על העיוורון ההלכתי: כך החמצנו את הנס
בישראל חיים יותר יהודים מכפי שיכלו אבותינו לפנטז בחלומותיהם היפים ביותר, וירושלים שוקקת ויהודית. אבל אנחנו איננו מאמינים בנס שאנו רואים, כי בספרים שלנו כתוב אחרת. עד מתי תהיה ההלכה עיוורת למציאות?
בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים יש מדרש הטוען כי העולם נברא לששת-אלפים שנה, ואחר כך ייחרב. נניח לרגע שאתה חי בשנת ה' תתקצ"ט, בכ"ט באלול (שיחול ביום ראשון, 29 לספטמבר 2239). האם אתה מבשל לראש השנה? האם אתה קובע היכן תתארח בחג או מי יתארח אצלך - או שאולי אתה מאמין שלא יהיה ראש השנה? שאיכשהו בכניסת החג יתמוסס היקום אל הריק, וכולם יתאחדו עם האלוהים?
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- ואם לא הייתה מדינה יהודית/ חמישה תסריטים בידיוניים
- בחנו את עצמכם: חידון התנ"ך של ynet
- תפילת הדרך ליושב הפקקים/ חיים אקשטיין
ומה יקרה במוצאי ראש השנה של שנת ו' א'? נניח שתתעורר בבוקר ההוא. האם יהיה ברור לך שאת המשפט מן התלמוד הבבלי יש לפרש באופן אלגורי, ושאדם בר-דעת אינו יכול להאמין בו כפשוטו? אולי תתחיל לתהות האם החשבון של הלוח העברי הוא נכון? ואולי תטען שהמציאות בכלל לא קיימת ואתה נמצא בעצם בחלום?
שאלה זו מדגימה סתירה חריפה בין המציאות כפי שאנו חווים אותה, לבין התיאור שלה בספרים הקדושים. אין הרבה מרחב תמרון. ניתן לפרש את המציאות, לפרש את המקורות או לחיות בסתירה לוגית.
משיח לא בא
היהדות הדתית ומחכה למשיח, אבל אלוהים לא עובד אצל אף אחד, גם לא אצל הרבנים הגדולים. בינתיים הוא דאג להקים מדינה עצמאית לעם היהודי, ולאסוף לתוכה בדרכים שונות ומשונות, את רוב העם שלו.
הזהות היהודית מתחזקת והולכת בכיוונים שונים. השפה העתיקה שבה דיברו לפני אלפיים שנה קמה לתחייה (ביוזמה של אנשים שאלוהים לא היה על סדר יומם), ויהודי מאפגניסטן יכול לשוחח ללא קושי עם יהודי מצרפת, למרות המבטא השונה. שניהם יוכלו לקרוא את התנ"ך בשפת המקור, עם קצת עזרה ופרשנות.
והחברה הדתית מתלבטת בשאלה האם זו "ראשית צמיחת גאולתנו" או "אתחלתא דגאולה" או "עקבתא דמשיחא" או כל מיני הגדרות אחרות הכתובות בספרים. היי חברים, צאו לרחוב העיר, תראו כמה יהודים יש כאן; כמה לימוד תורה יש כאן; כמה עוצמה מדינית-צבאית-כלכלית. אם היינו מספרים את זה לאדם בן המאה ה-19 הוא היה צועק בחדווה "גאולה", אומר הלל בברכה ובוכה משמחה.
אבל אנחנו איננו מאמינים בנס שאנו רואים, כי בספרים שלנו כתוב אחרת. כי הייתה ה"התנתקות", וככה לא מתנהגת מדינה יהודית; כי בית המשפט העליון לא משעבד עצמו ל"שולחן ערוך"; כי "המצב לא טוב".
תרים את העיניים מהסידור, ותתבונן סביבך
הסתירה משתקפת יותר מכל בהלכה. ההלכה היא שפה פרקטית, וככזו היא הרבה יותר חד-משמעית מן ההגות. יהודי שומר הלכה בארצות הברית אומר שלוש פעמים ביום "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו". למה בדיוק הוא מתכוון? האם עולה על דעתו שמלאך מן השמים יעלה אותו בכוח על מטוס לישראל "טו מייק עלייה"? למה שלא יואיל לתכנן את השתקעותו בארץ ישראל? מה הכוונה בברכה הזו, שאלוהים יעשה שהאנטישמיות בארצות הברית תגבר, כדי שיהודים יעלו לארץ? שהמצב הכלכלי בישראל יהיה הטוב בעולם, כדי שכל יהודי ירצה לעלות?
במנחה של תשעה באב, בכותל המערבי, בין עשרות-אלפי יהודים, אתה תגיד "העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה..." סביבך יותר יהודים משהיו בירושלים בימי שלמה המלך או בימי עזרא, וזהותם היהודית חזקה וברורה יותר מזו שהייתה בימי המכבים. אולי תרים את העיניים מן הסידור ותתבונן סביבך?
את חג העצמאות המכבי, חנוכה, תחגוג בשמחה - אבל לחג העצמאות של מדינת ישראל תתייחס באי-נוחות. להגיד "הלל" ביום העצמאות? זה לא ברור, כי הרבנות הראשית בשנת זו וזו אמרה כך ואחר כך חזרה בה ואמרה אחרת. להגיד "על הניסים"? אולי "יעלה ויבוא"? אולי תפילת עמידה מיוחדת על הגאולה – כנגד קורבן תודה הבא בנדבה? במקום זה אתה תמלמל בתחושת זיוף את גזרי התפילות שנלקחו מפה ומשם, ולא קיבלו תבנית קוהרנטית.
ההזויים ביותר הם אותם רשעים צאצאי יהודים המוחים על קיומה של מדינת ישראל, ומתפללים לחורבנה. הם מחללים שם שמיים שוב ושוב בהתחברות לרוצחי עמם, ומפגינים בכל הזדמנות את שנאתם למדינה. מה הם רוצים, שמדינת ישראל תיחרב? שתהיה עוד שואה של שישה מיליוני היהודים המתגוררים בה, כדי שהמשיח שלהם יוכל להושיע את העם היהודי "כמו שכתוב בספרים"? זה כבר על גבול מחלת הנפש.
צעד קטן להלכה - צעד גדול לעצמאות
בליל הסדר השנה כבר לא יכולתי להגיד "השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל". אני יושב בעיר מודיעין, ואינני יכול עוד לשקר. אמרתי לכל הנוכחים: "כאן יהודים בגלות אמרו את המשפט הזה. אנחנו לא צריכים לומר אותו, כי אנחנו, בחסדי ה', בארץ ישראל".
אבל זה צעד קטנטן לקראת הלכה שלוקחת אחריות על המדינה; מדינה עצמאית דורשת התייחסות הלכתית אחרת מקהילת מיעוט בגולה. איך מקיימים מדינה עצמאית בשבת, עם נוכרים במשטרה, בבתי החולים, בחברת החשמל, בתחזוקת הכבישים והיישובים, בחברת מקורות, בחברות התקשורת ובמערכת הביטחון? מדינה של יהודים שנוכרים מתפעלים אותה יום בשבוע? זה הגיוני? ככה מתנהגת מדינה עצמאית?
בואו נתבונן למציאות בעיניים. הבה נחפש את הדרכים הפנימיות שההלכה השתמשה בהם לאורך הדורות כדי להתאים את עצמה למציאות. נשתמש בכוח הפרשנות, בסמכות התקנות והגזירות, ונקבל הלכה המותאמת לעולם שאנו רואים בעינינו. יש לי תחושה שסבא של סבא של אבא שלי, תלמיד הגר"א האמיץ שעלה לארץ כדי להכין את הגאולה, היה חותם על דבריי אלה בשמחה.
- הכותב הוא מנהל בית המדרש "רשות רבים" במרכז יעקב הרצוג בעין צורים, ומנחה מורים. שיעוריו בנושא חידוש ההלכה מופיעים באתר "שאלה של שיעור"
לפנייה לכתב/ת 
נעלה את עצמאותנו על ראש שמחתנו
צילום: איי פי
יוסי סופר
מומלצים
