ביהמ"ש: לא הוכח שברמן ואנג'ל תיאמו מחירים

בית המשפט המחוזי בתל אביב- דחה בקשה לתביעה ייצוגית של 500 מיליון שקל נגד המאפיות ברמן  ואנג'ל  וקיבל את בקשתם של התובעים להסתלקות מהבקשה לתביעה. בית-המשפט דחה הסדר הסתלקות שסוכם בין התובעים למאפיות, לפיו המאפיות ישלמו לתובעים הייצוגיים 20 אלף שקל שכר טרחה והוצאות תמורת הסתלקותם מהתביעה.

• רשות ההגבלים: קרטל הלחם - מהחמורים במדינה
• בקשה לייצוגית ב-500 מיליון ש' נגד אנג'ל וברמן
• ח"כ חסון לדוד גילה: "חשד לקרטל במוצרי החלב"
  

השופט, יהודה פרגו נימק את דחיית ההסדר בכך שאם אין ממש בתביעה, אין סיבה שהמשיבות ישלמו לתובעים הייצוגיים תמורת הסתלקותם ממנה. בעצם קבלת התשלום תמורת הסתלקות מתביעה חסרת בסיס, יש מסר שלילי לפיו תיתכן תועלת כלכלית מהגשת תביעה שכזאת. 

בבקשה לתביעה הייצוגית, נטען שבמסגרת קרטל, מאפיות אנג'ל וברמן תיאמו מחיריהם של שמונה מוצרי לחם ולחמניות אותם נוהגים התובעים לרכוש במשך 7 שנים. מדובר בחלה קלה פרוסה, לחם הארץ אגוזים, לחמניות באניז, לחמניות בשקית לחם הארץ קל ולחם קל.

הבקשה לתביעה הוגשה על רקע חקירה של רשות ההגבלים. הרשות חשדה כי בשוק, המגלגל על פי נתוני הלמ"ס 2.1 מיליארד שקל בשנה, נוצר קרטל בין שלוש יצרניות גדולות - אנג'ל, דוידוביץ' וברמן.

בתוך כך הודיעה היום רשות ההגבלים העסקיים למאפיות אנג'ל, ברמן, דוידוביץ', מרחבית, למנהליהן ולנושאי משרה בכירים נוספים על כוונתה להגיש כתב אישום נגדן בגין עבירות הסדרים כובלים בנסיבות מחמירות, וכי עומדת בפניהם האפשרות להעלות את טיעוניהם במסגרת הליך שימוע בטרם הגשת כתב אישום.

על פי מכתבי השימוע, בשלהי חודש פברואר 2010 תיאמו ביניהן המאפיות מקבוצות דוידוביץ-מרחבית, אנג'ל וברמן כי יימנעו מתחרות על אספקת מוצריהן ללקוחות שבאותו מועד קיבלו אספקה ממאפייה אחרת, וכי יפעלו להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. התיאומים המתוארים גובשו במהלך פגישות משותפות בין הצדדים, בין היתר בבתי קפה ותחנות דלק ברחבי הארץ.

"המחירים ירדו או עלו בהתאמה"

התובעים הייצוגיים, מיה אדרי ורמי יפלח טענו, באמצעות עו"ד יוחי גבע, כי שוק מוצרי הלחם בישראל נשלט כמעט באופן מלא על ידי הנתבעות, שמחזיקות יחד ב-70.1% מהשוק. לדבריהם, "רוב מוצרי הלחם אינם בפיקוח, כדי לאפשר תחרות הוגנת על כיסו וארנקו של הצרכן. המבקשים שמו לב במהלך השנים כי מחירי מוצרי הלחם, הן של אנג'ל והן של ברמן, דומים עד זהים. למעשה, כל עת בה עלה או ירד מחיר של מי מהמוצרים – באותה תקופה ממש השתנה מחיר המוצר של המאפייה האחרת בהתאמה".

במאפיות השיבו כי המבקשים התבססו על המחירים לצרכן ואת אלו קובעות רשתות השיווק. עוד טענו כי המבקשים לא הציגו ראיות מוצקות למעט קטעי עיתונות. אחרי שהתובעים עיינו בתשובות של המאפיות לבקשה לתביעה, הם הגיעו למסקנה כי אין להם עילת תביעה אישית. בתביעה ייצוגית, התובע המייצג את הציבור חייב להחזיק בעילות תביעה אישית וכללית.

על רקע זה, פנו התובעים הייצוגיים לבאי כוחן של המאפיות, עו"ד טליה סולומון ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ועו"ד יוסי עזגד, ומסרו להם כי הם מעונינים להסתלק מבקשת אישור התביעה כתביעה ייצוגית. בתמורה דרשו שהמאפיות ישלמו עוברם את הוצאות המשפט ושכר הטרחה לעורכי הדין.

אין עילה לתביעה, אין תשלום לתובעים

היועץ המשפטי לממשלה לא הביע התנגדות להסתלקות. עקב כך, השופט, יהודה פרגו קיבלת את בקשת ההסתלקות כתב: "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אכן סבור אני כי אין למבקשים כל עילת תביעה בנידון וכי אם היו פונים אל המשיבות/הנתבעות בטרם הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יש להניח שבקשה זו לא היתה באה לעולם. כפועל יוצא אני מחליט לקבל את עתירת התובעים/המבקשים להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולמחיקתה".

יחד עם זאת, עמדת היועץ המשפטי בעניין הסכם ההסתלקות, היתה חד משמעית: יש לדחותו מחשש לתמריץ שלילי להגיש בקשות לתביעות שאינן מבוססות דיין. השופט אימץ את עמדת היועמ"ש וציטט מפסק דין קודם שלו עצמו: "לצערי נפוצה לאחרונה התופעה של הגשת תובענות ייצוגיות שאין מאחוריהן בסיס עובדתי ומשפטי מוצק. הפטור מתשלום אגרה, מביא לידי כך שתובענות ייצוגיות מוגשות בסכומים של מילונים ומיליארדים כדי הדמיון ורצונו של היוצר. לא לכך התכוון המחוקק כאשר.. פטר את התובע מתשלום אגרה בתביעה ייצוגית. הגשת תובענות ייצוגיות ללא בסיס עובדתי המצדיק את הגשתן, רק פוגעת בעיקר ובמטרתו של חוק תובענות ייצוגיות. יש לעשות הכל כדי למנוע תופעה זו".

עוד אמר השופט: "פסיקת הוצאות על-ידי בית המשפט במקרים אלו, רק תעודד הגשת תובענות ייצוגיות ללא בדיקה מעמיקה בטרם הגשתן... יתכן והגיעה העת לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה על השימוש לרעה בכלי של הגשת תובענות ייצוגיות לא מבוססות, שתופסות את מקומן של תביעות מוצדקות אחרות ובכך גורמות נזק לציבור ומבזבזות לריק את זמנו של בית המשפט...".  

במאי השנה אושר הסכם פשרה בתביעה ייצוגית אחרת, בשווי 66 מיליון שקל, בעניין קרטל הלחם, שהוגשה ב-20007. התביעה הוגשה נגד מאפיית אנג'ל, מאפיית דוידוביץ, מאפיה מרחבית קרית שמונה ומאפיית ברמן בטענה כי יצרו הסדר כובל במסגרתו תיאמו מחירים, רווחים ומספר המוצרים שייצרו לפי התביעה, הן פעלו ביולי 2007 בתיאום להפסיק את יצור הלחם שבפיקוח וגרמו כך למאות אלפים לקנות לחמים לא מפוקחים ולכן יקרים. אושר שהמאפיות יחלקו ללא תמורה לחמים לגופי צדקה ורווחה. 

השתתפות בהכנת הכתבה: טל ליטמן