כבר לא צעירים, אבל עושים אחלה מוזיקה
אבי שושן עושה כבוד לבוגרים בז'אנר המזרחי: הזמר נתנאל ממשיך למתג את עצמו כאלטרנטיבה איכותית, האח הגדול של שר-אל מנסה לפרוץ כמוזיקאי - וגם, מחווה לוותיקים הגדולים: אוסף ים תיכוני הסוקר את ישראל משנות החמישים
יש זמרים שנמצאים מתחת לרדאר, בלי הייפ תקשורתי, אבל עם המון נשמה ודרך עקבית שבזכותה הם מבדלים את עצמם משאר הקולגות שלהם בז'אנר. כזה הוא נתנאל. למרות שהוא חתום על השיר היפהפה "ילדה של אב", והוא כל הזמן מקליט ויוצר, הוא מעולם לא התפוצץ. הוא נראה טוב לגילו ויש לו סיפור חיים לא קל שיכול למלא עיתונים בלי סוף - אבל הוא יודע שהתהילה שייכת לבני העשרים ולא לגברים שעברו את גיל הארבעים.
עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:
- עמיר בניון - חוזר להיות הילד הטוב
בינתיים הוא מופיע במועדונים וגם בלא מעט אירועים פרטיים, זוכה להערכה מהקולגות שלו, ולא מוכר את עצמו עבור תהילה חמקמקה. גדולתו היא בכך שבניגוד להרבה מבני גילו שמאמינים שאם יוציאו להיטי חפלה, אולי יצליחו להתחרות בעומר אדם - נתנאל מבין שבגילו, הוא מוכר ניסיון חיים, ושהקהל שלו לעולם כבר לא יהיה יותר ילדות בנות 17, אלא האמהות שלהן.
לכן השירים שלו מכוונים לקהל הבוגר יותר שמחפש מוזיקת נשמה ולא להיטים מחרישי אוזניים. אז הרדיו לא משתולל ולא תראו אותו פותח קופות. אבל הוא ממשיך לעבוד ומבסס את מעמדו כאלטרנטיבה מזרחית לקהל שמחפש שירים בניחוח של פעם.
השבוע הוציא נתנאל שיר נוסף ויפה בשם "במילים אחרות" שמוקדש לחברו הטוב הכדורגלן לשעבר אבי כהן ז"ל שנפטר לפני כשנה בנסיבות טראגיות. הציניים יאמרו שהוא מנצל את הטרגדיה כדי לזכות בחשיפה תקשורתית. צריך להכיר את נתנאל כדי לדעת שאם יש דבר ששנוא עליו מכל הוא גימיקים כאלה. אלמנתו של כהן, דורית, משתתפת בקליפ המחווה המרגש ומוכיחה את החברות ארוכת השנים.
במידה והשיר היה יוצא על ידי כל זמר אחר, אולי מצליח יותר, הוא וודאי היה הופך ללהיט האוהבים הבא. אך כיוון שמדובר בנתנאל, קרוב לוודאי שהוא לא צפוי לחרוך את המצעדים או להפוך להמנון התקופה - וחבל. תנו לו צ'אנס, כי למרות הקלישאה, הוא באמת שר מהלב.
האוסף הגדול
עשרות דיסקים וסינגלים מגיעים אליי מידי חודש לצורך ביקורת והתייחסות. חלקם מגיעים מאמנים מפורסמים, מעטם מוצלחים, רובם "בררה" שלא תשמעו עליה לעולם. השבוע, כשקיבלתי לידי את העותק מ"האוסף הים תיכוני הגדול 1950-2000" - פשוט נתפסתי.לא פחות מ-88 שירים, על גבי חמישה דיסקים, בצירוף חוברת בת 52 עמודים הסוקרת את תולדות הז'אנר, מימיה הראשונים של מדינת ישראל ועד לחגיגות היובל למדינה.
אני מאמין שרוב האנשים בכלל לא יודעים מי זה הרצל קבליו והשיר "יפו".
"אנשים באמת לא יודעים מיהו ועכשיו זאת הזדמנות לתת לו כבוד", מתנה מספר. "קבליו היה שוער מכבי יפו והשיר הזה היה בזמנו להיט ענק. הוא נפטר מסרטן ואם לא היינו מכניסים את השיר הזה, עדיין לא היו יודעים שהיה פעם בנאדם כזה. אותו דבר עם רביעיית אלון, אורי שבח, משה הילל ואלי עידן למשל או השובלים שאחד מהם עזב את הארץ ללוס אנג'לס וגר שם כבר 30 שנה".
כששומעים את כל חמשת האלבומים, מבינים כיצד התפתחה המוזיקה המזרחית ובעיקר קיבלה לגיטימציה לאורך השנים. משנות המאבק הגדול של ג'ו עמר ועד לפריחה המשגשגת עם אייל גולן. מימי הסמים והגטאות של זהר ארגוב ועד להצלחה המסחררת של שרית חדד. ירדו עליה, השמיצו אותה, קראו לה זבל שלא ברא השטן - ולכן אם יש דבר שהאוסף הזה מוכיח הוא שאולי לא הכל בה סוכר, אבל היא בהחלט חלק מפואר מהתרבות הישראלית.
האח הגדול
אביב טל, אחיו הגדול של שר-אל, כבר ניסה להיות זמר בתחילת דרכו בתור נער צעיר כששר בחבורת רוק כבד בעיר הולדתו רמלה. כשאחיו הקטן פרץ, הוא פינה לו את הדרך ועבר לעבוד כמלווה של נכה צה"ל. חיבור אקראי עם מפיקה בז'אנר החזיר אותו לבמות ובימים אלה הוא מוציא סינגל מתוך אלבום בכורה בשם "הכל בשבילך".
לטל יש גוון קול מחוספס, מהקולות שהיו נפוצים כאן בשנות ה-90 של ימי הדיכאון
והבכי. הוא נראה טוב והשיר בהחלט שייך לסוג השירים שיצליחו במועדונים המזרחיים. למרות שאחיו הקטן נעלם ומהניסיון האכזרי שלו טל אמור היה אולי להפיק את הלקחים, קשה לי שלא לפרגן לגבר לא צעיר, עם חלום לא ממומש ועם הפוטנציאל המתאים לפלח השוק הקטן שלו. לשיפוטכם.