יורדים, בקשו אתם סליחה!
ילדי היורדים בארה"ב, הדור אשר לא ידע את ישראל, לא מתנתקים רק מיום הזיכרון, מהדגל הכחול-לבן ומ"התקווה" - הם פשוט מתנתקים מהיהדות. הקמפיין שהוסר עוד היה עדין
הגיע הזמן לבקש סליחה כמו שצריך. כן, אתה יודע מן הסתם במה מדובר: הקמפיין החדש והשנוי במחלוקת של משרד הפנים, שנועד להשיב יורדים בחזרה לישראל. זה שמראה איך היורדים עצמם משמרים את הקשר שלהם לישראל, אבל הילדים שלהם מנותקים לגמרי. אחרי שהקמפיין עורר סערה אצלכם, יהודי ארה"ב, ואחרי שישראל החליטה לגנוז אותו, הגיע הזמן לבקש סליחה. אבל שיהיה ברור, אתם אלה שצריכים לבקש סליחה מאיתנו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
ראית את הסרטונים, אתה יודע טוב מאוד על מה אנחנו מדברים. ילד קורא לאבא שלו "דדי" במקום "אבא", ילדה זוכרת את הכריסטמס ולא את חנוכה, בחורה מוותרת על ערב מיוחד ביום הזיכרון, ובן-זוגה מתקשה לקלוט מה זה אומר.
בינינו, זה לא רציני. נכון, יש משהו חד ונוקב באמירה שהבן שלך לא יגיד אפילו "אבא" בעברית, אבל יחסית זה לא עד כדי כך נורא. אין ספק שהאיום מפני שכחת יום הזיכרון משחק על הרגשות שלך, אבל זה עוד כלום. גם אם נפגעתם עד עמקי נשמתכם, תודו שיצאתם בזול. המציאות הרבה יותר בעייתית ממה שתואר בתשדירים.
קמפיין פוגע באמת
ילדי היורדים בארה"ב, הדור אשר לא ידע את ישראל, לא מתנתקים רק מיום הזיכרון, מהדגל הכחול-לבן ומ"התקווה". הם פשוט מתנתקים מהיהדות. לא מדובר רק בקשר פחות הדוק ליהדות מזה של ההורים, זה לא רק עניין של תחושת שייכות, אלה נתונים עובדתיים פשוטים. אם הבן שלך יתחתן עם מישהי שאיננה יהודיה, הבן שלו לא יהיה יהודי. ככה זה. זה לא שהנכד שלך יהיה יהודי חסר זהות יהודית, זה לא שהנכד שלך יהיה יהודי שאינו מודע ליהדותו, הוא פשוט לא יהיה יהודי.
את המציאות הזאת לא תוכל לשנות; לא יעזור שתעשה לו מנוי על עיתונים מהארץ, תיסע איתו לביקור בירושלים ותקנה לו פלאפל פעם בחודש, כדי לנסות לחבר אותו בכוח לעם שממנו הוא בא. עובדתית, הוא כבר בחוץ.
כן, אני יודע שאני מדבר רק על הזהות היהודית, ואני יודע שהקמפיין של משרד הקליטה דיבר בעיקר על הזהות הישראלית. ובדיוק בגלל זה אני רוצה להגיד לך שיצאתם בזול, ושהקמפיין הזה היה יכול להיות הרבה יותר נוקב. הוא דיבר בעיקר על הקשר של היורדים עם מדינת ישראל, שעליו אפשר להתווכח, אבל אילו הוא היה שולף את הקלף של הקשר עם העם היהודי – לא היה לכם מה להגיד.
אתם יכולים לבקש ממדינת ישראל לשתוק, ולא להגיד עליכם שום דבר, אבל אחוזי ההתבוללות ההולכים וגובהים (מעל 50% לפי המחקרים האחרונים) יכולים לדבר בעד עצמם. לא משנה כמה לחץ דיפלומטי תפעילו, את הנתונים הללו לא תוכלו לגנוז. משרד הקליטה לא הציג אותם בפניכם, ואילו הוא היה בוחר להציג - הייתם רואים מה זה באמת קמפיין פוגע.
מי פה יבקש סליחה
אתה יכול להגיד שלא אכפת לך. שלא מעניין אותך אם הנכד שלך יהיה יהודי או לא, העיקר שיהיה בן אדם טוב. ובכלל, מי חושב עכשיו על נכדים? מי מסתכל עכשיו שני דורות קדימה? אתה יכול לחשוב כך, לא לראות בהתבוללות תופעה מסוכנת, או לא לראות אותה בכלל כי היא עדיין רחוקה ממך. אולי משתלם, לדעתך, לקטוע את השרשרת שסבא שלך הגן עליה בחירוף נפש, בשביל השקט הנפשי או הכלכלי של עכשיו. אבל לפחות אל תגיד שהתופעה הזאת איננה קיימת. אל תגיד שתשדיר על ילדה שלא מכירה את חנוכה רחוק מהמציאות, כי המציאות עוד יותר כואבת.בעצם, אולי אתה צודק. אולי אנחנו, בישראל, צריכים לבקש סליחה מכם. סליחה שהתקפלנו כל כך מהר. שנבהלנו מהתגובה שלכם, ונענינו לאינסטינקט הדיפלומטי שלנו, שהורה לנו לא להתעסק אתכם. סליחה שזרקנו לפח את כל הקמפיין הזה. חבל, ההפסד כולו שלכם – עכשיו אף אחד לא יהיה מי שיציב בפניכם תמרור אזהרה מפני ההתנתקות וההתבוללות.