מבצע יונתן: סינגל לדתיים, סינגל לחילונים
לאחר חמש שנים יונתן רזאל חוזר בגדול עם השיר "קטֹנתי", שבו הוא מודה על "נסים גלויים ועצומים" בעקבות התאונה שעברה בתו. הוא מתעקש לעשות מוזיקה לכולם, אבל מבהיר: "אני מתייעץ עם הרב חיים קנייבסקי על כל צעד"
על קירות חדרו של הנער יונתן רזאל
נתלו, זו לצד זו, תמונות של בטהובן והרב חיים קנייבסקי.
במשפחתו האדוקה, החוזרת בתשובה, לא חששו לשלוח את הילדים למוסדות העילית של החינוך החילוני, והדואליות הזו חלחלה לתבנית חייו ויצירתו של מי שגדל להיות אחד המוזיקאים המרתקים בסצנה היהודית-ישראלית.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- סרוגים פינת מחוברות: הדייטים שלי הפכו לסרט
- צפו: הרב עובדיה מברך את רחל אטיאס
- הסובלנות נעצרת כשמדובר בחרדים/ רחלי מלק-בודה
הרזאלים הם הבנאים של המגזר: בכל שלולית שתשכשך בה, תפגוש אותם. האחים אהרן ויונתן ובן הדוד ניצן חן יוצרים, כל אחד לחוד, מוזיקה מקורית, ומצליחים לגבש קו מוזיקלי עצמאי, לצד תו איכות משותף וסמוי כמעט.
עכשיו תורו: יונתן רזאל משחרר בו-זמנית שני סינגלים - האחד "יהודי" (כאן בהשמעה ראשונה) והאחר "ישראלי". "קטנתי" החסידי ו"געגוע" המקורי הופרדו בלידתם. אף ששניהם שייכים לאותו בית גידול - אלבומו שבדרך - רזאל כבר השלים עם כך שאת "קטנתי" ישמעו בבני ברק ובנותיה, ואילו "געגוע" יגיע למדיה הכללית.
מתייעץ עם רבותיו על כל צעד
חמש שנים ועולם מלא מפרידים בין האלבום הראשון, "סך הכל" – לזה שבדרך. בתקופה זו הספיק רזאל למצב עצמו במרכז הקונצנזוס המגזרי והחילוני גם יחד; להופיע עם הפסנתר, להפתיע את עצמו עם "והיא שעמדה", ולחוות משבר אישי שהצמיח אמונה גדולה עוד יותר.
רזאל עם הכוכב החסידי, יעקב שוויקי: השיר "והיא שעמדה" שינה את החיים שלי ואת הקריירה שלי
"אני שייך לעולם החרדי, אבל לזן חדש בעולם הזה, כי אני סוג של בעל תשובה", הוא קובע. "נולדתי למשפחה חילונית, וכילד השתייכנו לכיפות הסרוגות. בגלל כישרוני המוזיקלי התחנכתי בתיכון שליד האקדמיה למוזיקה בירושלים, וינקתי משני העולמות הללו.
"כיום אני יונק מהעולם החרדי. אני לומד בכולל חרדי, שרבניו משויכים לזרם הליטאי, אך גם המקצוע וגם הדרך שבה גדלתי לא מאפשרים לי להיפרד מכל הדברים שאני בא מהם. ככלל, אני נמצא בתהליך מאוד ארוך, מאז השחרור מהצבא. באלבום הקודם עוד לא הייתי ממש במקום שבו אני היום".
לפני כשלושה שבועות הוציא האח, אהרון רזאל, את הסינגל "אני קבעתי", שבו הצהיר כי עיסוקו המרכזי בימים אלה הוא לימוד התורה. אח נוסף, הרב יהודה, הוא אברך במשרה מלאה. "ליטאי זה תואר מלחיץ", אומר יונתן רזאל, "אני רואה את זה כמו אבות אבותינו במשך אלפי שנים - בלי אדמו"ר אבל עם גדולי תורה. בכל צעד שאני עושה, אני מתייעץ עם הרב חיים קנייבסקי ועם רבי, הרב גנץ".
ומה הם אומרים על הסביבה המוזיקלית שבתוכה אתה חי, שחלקים ממנה רחוקים מבית המדרש?
"יש פתיחות מאוד גדולה, והבנת המורכבות של החברה הישראלית של המציאות שבתוכה גדלתי. אני לא מתייעץ ברמת השיר הספציפי, אבל גדולי התורה הם אנשים שנטועים עמוק בכל התהליכים הנפלאים והעמוקים שעוברת החברה הישראלית, ומבינים את הצמא שלי למוזיקה, והצמא שיש בציבור לתורה. אם מצטייר כלפי חוץ כאילו יש מלחמה בין החרדים, לחילונים ולכיפות הסרוגות - הרי שמי שחי בפנים יודע שזה ההיפך הגמור. אם כבר, יש צמא אדיר לדעת ולהתקרב".
ההפתעה של רזאל בקיסריה
חמש שנים כמעט לקח לו, לרזאל, לגבש את האלבום השני, וכגודל הציפיות – גודל העכבות. "אם העבודה על האלבום הראשון
אהרון רזאל בבית המדרש
שירו של אברך
לירון נגלר-כהן
מי שהחל בהלחנת פסוקים, והתנחל בשלום בלב המיינסטרים - נהנה יותר מכל מהלימוד בכולל, ושר על זה בשיר הישראלי הראשון מנקודת מבטו של אברך, כאן בהשמעה ראשונה. "צו השעה זה להתחזק בלימוד התורה", אהרון רזאל קובע
ארכה עשר שנים, ועכשיו לקח לי חמש שנים – יש להניח שהאלבום השלישי במספר יצא בעוד שנתיים וחצי", רזאל מתבדח, ומסביר: "אני פרפקציוניסט - גם במוזיקה וגם בכל תחום אחר בחיי. מתבשל לאט. אני מחכה שזה יהיה הדבר הנכון, ואחרי שאני סוגר שיר – אני בהחלט יכול לשוב ולפתוח אותו".
הפרפקציוניזם מתבטא גם בעבודה ריכוזית. רזאל חובש כובעים רבים באלבום – שירה, כתיבה, עיבודים תזמורתיים ואחרים. להפקה המוזיקאלית היה שותף רק אחד: אביתר בנאי, מי שליווה אותו גם באלבומו הראשון, "סך הכל".
לאלבום שבדרך אין עדיין שם, אך יש כבר 12 שירים וקו ברור – "פרק ב' בסדרה של האלבום הקודם", כך רזאל. "יש בו שני קאברים: האחד לקרליבך והשני עיבוד תזמורתי לניגון חסידי. זה מסמל את הדרך שעברתי יותר מכל, כי באלבום הקודם לא היו דברים כאלה. בעוד כשנתיים אני מתכוון להוציא דיסק נוסף, בעקבות ההצלחה של 'והיא שעמדה".
ההצלחה הפתיעה אותך?
"כל הסיפור של ו'היא שעמדה' זה סוג של נס. אף אחד לא ציפה לדבר כזה. זה שינה את החיים שלי ואת הקריירה שלי, וגם חשף אותי לעולם החרדי יותר. למדתי בעולם של ישיבות חרדיות גם אז, אבל אין ספק שהמפגש עם העולם החרדי התחזק דרך זה.
"גם היצירה של השיר הזה הייתה סוג של נס. כתבתי מתוך צורך. מתוך חיבור שיש בי מאז שאני ילד למסע שאנחנו עוברים, והשם שומר עלינו. לא חשבתי שאשיר את זה בעצמי. זה היה תרגיל כתיבה מבחינתי, ושכב במגירה הרבה זמן. השמעתי אותו להרבה אנשים, אבל אף אחד לא הבין אותו עד יוחי בריסקמן (המפיק של שוויקי) שיש לי המון הכרת הטוב אליו. השיר זה היה שונה מכל הקו של האלבום הקודם שלי, וחשף בי רצון לכתוב עוד שירים בסגנון הזה".
"ראיתי נסים גלויים"
את הכרת הטוב מבטא רזאל בסינגל היהודי "קטנתי" ("קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך...") מבלי להרבות במילים, מודה רזאל כי יש קשר בין הבחירה בשיר הזה דווקא, כסינגל ראשון שמשוחרר לקהל – לבין הנס האישי שאירע למשפחתו.
לפני כשנתיים, בליל העצמאות, שב יונתן מתפילת החג ולקח את בתו בת הארבע, רבקה, לחזות במופע זיקוקים מגג ביתם שבנחלאות. החגיגה הסתיימה עוד טרם התחילה. רבקה הקטנה נפלה מגובה חמישה מטרים, נזקקה להחייאה ואושפזה במצב קריטי. יונתן רזאל ביקש אז מעם ישראל להתפלל לשלומה, וכיום – על אף הקושי שיש לו עדיין לדבר על הימים ההם - הוא אומר כי התפילות עזרו, אף שעדיין יש צורך בתפילות עד לשיקום המלא.
"ראיתי נסים גלויים, וקשה לי לא להכיר תודה לקב"ה על כך", הוא אומר. "זכינו כמשפחה בנס גדול. ישועה גדולה. ועל אף שהשיר 'קטנתי' הולחן עוד לפני האירוע ההוא, אני מבין היום לעומקן את המילים, ושר את השיר הזה מכל הלב, אף שעוד קשה לי לדבר על זה בצורה פתוחה. יש לי הכרת הטוב גם לעם ישראל שהתפלל עליה והתגלה בשיא יופיו באכפתיות אינסופית ותפילות בשעות הכי קשות. אני בטוח שבזכותם, בין השאר, רבקה מתרוצצת עם אחיה.
"אני מקווה שבקרוב אוכל לדבר על זה. גם ברמה התורנית אני עוד לא יכול להיחשף. הסיפור של רבקה הוא עדיין בבחינת הסמוי מן העין. ראינו נסים גלויים ועצומים ממש, שאני מגיש לידם קטן ושפל קומה, וזה ה'קטנתי'. גם 'קטנתי' זה שיר שעבר הרבה דברים".
מדוע בחרת להוציא את הסינגלים לשני אפיקים מקבילים? הרי בבסיסם, שניהם שירי נשמה יהודיים.
"כי התרבות שונה. 'והיא שעמדה' לא נכתב לעולם החילוני, אך יש נקודת השקה, לצד נקודות שלא נושקות כלל. אגב, זה דו-כיווני לגמרי. יש שירים של שלמה ארצי שלא מגיעים כלל מגזר החרדי – ויש שירים כמו 'קטנתי' שלא ידברו לעולם החילוני. נראה לי שגם 'געגוע', בשפה שלו, לא יוכל להגיע לעולם החרדי. אז נכון שיש חפיפה בין העולמות, אך העולם התרבותי הדתי והחילוני עדיין שונים למדי, ובגלל שאני יושב על התפר הזה, החלטתי לעשות את שניהם.
"אני גם רואה נקודות השקה ביניהם: שניהם באים לעולם ממקום של ענווה. סבי שהיה ניצול שואה, כינה את 'קטנתי' בשנותיו האחרונות: 'שיר התפילה שלי'. ואילו 'געגוע' מדבר על געגוע ספציפי, מוגדר – לצד כמיהה לדבר מה שאינך יודע מהו. מעין געגוע פנימי, כללי למשהו אחר. כל אחד ייקח אותו למקום שלו. הייתי בשיעור שהרב אמר כי בעולם הזה האדם נמצא בגעגוע תמידי, כי הנשמה שלו מרגישה חסרה. המציאות שבורה".
לפנייה לכתב/ת 
להודות על הנס. יונתן רזאל
צילום: הילה ספאק
מומלצים
