אטיאס: "לא נדיר חלשים מדיור בר השגה"

עם העדפה למי ששירת בצבא, בלי העדפה למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. שר השיכון, אריאל אטיאס (ש"ס) הציג היום (ד') את תכניתו לדיור בר השגה, שתובא לאישור מועצת מינהל מקרקעי ישראל ביום שני הבא.

• ראשי הערים נגד אטיאס: לא נאשר בנייה חדשה
• קרע בקואליציה: מי יזכה לדיור בר השגה?
  

על פי התכנית, הקריטריון המרכזי לקבלת דיור מוזל ימשיך להיות מספר שנות הנישואים של בני הזוג. לראשונה, בחצי מהמכרזים יעניקו העדפה למי ששירת בצבא ולמי שעושה מילואים. בניגוד להמלצת ועדת טרכטנברג ולעמדת שר האוצר ושרי ישראל ביתנו, אטיאס מציע כי לא תינתן העדפה למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. מסיבה זו, סיעת ישראל ביתנו צפויה להתנגד ושר האוצר כנראה לא יאשר את ההצעה.

הצעתו של אטיאס מתייחסת לפרויקטים של דיור למשתכן ודיור בשכירות מפוקחת. פרויקטים של דיור למשתכן הם פרויקטים שבהם המדינה מציעה לקבלנים לרכוש קרקע במחיר מוזל, והזוכה במכרז הוא מי שמציע לדיירים את המחיר הנמוך ביותר לרכישת דירה.

על פי הצעתו של אטיאס, המדינה תשווק קרקעות בחצי מהמחיר הריאלי שקבע השמאי הממשלתי במסגרת מכרזים למחיר למשתכן בערים הבאות: יבנה, ראש העין, מודיעין, ירושלים, יקנעם, חיפה, באר יעקב, נתניה וראשון לציון.

בנוסף, ישווקו קרקעות ל-98 שנים ב-30% מהמחיר הריאלי שקבע השמאי, לצורך בניית דיור להשכרה. במכרזים אלה 60% מהדירות ישווקו לשכירות מוגנת ו-40% יושכרו בשוק החופשי. שר השיכון יקבע את המחיר המפוקח וליזמים יהיה מותר להעלות אותו מדי שנה בשיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן בתוספת 1%. דירות כאלו יבנו במודיעין, ירושלים, באר שבע, כפר סבא, ראשו לציון וראש העין.

50% מהפרויקטים יתייחסו לשירות הצבאי

הסוגיה הבוערת שעמדה בחודשים האחרונים על סדר היום היא סוגיית הקריטריונים לזכאות לדירות כאלו. מאז שהחלה הממשלה בשיווק דירות במחיר למשתכן, השיטה הייתה להעניק עדיפות לזוגות בהתאם למספר הילדים שלהם.

גישה זו זכתה לביקורת רבה בטענה שהיא מעדיפה באופן מובהק את האוכלוסיה החרדית. במקומה,מציע היום אטיאס שיטה חדשה שמכניסה לראשונה את הקריטריון של שירות צבאי. 

על פי הצעתו על פי הצעת אטיאס, 50% מהפרויקטים לדיור בר השגה יוקצו תוך התייחסות למרכיב השירות הצבאי ו-50% לא יכללו התייחסות למרכיב זה. בפרויקטים שיכללו התייחסות לשירות הצבאי יזכה זוג שמבקש לקבל דירה ב-5 נקודות זכות בגין כל שנת שירות בסדיר (בסה"כ 15 נקודות אפשריות). בנוסף, יינתנו 5 נקודות זכות בגין שירות מילואים פעיל של אחד מבני הזוג. 80 הנקודות הנותרות יינתנו בגין שנות נישואים - 8 נקודות עבור כל שנת נישואים.

במחצית השנייה של הפרויקטים יינתנו כל נקודות הזכות עבור שנות נישואים. בנוסף, הדירות יחולקו לפי מספר הילדים בכל משפחה, כאשר 45% מהדירות יוקצו לזוגות עם 3 ילדים או יותר, 35% יחולקו לזוגות עם ילד או שניים ו-20% יחולקו לזוגות ללא ילדים או לרווקים מעל גיל 35. 

"אני חושב שנכון שהמדינה תעדיף את מי ששירת בצבא", אמר אטיאס, "זה לא דבר שתלוי בגורל, או במזל". לדבריו, משרדו עשה חישובים שונים ומצא כי 20 הנקודות שמוקצות לקריטריון זה יגרמו לכך שב-99% מהמקרים מי ששירת בצבא יועדף על פני מי שלא שירת.

לדברי אטיאס, מעל 50% מהזוגות הצעירים בארץ קונים דירה אחרי יותר מ-7 שנות נישואים. "מאחר ורוב מוחץ של הזוגות הצעירים קונים דירה אחרי 7 שנות נישואים זה אומר שזה ניקוד שמעדיף את רוב האוכלוסייה, מכאן יוצא שמי שעשה צבא תמיד יקבל עדיפות".

הפרט החסר: מיצוי כושר השתכרות

פרט אחד בולט בהיעדרו בתכנית של אטיאס והוא מיצוי כושר השתכרות. ועדת טרכטנברג המליצה ושר האוצר ושרי ישראל ביתנו עמדו על כך, שהקריטריונים יכללו תנאי סף של שני בני זוג עובדים (125% משרה לשני בני הזוג). בהחלטתו להתעלם מסעיף זה, פותח אטיאס במאבק חזיתי עם שרי ישראל ביתנו שעשוי אף להוביל למשבר קואליציוני או לסיכול של תכניתו בידי שר האוצר, שחייב לאשרה לפני שתיכנס לתוקף. 

בתשובה לשאלת ynet אמר שר השיכון כי הוא התנגד נחרצות להכללת סעיף זה אשר "יוצר הדרה של השכבות החלשות מהדיור בר ההשגה. אמרתי כבר כשהחלה המחאה החברתית שאור שבעקבותיה יזנחו את השכבות החלשות. אנשים לא צריכים להיענש על כך שהם לא מצאו עבודה במשרה מלאה וגם שיוציאו אותם מהמכרזים לדיור מוזל".

שר השיכון הוסיף: "בקרב "30% ממחוסרי הדיור בישראל, לא שני בני הזוג עובדים. בדקנו גם את המצב הסוציו-אקוניומי - 49% ממי שאין ברשותם דירה חיים מתחת לקו העוני. למה לא שני בני הזוג עובדים? כל אחד מהסיבות שלו, יש מפוטרים, יש כאלה שלא מוצאים עבודה, יש אנשים עם מגבלות כאלה או אחרות. הגענו למסקנה שלא נכון להחליט שמי ששפר עליו גורלו ויש לו עבודה, ושני בני הזוג עובדים, ישלם פחות ממי שלא שפר עליו גורלו ולא שני בני הזוג עובדים".

לדבריו, הוא מסרב לקבל את הסתייגותם של שרי ישראל ביתנו ושל שר האוצר. "אני שר השיכון ואני נושא באחריות כלפי האזרחים. אין לי עימות עם שרי ישראל ביתנו אבל לא הם אחראים לנושא".

שרי ישראל ביתנו והשר שטייניץ מתעקשים על נושא מיצוי כושר ההשתכרות שכן מדובר בסוגיה עקרונית שנוגע לכל מדיניות רווחה. על פי השקפת עולמם, אין לתגמל אוכלוסיות שלא משתתפות בכוח העבודה ותורמות לצמיחה הכלכלית, שגם כך יוצרות מעגל שמוביל לנחשלות כלכלית אשר סופו במיתון וחוב ציבורי ענק.

אטיאס חלק על דעתם של שרים אלה היום ואמר כי אין חשש שמכרזי המחיר למשתכן יעודדו אבטלה בקרב האוכלוסיות החלשות, שכן גם כך מי שזוכה בדירה חייב לפנות לבנק כדי לממן את רכישתה. "אין סיכוי הבנקים יתנו אשראי למי שלא עובד", אמר. 

באשר לטענות על העדפת חרדים אמר שר השיכון כי 90% מהמכרזים יצאו באזורים של הציבור החילוני: "המבחן המהותי הוא איפה אנחנו משווקים את היחידות. אם אנחנו משווקים בערים מובהקות חילוניות, בבנייה לגובה, חרדים לא באים לשם - כוחות השוק חזקים מכל קריטריון. נרגיע את החשדות. אנחנו משווקים בכל רחבי הארץ".

בישראל ביתנו מתנגדים

בינתיים, המאבק סביב הקריטריון החסר כבר החל. הבוקר שלח שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובשם סיעת "ישראל ביתנו", ובו הפציר שלא לאשר את הקריטריונים שהציג שר השיכון.

תחת זאת, קרא מיסז'ניקוב לראש הממשלה לעמוד על קיום תנאי קריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי סף "זאת בהתאם להמלצת ועדת וטרטנברג ותוך ראייה לאומית של צרכיה הכלכליים החברתיים של מדינת ישראל במטרה לעודד את האוכלוסייה העובדת שנושאת בנטל הכלכלי ובמאמץ הלאומי".

ראש הממשלה ושר האוצר חתומים על הסכם עם שרי הסיעה, לפיו שטייניץ לא יאשר את הקריטריונים אם הם לא יכללו מיצוי כושר השתכרות בלפחות 80% מהפרוייקטים לדיור מוזל. בכוונת שרי ישראל לביתנו לעמוד על כך שההסכם יכובד.