"כדי לגור בנגב צריך להיות אידיאליסט"

אמנם במרכז הארץ ובאזורי הביקוש פועלים היזמים במרץ לבניית פרויקטים חדשים למגורים , אך גם הביקושים להתגורר בדרום פורחים בשנים האחרונות. באחרונה קמו באזור הנגב תשעה יישובים חדשים: שלומית, נווה, בני נצרים, בני דקלים, אליאב, נטע, חירן, כרמית ושיזף.

כתבות נוספות על התיישבות בנגב בערוץ הנדל"ן :

• יש פתרונות דיור: הוקם ישוב סטודנטים חדש בנגב
• מגדלים בלב המדבר: תנופת הבנייה מגיעה לב"ש
• אושר להתנגדויות: 1,355 יחידות דיור ברהט
  

"חיזוק ההתיישבות זו משימה לאומית, שתכליתה משיכת אוכלוסייה חדשה וחיזוק האוכלוסייה הקיימת", אומר ל-ynet השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, לקראת ועידת הנגב החמישית שתיפתח מחר (ג'). "אחרי שהקמנו עשרות כפרי סטודנטים, אנחנו מוצאים פתרונות דיור על מנת שאלו לא יעזבו אלא יישארו בנגב ויקימו בה את ביתם". לדבריו, במשרד הוקמה מינהלת התיישבות, בראשה עומד כיום פנחס וולרשטיין, מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון.

רבים רוצים לעבור - אבל לא תמיד יש דירות

וולרשטיין אומר כי הוא נדהם מכמות האנשים שעוברים לנגב או מבקשים לעבור. לדבריו, אין בעיה של רצון אלא של יכולת לקלוט את כל מי שמעוניין לעבור דרומה. "החסם המשמעותי הוא שבעצם אין אפשרות להיקלט באופן זמני במחירים ריאליים. אפילו במצפה רמון או בירוחם מתקשים למצוא דירה, אם כי אני לא מדבר על באר שבע", מסביר וולרשטיין. "אפילו אידיאליסטיים שמוכנים ללכת עמוק, למועצה האזורית ערבה תיכונה או אילות, אין פתרון מגורים זמני".

למרות זאת, מבהיר וולרשטיין, המשרד מצא כמה פתרונות. בין תוכניות המשרד ניתן למצוא את התוכנית לחיזוק ההתיישבות בפריפריה. ב-2010 קידם המשרד, בשיתוף פעולה עם משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, תוכנית תלת-שנתית בה יושקעו למעלה מ-100 מיליון שקל. עיקר ההשקעה היא במבנים יביליים לדיור זמני, המיועדים לגרעינים במרחב העירוני והכפרי וכן הקמת דיור זמני למתיישבים בודדים במרחב הכפרי.

רעיון ההתיישבות תחת כל עץ רענן אינו קוסם לכולם. כך, לדוגמא, ראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב, הביעה בגלוי את התנגדותה לתוכנית להקמת מספר יישובים מחוץ לערד, מפחד שהיישובים החדשים ימשכו אליהם אוכלוסייה חזקה ומבוססת, שיעדיפו אותם על פני העיר.

ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, שבשטחו קמה ההתיישבות שיזף והיישוב רחבעם (שרק לאחרונה עברו למבני הקבע שלהם), סבור כי ראשית יש לחזק את עיר המטרופולין באר שבע. "על פי תפיסת העולם שלי, באר שבע צריכה לגדול ולהתחזק. זו העדיפות הראשונה והדבר היחיד שיכול לעשות שינוי", הוא אומר. "באר שבע חזקה היא נגב חזק, אבל לא כולם יסכימו. כשבאר שבע תעמוד על 600 אלף איש ותהיה המרכז הכלכלי-תרבותי של האזור, ההשפעה שלה על כל המרחב תהיה הרבה יותר משמעותית מדברים אחרים".

חשוב לציין שגם את ערד מנסים לחזק, ובשנה הקרובה יוכשר מבנה בעיר ששייך לסוכנות היהודית, כמרכז קליטה בן 112 יחידות דיור למגורי צעירים. המבנה יאוכלס ככפר סטודנטים בחלקו, ובחלקו השני בגרעיני התיישבות מהתנועות השונות, ויהווה פיתרון דיור מסובסד ללמעלה מ-100 צעירים.

באר שבע. חזקה בדרום(צילום: הרצל יוסף)

נוכחות בולטת של המגזר הדתי-לאומי

ריפמן עדיין נותר תומך נלהב בהתיישבות בנגב, ובכלל זאת ביישובים החדשים שרוצים להקים באזור ערד. "אני מאמין שעוד לא סיימנו ליישב את הנגב. יש מקום להקים בנגב בנקודת הזמן הזאת כ-10-12 יישובים יהודים נוספים. הציונות לא סיימה את דרכה. ההתיישבות בנגב צריכה להימשך", הוא אומר.

לצד ההתיישבות היהודית, מדגיש ריפמן, יש צורך להקים 25 יישובים בדואים חדשים. "זה לא סותר את חיזוק ההתיישבות היהודית בנגב". הוא סבור כי הקמת ההתיישבויות החדשות באזור ערד הן כורח המציאות לאור ההתיישבות הבדואית, בעיקר זו הלא חוקית כמובן.