כמה עולה לנהל קופת גמל? מתברר שלא הרבה
מסתבר שבלי משכורות עתק לבכירים, בלי הוצאות של עשרות מיליונים על פרסום ובלי עמלות לסוכני הביטוח, אפשר לנהל קופת גמל בהצלחה גם כשגובים מהחוסך חצי מחיר בדמי הניהול. האם באוצר ילמדו מקופות הגמל של ארגוני העובדים?
בגופים הפיננסים מתריעים כל הזמן כי הוזלה בדמי הניהול של קופות הגמל תפגע בניהול שלהן ובשירותים שהן מספקות. אולם דמי הניהול המזעריים שמשלמים חברי ארגוני העובדים עבור ניהול קופות הגמל, חושפים שוב סוד לא ממש כמוס: ניתן לנהל קופת גמל בעלויות נמוכות במיוחד, מבלי לחייב את הלקוח בדמי ניהול מופרזים.
בתחילת השנה, אחרי לחצים כבדים, ניאות האוצר להגביל את חברות הביטוח ובתי ההשקעות, כך שתקרת דמי הניהול שיגבו בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, במסגרת התקנות החדשות שצפויות להיכנס לתוקפן ב 2013, תעמוד על 1.05% מסך הכסף שנצבר בחיסכון ו-4% מההפקדות החודשיות.
ואולם, מכרז שהוציא לאחרונה אגף הפנסיה של ההסתדרות, לצורך קבלת הצעות לשירותי קניה ומכירה (ברוקראז') של ניירות ערך לקופות הגמל הענפיות וקרנות ההשתלמות, חושף כי דמי הניהול שישלמו עמיתי קופות הגמל של חברי ההסתדרות ימשיכו להיות נמוכים בהרבה מדמי הניהול שהסכים האוצר לאשר לחוסך הפרטי במסגרת הרפורמה המובטחת.
קופות ותיקות עם מינימום הוצאות
הקופות הענפיות והמפעליות הוקמו ביוזמת ארגוני העובדים עבור עובדי המגזרים השונים. כך דאגו לעצמם לחיסכון לטווח ארוך המורים, עובדי המוסדות האקדמים, הבנקים, אל על, חברת החשמל, התעשייה האווירית ועוד. כמעט לכל הקופות הללו יש זיקה להסתדרות או לארגון עובדים גדול אחר. בחלקן אף ההסתדרות היא בעלת מניות.
כיום כ-20% מכספי ענף הגמל מנוהלים בקופות מפעליות, מדובר במעל 50 מיליארד שקל. חלק מהקופות הללו ותיקות במיוחד, וקיימות כמעט מאז קום המדינה.
הרעיון העומד מאחורי הקמת קופה ענפית הוא ניהול עצמי של החיסכון לטווח ארוך, תוך מינימום הוצאות, כשהרווחים הולכים לעמיתים. אולם אם עלה בדעתכם להצטרף - כדאי שתדעו, הקופות הללו סגורות בפני הציבור הרחב.
אז כמה באמת עולה לנהל קופת גמל?
ניהול הקופה כולל מספר תהליכים עיקריים מהם נגזרים דמי הניהול שמשלם העמית. ברוקראז' - שירותי קניה ומכירה של ניירות ערך בארץ ובחו"ל שמבצע גוף פיננסי (בנק, או בית השקעות) עבור הקופה.
עלות קניה ומכירה של אג"ח בקופות הענפיות, נע בממוצע בין 0.04%-0.03%. (במכרז הקודם בנק מזרחי-טפחות הציע אפילו עמלה נמוכה יותר, של 0.015%).
עלות קניה ומכירה של מניות נעה סביב 0.05%-0.075%. לשם השוואה לקוח פרטי המעוניין לבצע פעולות אלו בחשבון ההשקעות בבנק שלו, מחוייב על פי התעריפון ב 0.5%. עלות קניה ומכירה של מניות בחו"ל - נעה סביב חצי סנט לכל יחידת מניה או 0.09% מסך הקניה.
מלבד שירותי קניה ומכירה, נדרשות הקופות לשלם עבור שירותי קסטודיאן - שירות שמירת ניירות ערך עבור משקיע, שאף הוא מתבצע בידי הגופים הפיננסיים. העלות יכולה להיות אחוז מסויים מסך הנכסים, או עמלות בסכומים קבועים.
עלות נוספת של תפעול הקופות יכולה לנוע סביב כ- 0.1% לשנה מסך הנכסים ובנוסף, ניהול ההשקעות עומד על 0.04%-0.05% מסך הנכסים.
הרגולציה מכבידה על ההוצאות - אבל אפשר להסתדר
חלק נכבד מעלויות הקופה נוגעות ליישום הוראות הפיקוח, לפיהם חלים על הגופים הפיננסיים חובות שונים וסטנדרטים שהם צריכים לעמוד בהם, כגון חובת תשלום בגין מאות ואף אלפי שעות ביקורת שצריכות להיערך בקופת הגמל, ייעוץ משפטי שנדרש לקופה ועוד. זאת בנוסף להוצאות דיוור ודיווח. עלויות הרגולציה והנלווים להן עשויות להגיע לכשליש מסך עלויות הקופה.
עלויות השכר של העובדים בקופה תלויות כמובן במספר העובדים בשכר ובגובה המשכורת. אלו עשויות להגיע ל25%-30% מסך העלויות.
העובדה כי הקופות הללו סגורות עבור חוסכים שאינם נמנים על האיגוד המקצועי או מקום העבודה המסויים, מביאה לחיסכון גדול בתחום הוצאות הפרסום והשיווק ואלו נמוכות מאוד ביחס לקופות המסחריות שבבעלות בתי ההשקעות וחברות הביטוח.
יש גם נקודות חולשה
אז כמה זה יוצא בשורה התחתונה לחוסך? דמי הניהול נעים בין 0.4%-0.6% לשנה (לעומת ממוצע של כ-1.2% אצל כלל העמיתים). בחלק מהקופות דמי הניהול כוללים את העלויות בלבד, בחלקן נגבית תוספת קטנה של רווח לקופות.
כאמור, כאן אין הוצאות שיווק ופרסום בעשרות מיליוני שקלים, לא צריך לשלם משכורות עתק לבכירים וסוכני הביטוח לא צריכים לגזור קופון שמן.
ובכל זאת, לקופות הגמל הענפיות והמפעליות שתי נקודות חולשה עיקריות. במשך שנים הן פיגרו אחרי הקופות הרגילות בתשואות שהניבו לחוסכים. עובדה זו, בנוסף לשינויים רגולטורים בעקבותיהם גדל נתח ההשקעות בחו"ל וניהול ההשקעות הפך להיות מורכב יותר, הביאה רבות מהקופות להסתייע בגורמים מקצועיים חיצוניים. בשנתיים האחרונות אף ניכרת מגמה של שיפור משמעותי בתשואות של חלק מהקופות המפעליות והענפיות.
נקודת התורפה הנוספת היא השירות שניתן לחוסך. לרוב, עובדי הקופה נותנים בעצמם את השירות ללקוחות. הם גם מנצלים את העובדה שהם נמצאים בשטח עם העובדים, ולכן הפניה נעשית פעמים רבות באופן ישיר, ללא מערך ייעודי מסודר ומאורגן כמו בקופות המסחריות. עם זאת, הסתבר לא פעם כי גם מערכות השירות המשומנות של קופות הגמל הרגילות, כשלו בתפקידם ברגע המבחן ואפילו בשגרה.
למרות מאמצים שנעשים לאחרונה מצד קופות בודדות להרחיב את שורותיהן, לא נראה בטווח הקרוב שהקופות הללו יפתחו את שעריהן בפני ציבור החוסכים שאינו מאוגד, ולא רק בגלל התנגדות האוצר. בינתיים ימשיכו מרבית החוסכים במדינת ישראל לשלם מחיר גבוה והגופים הפיננסיים הגדולים גם ימשיכו להסביר לנו למה אי אפשר אחרת.
לפנייה לכתב/ת 
