סרוגים פינת מחוברות: הדייטים שלי הפכו לסרט

בחורה דתיה יוצאת לחפש אהבה מצוידת במצלמה - כך מתחיל הסרט שבו עופרה חיימוביץ חיה שלוש שנים, שבמהלכן תיעדה את חוויותיה בעולם הדייטים של רווקי המגזר הדתי-לאומי. האכזבות, הייאוש, האהבה של סבא וסבתא שהייתה לנקודת משען, הפכו לסרט הדוקומנטרי "כיום אתמול" - שמסתיים (זהירות: ספוילר) ב"הפי אנד" עם טבעת.

• איי לייק ynet יהדות בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• צפו: הרב עובדיה מברך את רחל אטיאס
• הסובלנות נעצרת כשמדובר בחרדים/ רחלי מלק-בודה
• הדתיים תוהים: איך מתמודדים עם אוננות?
  

חיימוביץ לא מופתעת כשמזכירים לידה את "סרוגים", הסדרה שהביאה את "הביצה" הירושלמית לפריים-טיים. "יש בזה משהו", היא מודה, "אני זוכרת שכל הזמן חששתי מההשוואה הזו, אבל בסופו של דבר זה ממש לא משנה, זה החלק הקל בסיפור. בסך הכול אני חושפת למצלמה הרבה מאוד דברים אישיים על עצמי, דברים שעכשיו 'כווווולם' ידעו פתאום, וזה לא פשוט".

בתחילה לא כולם ידעו שזהו סרט על חיפוש אהבה. בגילוי לב, חיימוביץ מודה במבוכה שחוותה תוך כדי עשיית הסרט, ובכך שהסתירה מפני חלק מהסובבים אותה את מטרת הצילומים. "הייתי אומרת שזה סרט עליי ועל סבא שלי, וגם זה נכון, בסופו של דבר", היא אומרת. "בכל מקרה, בנקודת הזמן הנוכחית אני שלמה עם היצירה. סרט שמדבר על חיפוש אהבה הוא משהו שכל אחד יכול להתחבר אליו. גם העובדה שאני מגיעה להקרנת הבכורה בפסטיבל "קולנוע דרום" בלוויית ארוסי תהיה חלק משמעותי בתחושה הנינוחה שיש לי עם הסרט היום. הפרק הזה בחיי מאחורי".

חיימוביץ, שהיום מנהלת את "הטלוויזיה הקהילתית" במעלה אדומים חושפת כי כבר בגיל 20 החלה לצאת לדייטים, מה שמעניק לה פז"מ לא-מבוטל של כמעט שש שנים "בשידוכים", שכמו כל בחורה דתיה דרשה מפגשים "למטרות רציניות בלבד", כלומר נישואין.

עופרה חיימוביץ'. זה נגמר טוב

כשהיא מתבקשת להיזכר בדייט הראשון של חייב, היא נאלצת לפשפש בזיכרונה. "היו לי הרבה מאוד פגישות. הרבה מאוד", היא חוזרת ומדגישה, "אני באמת לא זוכרת את אותו בחור, או על מה זה נפל. מה שאני כן זוכרת שמאוד חששתי מהפגישה הראשונה והתרגשתי מאוד. עם הזמן, לאט-לאט, מצאתי את עצמי מאבדת את האמונה שמשהו באמת יכול לקרות חוץ ממפגש מאכזב, נוסף".

גבר דתי לא יכול להגיד "אני אוהב אותך"

עבור חיימוביץ', העבודה על הסרט הייתה למעשה תהליך שיקום האמונה באהבה. הגירושים הלא-קלים, כהגדרתה, שעברו הוריה בצעירותה, תרמו אף הם את שלהם לאובדן האמון בזוגיות ולתחושת ייאוש עמוקה. בסרט היא מוצאת את עצמה מתחברת דווקא לסיפור האהבה של סבא וסבתא שלה. למכתבי האהבה שכתב סבא ראובן לסבתא תני. "כבר במכתב הראשון יש רמז מאוד ברור לכך שהוא אוהב אותה, הכול היה הרבה יותר ישיר ונאיבי, ככה אהבו פעם", היא מעידה.

את מתארת קרוב לחמש שנים וחצי של יציאה בלתי-נגמרת לדייטים, למה זה ככה במגזר הדתי-לאומי?

"אני מרגישה שאנשים משחקים משחקים. לא מרשים לעצמם להיות כנים וגלויים בקשר למה שהם מרגישים באמת, וגם לא מעריכים גילוי לב של הצד השני. יש כל הזמן 'משחקי כבוד' טיפשיים כאלה של 'מי מתקשר למי'. וכמובן שצריך לשחק אותה 'קשה להשגה', אחרת הבחור יאבד עניין. גבר דתי היום לא יכול להרשות לעצמו להגיד לבחורה 'יש לי רגשות כלפייך', או 'התאהבתי בך', בטח לא ישר על ההתחלה. סבא שלי עשה את זה, בלי שום פקפוק".

עשו לכם באולפנה ובמדרשה איזושהי הכנה לקראת "הדייטים"?

"מאוד רצו לראות אותנו כבר 'אחרי', אז היו לא מעט שיעורים על זוגיות עצמה. נסענו ל'אומן' ול'עמוקה', אפילו עשו לנו 'יום שידוכים'. אבל בשטח זה פשוט לא עבד. את מוצאת את עצמך או יוצאת לדייט מידי ערב נון-סטופ, או לחילופין יושבת מיואשת בבית.

"יש לחץ נורא מצד כולם - משפחה, מדרשיה, כולם מסביבך מוצאים את עצמם בזוגות, גם ילדים יש כבר לחלקם, ואצלך הכול מרגיש תקוע. מצד שני, אני יודעת היום שכנראה הייתי צריכה לעבור את הדרך הזו כדי להבין יותר טוב את עצמי ואת הזוגיות העתידית שלי".

את בסך הכול בת 25, בנות חילוניות בגילך רק מתחילות לחשוב על זוגיות במובן של נישואין

"זה ברור לי. אני עובדת עם בנות חילוניות, יש לי חברות חילוניות, אני לא חיה בבועה. התגובות מהאנשים לסיטואציה הזו של חיפוש האהבה הם מאוד מגוונות. אבל יש הבנה, כי בסופו של דבר זה צורך אנושי הכי בסיסי שיש, וזה לא משנה מאיזה תרבות אתה בא".

רק לא להתפשר

אז מה מהו הפחד הגדול של רווקי הביצה, שמוצאים את עצמם מחפשים, מחפשים ומחפשים אחר אהבה? מתברר שהחשש הוא לא להישאר רווק לנצח, אלא האילוץ להתפשר. "מזה הכי פחדתי, ובסך הכול כבר הייתי מוכנה לזה נפשית", אומרת חיימוביץ'. "מצאתי את עצמי בכל מיני דייטים שלא הרגישו לי בכלל בכיוון, והכרחתי את עצמי להישאר. לא ציפיתי ליפול מהכיסא, לניצוצות או לדרמה, שבסופו של דבר דווקא כן הגיעו, לשמחתי.

"הייתי מוכנה לוויתורים רציניים. ובסופו של דבר העברתי ככה ערבים שלמים, עד שזה התפרק. אפילו מפגשי הפנויים-פניות שהלכתי

אליהם, ברוב הזמן כל אחד נשאר בפינתו. גם אם ראיתי בחור חמוד שאולי יכול למצוא חן בעיני, לא ממש יכולתי לגשת אליו כי זה לא מקובל".

אבל הסיפור על חיפוש האהבה של חיימוביץ' הסתיים לפני ארבעה חודשים. "אמרתי לחברה שאין מצב, שאני באה להקרנת הבכורה לבד. יש בי את הרצון לסוף טוב, ולזה שבסופו של דבר האהבה כן מנצחת", מספרת היוצרת. "החברה הציעה לי לקרוא כל יום 'שיר השירים', וכך בא בעלי לעתיד, בתזמון הכי מושלם שיכול להיות.

"כשהכרתי אותו הייתי בדיוק בשלב שבו התובנה של 'להפסיק לשחק את המשחק' חלחלה אליי. היינו גלויים אחד עם השנייה מהרגע הראשון, וזה מה שהוביל אותי בסופו של דבר אליו. יום למחרת הסגירה הסופית של הסרט הוא הציע לי נישואין. באמת שהיה שם כל מה שרציתי, 'אהבה ממבט ראשון', ניצוצות, הכול, בדיוק כמו בסרטים".

הקרנת הבכורה של הסרט "כיום אתמול" תיערך ביום שני, 15.6, בסינמטק שדרות, במסגרת פסטיבל "קולנוע דרום".