דרך נוף יער בית קשת: טיול בכל הצבעים

ארץ ישראל משופעת בדרכי נוף ואחת היפות שבהן היא דרך נוף יער בית קשת. לאורכה מצפורים המשקיפים אל הרי הגליל התחתון ומשבצות הצבעים שמעטרות את מרחבי עמק יזרעאל.

עוד טיולים באזור הגליל התחתון:

• ציפורי: אתר שהוא אבן שואבת לאוהבי הפסיפס
• הגליל התחתון: להתבודד בטבע לפני המולת הקיץ

• כפר כמא: מעשה בקווקזי, צ'רקסי ומוסלמי
  
  

הדרך חוצה את שיפוליו המזרחיים של רכס הרי נצרת ועוברת בלב יער שמשמר שרידים עתיקים ומפוארים של עצי אלון תבור ועצי אורן מתקופת המנדט. עונת החורף מוסיפה למראות והנופים שלל צבעים של פריחות וריח אורנים.

הכתבה האחרונה, שמסכמת את שנת היער הבינלאומית, מוקדשת ליער בית קשת ובאופן סימבולי גם פותחת את השנה האזרחית החדשה. "דרך הבשורה" שנחנכה לאחרונה חוצה את היער מהר הקפיצה בנצרת בדרכה אל הכנרת.

מטיילים ביער בית קשת (צילומים: רונית סבירסקי)

את צ'רצ'יל כבר ביקרתם?

דרך נוף יער בית קשת, שהוכשרה על ידי קק"ל, מתחילה במראות של כרך עירוני ועוברת מקניון נצרת-עילית דרך מפעל תע"ש, אל תוך תוואי ירוק הנמתח לאורך 18 קילומטרים. שביל עפר כבוש מתאים לנסיעת כלי רכב פרטיים, מטפס במתינות בין חורש אורנים, כשבקצהו נפתחת במפתיע תמונת טבע פנוראמית.

לצד הדרך ניצבים מצפור ואנדרטה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל ומגובה 350 מטרים מעל פני הים צופים אל בקעת כסולות, גבעת המורה, הגלבוע, הר אמיר וצפון הרי שומרון. למרגלות המצפור מתפרש יער צ'רצ'יל שניטע על ידי קק"ל לזכרו של המנהיג הבריטי.

תוואי הדרך מתפתל בסמוך לערוצו של נחל ברק והר דבורה. למרגלות הר דבורה התרחש הקרב בין צבאה של דבורה הנביאה לסיסרא. הדרך אל הר דבורה מטפסת מעיקול נחל ברק ועולה כ-2 קילומטרים עד לפסגתו. למרגלות ההר על המדרון הצפוני צומח "יער-פארק" של אלוני התבור. סיפורו של "יער-פארק" מתואר בכתביו של הכומר והחוקר האנגלי הנרי בייקר טריסטראם, שסקר את האזור בשנת 1864. הוא מתאר את הגבעות המשתרעות מצפון להר תבור כיערות עבותים מכוסים בעצים ובשיחים של אלת המסטיק, שקד בר, ער אציל, קטלב ושפע של פרחי חורף, כלניות ורקפות. "יער-פארק" הוא יער פתוח שהעצים צומחים בו במרווחים גדולים ומאפשרים לצמחייה נמוכה ופרחים להתפתח ולהתפשט בין גזעיו.

זוכרים את המנהיג הבריטי. אנדרטת יער וינסטון צ'רצ'יל

הבריטים מכריזים על שמורת טבע

יער אלוני התבור זכה לטיפולו המסור של אליהו קראוזה, האגרונום ומנהל חוות סג'רה. בעזרת איכרי המושבה הוא דאג לגיזום וטיפול בעצים, אולם במהלך מלחמת העולם הראשונה הפך העץ למקור אנרגיה ששימש את הצבא הטורקי במלחמתו נגד האנגלים וחלק גדול מהיער נכרת.

יוסף וייץ, מנהל פיתוח הקרקע בקרן קימת לישראל, פעל רבות להצלת חלקים מהיער. עם תום המלחמה, בשנת 1926 הוכרז היער, שנקרא אז סרטבה, כשמורת טבע על ידי שלטונות המנדט הבריטי. שרידי עצי אורן גבוהים נותרו מהשנים בהם נטעו אותם הבריטים על המדרונות הצפוניים של הר דבורה. עצי אורן ירושלמי ואורן הגלעין טופלו ונשמרו במהלך השנים על ידי יערני קק"ל ולצדם ניצב שלט "עצי האורן המנדטוריים".

חברי קיבוץ בית קשת סייעו ליערני קק"ל בשיקום היער בשנות ה-50. שמו הוסב ליער דבורה ועל פסגתו הוקם חניון בצל עצי החורש. בעונת החורף מכוסה האדמה במרבדי רקפות וכלניות ובעונת האביב ניתן לראות במקום את פריחת הסחלבים והדבורניות.

שביל המסומן אדום מגיע מכיוון התבור, הר יונה ומגיע לחניון נחל ברק ואל שמורת האירוס הנצרתי. בהמשך הדרך רכס התבור וחמוקיו העגולים נחשפים במלואם מוקפים בשדות חקלאיים ובבתים הכפריים הגולשים על מורדותיו. הר תבור מקודש לנוצרים והמסורת מייחסת לו את המקום בו התרחש נס ההשתנות של ישוע. על פסגתו נבנו כנסיות ומנזרים החל מהתקופה הביזנטית, וכיום ניצבת בראשו הכנסייה הפרנציסקאנית שנבנתה בין השנים 1925-1921.

שמורת טבע שנטעה על ידי השלטונות הבריטיים. עצי אורן מנדטוריים

בשורה לרוכבים

הדרך המסומנת שחור ממשיכה מזרחה דרך חורש אורנים וכרם זיתים ומתחברת לשביל האדום שבו נטעה קק"ל חורשת ארזים צעירים. ישנו גם סינגל אופניים מסומן ומשולט לאורך 22 קילומטרים שמתאים לרוכבים בעלי ניסיון. הוא יוצר שביל מעגלי שיוצא מקיבוץ בית קשת, עובר בלב היער עם תצפיות לנופי הגליל התחתון.

לדרך הנוף הראשית יש שתי הסתעפויות: האחת לאורך 5 קילומטרים שמקיפה את קיבוץ בית קשת מדרום. השנייה לאורך 2 קילומטרים שמקיפה את קיבוץ בית קשת מצפון.

החלק שבו עוברת הדרך ביער בית קשת מאפשר תצפית אל הר תבור

ערוץ נחל אזנות מתחבר לערוץ נחל השבעה מצפון לקיבוץ בית קשת. בעונות גשומות נובע בו מעיין שכבה בשם "עין אזנות". לאורך אפיקו ניתן לעבור בין עצי אלון ושיזף ולעצור בחניון "האלון הקשיש". זהו עץ רב שנים בעל נוף רחב מוקף בבמה מוגבהת. האלון הקשיש זכה לכינוי "האלון הקדוש" על ידי הכפריים המקומיים. הוא ניצב על תוואי דרך עתיקה שעברה מחורן בסוריה לעכו. הנוסעים והסוחרים חסו בצילו וכך הוא נשמר לאורך השנים מפני הכורתים.

הנוסע הצרפתי ויקטור גרן (1875), תיאר אלון קשיש המזוהה עם העיר המקראית אזנות תבור. ייתכן שתיאורו קשור לאלון הקדוש. מחניון האלון הקשיש מטפס שביל המוביל אל תל גובל המזוהה עם היישוב המקראי "אזנות תבור". מראש התל משקיפים אל התבור, גבעת המורה והגליל התחתון.

נשמר לאורך השנים מפני הכורתים. חניון האלון הקשיש

בית היערן

מסלול "שביל הטרשים" מטפס מחניון האלון הקשיש אל הגבעה הסמוכה לאורך 700 מטרים בין סלעי דולומיט. הסלעים קיבלו את צבעם האפרפר כתוצאה מהמגנזיום שהם מכילים. הבלייה הכימית שמתרחשת בסוג הסלע הזה גורמת לתצורת הטרשונים המיוחדת. המסלול עובר בין עצי אלון תבור וחורש ים תיכוני, ובחורף פורחים בו שפע של פרחי בר וצמחייה עשבונית של טחבים ושרכים.

ממסלול הטרשונים ממשיכים על דרך הנוף ומגיעים למצפור "אלוני בית קשת" ממנו משקיפים אל גבעת המורה, התבור, הגלבוע, רמת יבנאל, רמת פוריה וטבריה. למרגלות המצפור פרוש "יער פארק" של אלוני תבור מהיפים ביותר שקיימים בארץ.

בהמשך הדרך עוברים ליד חורשת ארזים צעירים שניטעה על ידי קק"ל בשנת 1998 ומשם ממשיכים לחניון ומצפור "בית היערן". בית אבן שנבנה בשנת 1946 ושימש את חברי הארגון להתיישבות "מצפה הגליל". אלה היו מתיישבי חוות סג'רה שסבלו ממצוקה כלכלית ובעזרת יוסף וייץ, מנהל הייעור בקק"ל, החלו בעבודות נטיעה באזור שבין התבור לכביש נצרת-טבריה. בית היערן שימש כמחסן לכלי עבודה ושתילים וכמקום מנוחה לפועלים. לצד בית היערן הוקם חניון פיקניק ומצפור הצופה אל יער אלוני בית קשת, גבעת המורה, התבור, הגלבוע ורמת יבנאל.

שימש את חברי הארגון להתיישבות "מצפה הגליל". בית היערן

הדרך ממשיכה אל "מצפור טורען" בגובה 320 מטרים מעל פני הים ממנו נפרשים נופי בקעת טורען והר טורען, החרמון, הר כנען, הר מירון והכרמל. בראשו מגדל תצפית לאיתור שריפות. דרך רומית עתיקה שיצאה מעכו דרך ציפורי עד לכנרת חוצה את בקעת טורען לאורכה. ישנם חוקרים המזהים את בקעת טורען עם בקעת בית רימון הנזכרת במקרא. לקראת סיום המסלול עוברים בחניון קטן "יולינה", שלצדו ניתן לראות מרבדים של ניצני רקפות. היציאה מדרך הנוף בצומת מחנה שמשון בכביש 77.

איך מגיעים: תחילת המסלול ב"שער דרומי" דרך נצרת עלית. מדרך החטיבות ממשיכים בשדרות מעלה יצחק רבין, שילוט מוביל למפעל תע"ש וליער צ'רצ'יל.