אחרי הקידוש - שיעור תורה במחשב

פרופסור יואל כהן, חבר סגל בבית הספר לתקשורת במרכז האניברסטאי אריאל, שספרו "אלוהים, יהודים ותקשורת" עומד לצאת באפריל הקרוב בניו-יורק, משתתף בכנס הבינלאומי הראשון בנושא הדת הדיגיטלית שנערך בקולורדו. כמי שמתמחה בדת ותקשורת, טוען כהן כי בסופו של דבר הטכנולוגיה תשנה גם את הפולחן הדתי.

"לפני 35 שנים הוקם בארצות הברית ערוץ טלוויזיה דתי", מסביר כהן, "היית יכול לפתוח את הטלוויזיה ולהשתתף בתפילות כשאתה יושב בסלון ביתך. הכומר אמר לצופים שהם יכולים לשלוח אליו תפילות והוא יתפלל למענם. ואז הגיע האינטרנט ושיכלל את זה.

"לפני עשר שנים הוקמה הכנסייה הווירטואלית הראשונה. כשהיא הוקמה, הצמרת התיאולוגית דחתה אותה מאחר שאי אפשר לעשות בה את טקס אכילת הלחם ושתיית היין. טענה נוספת הייתה שבאינטרנט אי-אפשר להעביר את החוויה האמיתית שיש בתפילה משותפת. אבל החשש הגדול היה שזה יביא לכך שאנשים יפסיקו לבוא בימי ראשון לכנסיה. "באופן רשמי, הוותיקן דוחה את העניין של תפילות און-ליין וב-2008 אף הוציא הודעה שאוסרת לקיים ווידויים באינטרנט. כחוקר שעוסק ביהדות ותקשורת, התופעה הזו העלתה אצלי את השאלה מה קורה ביהדות".

מניין וירטואלי - כן או לא?

ביהדות, כמו תמיד, מה שקורה קורה לאט, ובאיחור אופנתי. ההכרה שהאינטרנט ששינה לנו את כל החיים יכול לשנות גם את העולם הדתי חילחלה לתוך השיח ההלכתי רק בשנים האחרונות. מיותר לציין שכמו כל דבר שנכנס לגזרה היהודית, גם האינטרנט התקבל ברגשות מעורבים ובמחלוקות לשם שמים.

"האינטרנט יכול לשנות את אופי התפילה כמו שאנחנו מכירים אותה היום" מסביר כהן "כשיהודי בחו"ל למשל, אין מניין בכל פינה. מה עושה אדם שרוצה להגיד קדיש על הוריו ביום השנה? מה עושה יהודי שעובד במשרד החוץ ונשלח לתפקיד בארץ אחרת? חייל יהודי באפגניסטן? השאלות לגבי תפילות וירטואליות הן לא שאלות תיאורטיות.

"הבעיה היא שביהדות יש מגבלה של תפילה במניין. על-פי השולחן ערוך, שכינה שורה כאשר עשרה גברים מתפללים יחד באותו מקום, כך שהם חייבים להיות נוכחים פיזית. האורתודוכסים והקונסרבטיבים דוחים את הרעיון של מניין וירטואלי, אבל ישנה עמדה של רבנים מסוימים, כמו רבה של קריית אונו, הרב רצון ערוסי, ובנו של הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם יוסף, שרואים ערך גם בתפילת ציבור וירטואלית.

לדבריהם, אי-אפשר להעמיד מניין וירטואלי, אבל אם יש עשרה שלא יכולים להתכנס יחד, עדיף שיתפללו יחד באופן וירטואלי ולא לבד - אבל בלי להגיד קדיש וקדושה. יש הרואים ביחד הזה עוצמה שעדיפה על תפילת יחיד. במקרה אחר, אם כבר קיים מניין בבית כנסת ואין לך יכולת להגיע פיזית, אתה יכול להתחבר למניין ואתה יכול לענות אמן בקדיש ולהגיד קדושה, אבל לא להיות שליח ציבור או להגיד קדיש".

ככלל, קיימת אבחנה ברורה בין תפילה אקטיבית לפסיבית. לדברי כהן, אמנם מרחוק לא ניתן לומר קדיש, אבל רבים - כמו הרב אליעזר ולדנברג מבית חולים שערי צדק, מתירים להקשיב לקריאת מגילה דרך הטלוויזיה. "יש רבנים שאומרים שאי-אפשר לקיים באופן הזה את המצווה, כי מה שאתה שומע זה לא הקול הטבעי אלא תרגום של אותות אלקטורוניים, אבל יש על זה חילוקי דעות עד כמה זה באמת בעייתי. אני מניח שבעתיד יימצא לזה פתרון, אבל כבר היום ישנה את הסברה שמופיעה במסכת פסחים מפיו של יהושע בן לוי, שאומר שגם מחיצה של ברזל לא מפסיקה בין ישראל לאביהם שבשמים".

קונסרבטיבים ורפורמים

פרופ' כהן מוסיף כי חבר ועד ההלכה של התנועה הקונסרבטיבית, הרב אברם רייזנר, התיר להצטרף למניין של בית כנסת באופן וירטואלי, בתנאי שגם חברי המניין יכולים לראות ולשמוע אותך. ובדיעבד, הוא מוכן להתפשר גם אם זה חד-כיווני ורק המצטרף רואה ושומע את המניין. במקרה של אבל שצריך להגיד קדיש, הוא מתיר לו גם להגיד קדיש אבל זאת רק בתנאי שנוכח במניין שבבית כנסת אדם נוסף שאומר קדיש.  

אצל הרפורמים העניין שונה, וכמו תמיד הם עושים מפגינים ליברליות הרבה יותר גדולה. "הרפורמים התעסקו בטכנולוגיה עוד לפני האינטרנט", אומר כהן, "בבית הכנסת הרפורמי 'עמנואל' בניו-יורק שידרו את תפילות ראש השנה, יום הכיפורים וקריאת מגילה בתחנת הרדיו היהודית כבר לפני שנים. היום יש להם אתר שבו הם משדרים את התפילות והחתונות.

"לפני כמה שנים אף הוקם בית הכנסת הווירטואלי הראשון, שלכאורה לא שייך לשום זרם. הם מגדירים את עצמם כבית כנסת לא-תלוי. זה בית כנסת שאין לו בניין או ספרים והוא כולו מתקיים רק ברשת ואפשר להתחבר אליו מכל מקום בעולם".

ששבת לא תהפוך לחול

פרופ' כהן לא הסתפק בעניינים של חול, והוא בדק גם כיצד נלכדת השבת ברשת. "בית כנסת מתמלא בעיקר בשבתות, ולכאורה אפשר לחשוב שאם אנחנו מתכננים הכל מראש אין בעיה לשדר את התפילות, אבל לגבי זה, גם הרבנים האורתודוכסים הליברלים ביותר לא התלהבו וראו בזה דבר בעייתי".

לעומת זאת, הטכנולוגיה הביתית קיבלה יחס אחר. פרופ' כהן מספר כי בדק האם מותר לאדם, אחרי סעודת שבת, במקום לפתוח עיתון חילוני לצפות בשיעור תורני בווידאו או במחשב ביתי שמתוכנת מראש לפעול בשעה מסוימת. לדבריו לא מעט רבנים שחו זאת, אולם היו כמה רבנים שכן רואים שזה אפשרי.

"מבחינה עקרונית נראה שיש להתיר לצפות או לשמוע בשעורי תורה וכיו"ב בשבת הנשמעים או נצפים במכשירים שתוכנתו מערב שבת ובשיעורים שהוקלטו וצולמו לפני שבת", כתב לו הרב רצון ערוסי, "עם זאת, מבחינה מעשית יש צורך בשיקול דעת, כדי שלא תיפתח פירצה שתהפוך את השבת לחול".

כהן: "צריך לזכור שכשהומצא החשמל, היו רבנים שאסרו את השימוש בו גם עם שעון שבת מחשש למראית עין, שמא לא ידעו השכנים שלך אם הדלקת אותו בעצמך או שהשעון שבת עשה זאת עבורך. אני מניח שבעוד 50 שנה כולם יכירו את האפשרות להפעיל מחשב באמצעות שעון שבת וזה יהיה יותר מקובל, וכדי להעשיר את אווירת השבת, אנשים יצפו בשיעורי תורה במחשב או בווידאו".

עניין של זמן

כהן שעוקב אחרי השינויים האיטיים בעולם ההלכתי לצד השינויים העצומים בעולם הטכנולוגי צופה שהעולם הדתי כמו שאתם מכירים ישתנה.

"זה רק עניין של זמן עד שיהיה שינוי משמעותי גם בעולם האורתודוכסי", הוא מבהיר, "באיזשהו שלב רבנים צעירים שמחוברים

לעידן האינטרנט יתמודדו עם הבעיות ההלכתיות של מניין וירטואלי ומחשב בשבת באופן אחר. ארבעה חיילי צה"ל שיושבים במוצב וירצו להתחבר למניין בבית כנסת בתל אביב - יוכלו. השינויים אולי יהיו מוגבלים, אבל הם יתקיימו.

"המניינים בבתי הכנסת לא יעלמו כי אנשים אוהבים את החוויה של תפילה משותפת. הרבנים אינם צריכים לחשוש לספסלים ריקים בבית הכנסת שלהם, אבל זה יפתור בעיות לאנשים שמנועים מלהגיע לבית כנסת. אנשים חולים, אנשים שגרים באזורים מרוחקים בלי בית כנסת ליד הבית וחויית התפילה הציבורית חשובה להם. זה לא יקח עוד הרבה זמן עד שבית הכנסת הליברלי הראשון יאפשר לשדר את התפילות. אני מניח שזה יגיע - וזה רק יעשיר את העולם הדתי".