ניצן חן רזאל וידידים: מה ידידות

במסגרת טרנד החיבור לשורשים, חיפש גם ניצן חן רזאל להתחבר למסורת בית סבא-רבא. אלא שהשורשים של רזאל (יש קשר לאצולת המוזיקה היהודית) נגדעו על אדמת אירופה, לפני שישים שנה. סיפורו הוא גם סיפורם של צעירים רבים יוצאי אשכנז, שתרבותם היהודית טושטשה עד נמחקה. ואם המילה פיוט מעוררת בכם אסוציאציה מזרחית, הרי שזו אחת הסיבות.

• זמני כניסת שבת ועוד על פרשת ויקרא
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• חג החירות - גם של הרווקים
• "נתניהו וברק רוצים לתקוף באיראן בגלל אגו נפוח"
• שושה - והמירוץ למיליון בגדים לחג
  

ניצן חן רזאל - בן הדוד של אהרן ויונתן - לא השלים עם האובדן, ויצא לחפש את פיוטי אשכנז. "הוטלה עלי משימה מחתרתית ולא ממש אטרקטיבית בזמנו, של חיפוש פיוטים מאשכנז", הוא מספר. "עבדתי באתר האינטרנט 'הזמנה לפיוט' כ'איש המשימות המיוחדות', חוקר את שמעבר לגבולות המוכרים.

"במסגרת התפקיד המחייב, נברתי לא מעט ב'ארכיון הצליל הלאומי' שבספרייה הלאומית. שם, לצד שברי פיוטים בהקלטות ישנות, פגשתי את שורשיי - כפי שהיו יכולים להיות לי". 

המפגש עם צלילי התפילות והמזמורים של יהדות אירופה היו הטריגר לשם המעניין משהו - "האשכנזים". "זה עלול להשמע טעון", הוא מודה, "אך עבורנו השם הזה טומן בחובו קריצה של אהבה חדשה לשורשים העתיקים".

חוויית ילדוּת שלא חוויתי

באלבום הבכורה שעליו הוא עובד בעיצומם של ימים אלה, מקבץ רזאל את פירות עמלו: פיוטי אשכנז לצד שירים מקוריים. אחד הפיוטים המושרים ביותר על שולחן השבת, עד עצם היום הזה, הוא "מה ידידות מנוחתך", שאותו הכניס גם לאלבומו. "שני הסבים שלי וסבא רבא, היו ועודם חלק בלתי נפרד ממני", הוא מספר, "אך כמו רבים מבני הדור הצעיר בארץ זכיתי ללמוד מפיהם

רק מעט שבמעט על מסורת אבותיהם, שנותקה בימי השואה או בשנים שקדמו לה.

"חוויות נפלאות היו לי איתם, אך זמירות השבת על שולחנם לא היו מנת חלקי. נותר לי רק לדמיין כיצד נראתה השבת במשפחתנו לאורך הדורות. כך קרה שברגע אחד של אמת, בו שמעתי את אברהם צימרמן שר את 'מה ידידות מנוחתך' על גבי סליל הקלטה ישן, אימצתי אותו מיד כסבא מיוחד - סבא של שבת".

צפו בפיוט, מיוחד לגולשי ynet, בביצוע מיוחד לרזאל והאשכנזים - המלווים את אברהם צימרמן ז"ל.

• ניצן חן רזאל ו"האשכנזים" יופיעו מחר (מוצ"ש, 24/3) במסגרת פסטיבל "עולמי 2" של תיאטרון אנסמבל הרצליה.