות אחת היא פגומה ופסולה. ואני שואל – ומה יהא על תורה שמחקו כמעט את כולה והשאירו רק פרקטיקות מסוימות? איזו כשרות יש לה?

לא מזמן התבטא ראש ממשלתנו מעל בימת הכנסת בדיון בסוגיית ילדי העובדים הזרים, ואמר שבסוגיה זו ניכרת הסתירה העמוקה בין היותנו הומניסטיים ואנושיים לבין היותנו יהודים. ברטוריקה הנפלאה שמייחסים לראש הממשלה הוא אמר את כל ה"תורה המעוותת" על רגל אחת: אנושיות ויהדות לא יכולות לצעוד בצוותא.

היום התורה נכלאה באגף שלה. הגיע זמן שכולנו נחזור בתשובה ונשחרר אותה.