השכן למטה סובל מרטיבות בגללכם? תשלמו קנס
בעל דירה שטען כי בעיית נזילות בדירת שכניו גרמה לרטיבות בתקרה שלו, דרש שיתקנו את הליקויים. הסחבת של השכנים, שחויבו בידי בית המשפט לפתור את הבעיה, עלתה להם ביוקר
כך ייעשה לדיירים הפוחזים: ב-2008 הגיש בעל דירה למפקחת על המקרקעין בתל-אביב תביעה נגד שכניו, בעקבות נזקי רטיבות שנגרמו לדירתו בשל ליקויי איטום בדירתם. התביעה הסתיימה בהסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, לפיו התחייבו השכנים לבצע את עבודות התיקון והאיטום בדירתם ובדירת התובע - כל זאת בפיקוח של יועץ איטום שמינתה המפקחת.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן:
- שיפוץ בבניין: דייר נפל למותו - ההורים יפוצו
- קבוצת חרדים רצתה דירה – העו"ד מעל בכספים
- שוכר הדירה חתם על זיכרון דברים – והתחרט
מאחר שלטענת התובע התיקונים לא בוצעו, הוא הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב בקשה, על פי פקודת בזיון בית המשפט, לאכיפת ביצוע פסק דינה של המפקחת. בתגובה הצהירו הנתבעים כי יבצעו את פסק הדין "כדת וכדין", אך ביקשו אורכות לביצוע התיקונים.
כעבור מספר חודשים הודיעו הנתבעים כי ביצעו את התיקונים, אולם לטענת התובע מרבית העבודות לא בוצעו עד ליום זה ממש - וודאי שלא תחת פיקוח היועץ. עוד טען התובע כי התיקונים שכן בוצעו אינם יעילים, משום שהוא גילה נפיחות בתקרה (הממוקמת מתחת לדירת השכנים), המעידה על קיומה של רטיבות.
בחוות דעת שהגיש היועץ לעניין זה, הוא אישר כי העבודות בוצעו ללא ידיעתו ופיקוחו של התובע, והוסיף כי חלק מהעבודות בוצע ברשלנות וחובבנות, וכי העבודות שאמורות היו להתבצע בדירת התובע כלל לא בוצעו. בתגובה הלינו הנתבעים על התנהלות המומחה, וביקשו כי בית המשפט ימנה מומחה אחר, בין היתר נוכח חוות דעתו הסתמית, שלא התייחסה לכך שגם לאחר תקופה ממושכת של גשמים עזים, לא נגרם כל נזק לדירת התובע, כך שהעבודות שביצעו הוכיחו את עצמן.
הפכו את התובע לבן ערובה
השופט יאיר דלוגין קיבל את הבקשה, לאחר שקבע כי התנהלות הנתבעים מעידה על זלזול בפסק הדין ובחובותיהם על פיו. נפסק כי הנתבעים לא סיפקו הסבר מתקבל על הדעת לעיכוב הרב בביצוע העבודות מלכתחילה, ולמרות זאת ניתנו להם אינספור אורכות והזדמנויות לביצוען, אך אלה לא בוצעו בהתאם להוראות המפקחת - וזאת למרות הצהרת הנתבעים כי יבצעו אותן "כדת וכדין".
עוד נפסק כי חוות דעת היועץ, לפיה התיקונים בוצעו באופן חובבני ולקוי, לא נסתרה, ואין לקבל את הטענה כי בוצעו כדבעי, הגם שלא תחת פיקוח, שכן הנתבעים לא היו רשאים לבצעם כפי העולה על רוחם, ובכל מקרה העובדה שהופיעה רטיבות בתקרת התובע מעידה כי העבודות שכן בוצעו לא השיגו את מטרתן. עוד נפסק כי בקשת הנתבעים למנות מומחה אחר היא לא יותר מניסיון להתחמק מחובותיהם ולגרום לסחבת נוספת.
"התנהלות הנתבעים היא חמורה במיוחד, שכן בנסיבות הקיימות (מיקום דירת הנתבעים, המהווה גם את מקור הנזילות - בדיוק מעל דירת התובע), התובע הפך בעל כורחו לשבוי ולבן ערובה בידיהם... בנסיבות אלה, מכוח חובת תם הלב שחבים הנתבעים לתובע ביחסים ההדדיים שבין שכנים לאותו בית משותף, חובה היה על הנתבעים לגלות רגישות גבוהה במיוחד, התחשבות ושיתוף פעולה מידי וללא סייג, כדי להביא להפסקת הנזילות", כתב השופט.
עוד כתב כי "תחת זאת, הנתבעים זלזלו בתובע, דבר שהביא להגשת התביעה הראשונה בפני המפקחת ולאחר מכן המשיכו הם ביחס המזלזל, עת לא קיימו את פסק הדין. התנהלות זו המשיכה בנקיטת סחבת ובאי שיתוף פעולה באופן מלא במסגרת ההליך הנוכחי".
לפיכך קבע השופט כי מדובר במקרה חריג שבגינו יש לחייב את הנתבעים בקנס של 10,000 שקל לאוצר המדינה. בנוסף, חייב אותם להשלים את כל העבודות בכפוף להנחיות היועץ, וקבע כי אם לא יעשו כן ללא הצדקה - ישלמו 500 שקל לאוצר המדינה על כל יום של איחור, עד לקנס מירבי של 15 אלף שקל. בנוסף חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט של 10,000 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
