בין "תג מחיר" לעגל הזהב
יהודי שושן וסביבותיה קיבלו הזדמנות פז להתפרע, אבל העדיפו לפגוע במרצחים הפרסים נקודתית. בכך מלמדת מגילת אסתר על מהותו של חוסן לאומי, שהוא ההיפך הגמור מפעולות "תג מחיר" או "עגל הזהב" הייצריות
כמה מרגש היה לקרוא מחדש בפורים
על האיפוק שגוזרים היהודים על עצמם. מספרי הפרסים הנאצים שהורגים היהודים, מנויים וספורים. זה איננו הרג חסר אבחנה. לא מרססים בתתי מקלעים, לא פורעים בערבי שהולך בצד הדרך. הפגיעה במרצחים הייתה נקודתית. המגילה מדגישה: "ובביזה לא שלחו את ידם", וזאת על אף שהמלך התיר להם לבזוז את בתי הפרסים-הנאצים שנהרגו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- חתונה בגיל 18: למה מה אתם מבינים מהחיים?
- מתחפש לחרדי - כל השנה
- דיווח חרדי: במקום הספארי - נדל"ן מוזל בגוש דן
אגב, הפגיעה ב"נאצים" של זמנם נעשתה בצורה החוקית ביותר, על פי פקודת המלך. עוצמתם של מרדכי ואסתר הייתה בכך שהפגיעה בפרסים דמתה למשפט אייכמן יותר מאשר לפוגרום חסר אבחנה. עוצמתו של משפט אייכמן הייתה בכך שהמדינה היהודית כולה שפטה אותו, בכל ההדר והסדר שהמדינה ידעה לשוות למעמד איום ונורא זה. המוסד לא תקע כדור ברב מרצחים זה, אלא הביא אותו למשפט צדק.
חוסן לאומי במגילה - ובימינו
מגילת אסתר מלמדת אותנו מהו חוסן לאומי אמיתי. היא מלמדת אותנו לקחת נשימה עמוקה. חוסן לאומי איננו "תג מחיר", ואף לא פגיעה בחפים מפשע. חוסן לאומי הוא לא פגיעה במסגדים ושריפת ספרי קוראן. "תג מחיר" הינו "כשל לאומי נרכש". "תג מחיר" הינו ביטוי לחולשה ולרפיון.
כנראה שקל להוציא את היהודי מהגלות, אך לא את הגלות מן היהודי, כמאמר הפתגם הנדוש, ויש מי שעוד לא הפנים את האופן שבו ממלכה מתנהלת. היא איטית, אך בעלת עוצמה וזקיפות קומה. האם לא לכך פיללנו במשך אלפיים שנה?!
לשמחתי, לא מדובר בתופעה רווחת, ואני מקווה כי מדובר במיעוט מתלהם בלבד. אך יש להיזהר מהתפוח הרקוב בארגז. יש להיזהר מהלוך הרוח הרואה, כביכול, "רפיסות" מצד המדינה ו"אוזלת יד". זו טיבה של ממלכה וסדריה: איטיים הם, אך מלאי כוח ועוצמה.
החיפוש הפרוע אחר "עגל הזהב"
"תג מחיר" הוא סימן לחולשה נוראית וייאוש מסוכן. ההלכה היהודית לדורותיה (למעט בשני מקרים יוצאי דופן) בונה תהליכים מסודרים ומובנים. זה סוד כוחנו ועוצמתנו.
היהדות הכניסה את הכאב והשמחה, את הכיסופים ואת הצימאון למשמעות לפרוצדורות מסודרות ומובנות. לכל כלי במשכן יש מפרט מדויק. הקשר לאלוקים הוא מדויק ומובנה. לעומת זאת, עגל הזהב שבנייתו הפרועה מתוארת בפרשת השבוע "כי תשא", הוא ביטוי לחיפוש פרוע אחרי משמעות נטולת סדר ומשטר. היהדות רוצה לארגן את החיים בתוך מבנה מסודר ומאורגן שיש בו משמעות נשגבה, ולא בפעולה יצרית שלא מביאה לידי ביטוי את הרצון האלוקי המדוד והשקול.
זה נכון לגבי כל החיים שלנו. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר על פגיעה באחרים.
פורים שמח מירושלים!
לפנייה לכתב/ת 
ההיפך מהמגילה. "תג מחיר"
צילום: פיראס עלמי, "יש דין"
מומלצים
