החרדים הם הקורבנות בפרשת נעמה מרגוליס

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• ממצא נדיר: חותם כשרות בצורת מנורה, בן 1,500
• מכתב ההסדרניקים לגנץ: לא לכפייה החילונית
• הלפיד הצית להבות - ויצא לפוליטיקה/ לירון נגלר-כהן
  

למען הסר ספק, אני עדיין חושב שיש הקצנה מדאיגה בשוליים של הציבור החרדי והחרדי-לאומי, אבל השנאה המובנית של רבים בתקשורת כלפי חרדים, היא נושא לא פחות חשוב מאשר דיון על הקיצונים-החרדים של העדה החרדית שגרים במאה שערים, בבית שמש ובניו-יורק, ואיך לנטרל אותם.

ואולם, ראיון קצר שערכה בשבוע שעבר בעלת מקימת בלוג התקשורת ולווט אנדרגראונד, דבורית שרגל, עם יועץ ראש עיריית ירושלים, אברהם קרויזר, גרם לי להבין שמאחורי הסיפור המדאיג של הטרור-הדתי שאותו משליטים כמה מאות קיצונים-חרדים, מסתתר טרור תקשורתי לא פחות מסוכן.

לטענת קרויזר, ההתקפות של החרדים-קיצונים על נעמה מרגוליס וחברותיה היו בחודש ספטמבר, אבל הכתבה על כך, שעוררה גלים, שודרה חודשיים לאחר מכן, בצירוף מקרים וסמיכות מקסימה לנסיעה המפורסמת של טניה רוזנבליט מאשדוד לירושלים. אגב, מעניין שבתקשורת לא שאלו את הגברת רוזנבליט מדוע במקום לעשות את הדרך מאשדוד לירושלים בכ-80 דקות, בקו אגד מספר 448, היא העדיפה את קו 451 של אגד שנוסע את אותה דרך במשך זמן כמעט כפול, ומשרת רק את הציבור החרדי.

פולסא דנורא? לא באמת

אבל כדי להבין את שורש הבעיה בדרך שבה מסקרת התקשורת את הציבור החרדי, הנה סיפור אישי: בימי הסערה התקשורתית על ההפרדה העדתית בעמנואל פרסם עיתונאי מסוים כי חרדים ביצעו טקס "פולסא דנורא" על נתניהו. בתגובה בכיר במערכת החדשות שבה עבדתי אז (ושלא קשורה בשום אופן לקבוצת התקשורת בה אני עובד כיום), ביקש ממני להשיג תיעוד של האירוע. הסברתי לעורך, בתחילה בנימוס, ולאחר מכן בטונים הולכים וגוברים, כי כל מי שטוען שהוא עשה טקס פולסא דנורא לנתניהו או לכל אדם אחר, לא מבין בקבלה, לא יודע מהו הטקס, ובוודאי לא יודע איך עושים אותו.

אמרתי גם באופן ברור כי הדיווח על פולסא דביבי הוא במקרה הרע, מידע שלא נבדק כראוי, ובמקרה הרע-יותר, פברוק נוסח טקס ההשבעה של "ארגון המחתרת אי"ל", אותו רקח סוכן השב"כ אבישי רביב, לטובת כתבה בערוץ 1, כפי שהדבר נחשף בדוח ועדת שמגר.

אלא שאת העורך שלי כל ההסבר הנ"ל לא עניין. הוא רצה שאקליט חרדי שמעיד כי הוא השתתף בטקס הפולסא לראש הממשלה. התעקשתי והסברתי כי למצוא עדות כזו ייקח לי 10 דקות, אבל אני פשוט לא מוכן להיות שותף להונאה של הציבור והשחרת-פנים של הציבור החרדי. אגב, באופן משעשע למדי, מי שהציל אותי, הוא כתב לענייני חרדים מכלי תקשורת אחר, שאישר את העמדה שלי בסוגיית הפולסא דנורא, מה שבאופן מפתיע הרגיע באופן זמני את העורך שלי.

החרדים מתקרבים, התקשורת מרחיקה

בשורה התחתונה, הציבור החרדי נמצא בימים אלו בנקודת קריטית בהיסטוריה – אלפי בוגרי ישיבות-חרדיות מתגייסים לשירות צבאי-מוגבל ולשירות אזרחי, רבבות חרדים מנסים להשתלב בשוק העבודה למרות אפליה נגדם, ומאות אלפי נשים חרדיות מגלות את כוחן האמיתי והופכות לגורם דומיננטי

יותר בחברה, בזכות העובדה שיש להן יותר השכלה ואינטליגנציה מזו של הגברים החרדים. אבל על כל זה, תוכלו לשמוע במקרים בודדים, ובאופן מוגבל מאוד, ולעומת זאת אתם מקבלים בשפע דיווחים על קיצונים חרדים שמגדירים את עצמם "אנשים בריאים", אבל ילדות עם שרוול קצר גורמות להם לקצר חשמלי במוח המוארך, שכידוע אחראי בין היתר על רפלקס ההקאה.

כפי שהציבור החרדי, על רבניו, ח"כיו, ומנהיגיו, צריך לעשות כעת חשבון נפש ולהקיא מתוכו, באופן בוטה ונחרץ, את הקיצונים, גם התקשורת הישראלית צריכה לעשות חשבון נפש, על הדרך המעוותת, ולעיתים אף המרושעת, שבה מסוקר לעתים הציבור החרדי, מבלי ליצור הבחנה ברור בין כ-800 "קיצונים-חרדים", לבין "הציבור החרדי", שמונה כ-800 אלף איש.

• יצחק טסלר הוא עורך ברשת "ידיעות תקשורת"