"LOL": חרדת סיירוס - לבנים וגם לבנות
מיילי סיירוס שזכתה למעמד של כוכבת נוער לוהטת בסדרת הטלוויזיה "האנה מונטנה", לא מצליחה לעשות את זה על המסך הגדול. הקומדיה הרומנטית המטופשת "LOL" לא מצילה אותה, אז עשו טובה: הצילו את עצמכם
שני אלמנטים מעוררי עניין קשורים לקומדיית הנעורים האמריקאית "LOL", ושניהם מובילים בצורה ישירה לכשלונה המוחלט: הראשון הוא נוכחותה של מיילי סיירוס בתפקיד הראשי. מי שהספיקה להפוך לכוכבת כזמרת-שחקנית בגיל 14, החלה להריץ את תדמית ה"לא ניתנת לאילוף" בגיל 17, וכעת מגיעה לגיל 19 כשהיא במסלול האקספרס לליהוק לתפקיד אחותה הצעירה של לינדזי לוהן.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
הטריילר של "LOL"
המעבר לדימוי בוגר לווה גם בקבלת תפקידים החורגים מפנטזיית הנעורים והזוהר של "האנה מונטנה". ב-2010 סיירוס שיחקה בשני סרטים: הראשון היה "The Last Song" שיצא, כשל, וזכה לתשומת לב שלילית מיוחדת בגלל הופעת המשחק הירודה של הכוכבת. הסרט השני היה "LOL", שיוצא באיחור ניכר רק כעת.
האשמים הם אולפני ליונסגייט ששחררו אותו בתחילת מאי האחרון, בחוסר חשק מוחלט, ל-105 אולמות קולנוע בלבד. ההכנסות של סוף השבוע הראשון היו 440 דולר בממוצע לאולם ו-46,500 דולר בכל ארצות הברית - כישלון מהדהד. "האנה מונטנה" הפכה באופן רשמי ל"Box Office Poison".
האלמנט המעניין השני קשור להיות הסרט רימייק אמריקאי למקור צרפתי שבויים ב-2008. בתור שכזה, "LOL" הוא דוגמא לתת-קבוצה ברימייקים: סרטים שנעשו מחדש בארצות הברית על ידי הבמאי הזר של הסרט המקורי - במקרה זה הבמאית הצרפתייה ליזה אזואלוס. היוצר המגיע לביים שוב את חומריו שלו, אך הפעם במערכת ההפקה האמריקאית שאורחותיה פחות מוכרים לו, כמו גם בתרבות שאינה באמת שלו.
לעיתים נדירות ביותר חל שיפור במעבר - כך הגרסא האמריקאית של אלפרד היצ'קוק ל"איש שידע יותר מדי" עדיפה על הבריטית. אבל הסיכויים שההמרה תעבור כשורה נמוכים למדי כפי שלמדו על בשרם הבמאי ההולנדי ג'ורג' סלויזר ב"ההעלמות", היפני טאקשי שימזו ב"הטינה", הצרפתי פרנסיס וובר ב"שלושת הגנובים", ואף גלה באבלואני הגיאורגי ש"13" שלו - רימייק לסרט "13 זמאטי" שביים ב-2005 - מופיע בימים אלו בבתי הקולנוע בישראל.
אפילו מיכאל האנקה הגדול שהחליט להעתיק - במדויק - את סרטו האוסטרי עטור השבחים "משחקי שעשוע", גילה שהביקורת היתה רגישה הרבה יותר לנקודות התורפה הרעיוניות של הסרט בגרסתו האמריקאית.
נשיקה צרפתית באנגלית
ליזה אזואלוס היא לא היצ'קוק, האנקה או אפילו ובר. הסרט המקורי היה להיט בצרפת, והציע מבט מרענן בכנותו, שלא לומר מחוצף באותה דרך חיננית-צרפתית, על עולמה של נערה. הסיכויים של אזואלוס לשרוד את המעבר היו מלכתחילה נמוכים, אך צנחו לאפס כשלתפקיד הראשי לוהקה סיירוס, ובתפקיד אמה, "שחקנית" ותיקה נוספת - דמי מור (כדי להשלים את מפגש הפסגה, גם ג'ינה גרשון, הזכורה לטוב מ"נערות שעשועים", מבליחה בתפקיד משנה).
החוצפה הצרפתית הוחלפה בפרובוקציות מדודות שניזונות מהאטרקציות: "מיילי שותה", "מיילי מעשנת ג'וינט", "מיילי מפתיעה את אמה שלה כשהיא מגלה שעברה מריטה ברזילאית", "מיילי מז..." (טוב, הבנתם את העניין). כל העיסוקים שהאנה מונטנה לא היתה מעיזה לעשות גם בגיל 30 (בהיותה רכוש של חברת דיסני), ושלפי דיווחי מדורי הרכילות הגברת סיירוס מבצעת בחייה הפרטים, לפחות בשנתיים האחרונות, במסירות יתרה.
אולי דמותה של לולה (המכונה LOL על ידי חבריה) דומה לסיירוס העכשווית יותר מכל דמות שגילמה בעבר. אם כך, הסרט מגלה כי סיירוס מתקשה לשחק את עצמה. לולה מנסה תמיד להיות קוּל בעודה שקועה עד צוואר בפרשיות אוהב אותי/לא אוהב אותי של גיל הנעורים. היא מעוצבת בעבודת המשחק המחוספסת של סיירוס לפקאצה מעצבנת במיוחד.
כמו הבת גם אמה הגרושה אן (מור) מתלבטת בבעיות רומנטיות: האם לנסות לשקם את הקשר עם האביה של לולה (תומאס ג'יין) או לפצוח בקשר רומנטי חדש עם שוטר חתיך ממחלק הסמים (ג'יי הרננדז).
זה סרט, כאילו?!
הגיבורה מתחילה את הסרט כבתולה המגלה שהחבר שלה צ'אד (ג'ורג' פין) בגד בה. ברקע נמצא קייל (דגלאס בות') היפה והרגיש, שותפו של צ'אד ללהקה, וחברה הוותיק והקרוב של לולה. צ'אד אולי, באמת באמת אולי, לא יכול להיות...אבל אולי, אוהב את לולה.
עד הסוף הלא צפוי של מערכת יחסים זו, הצופים - או שבואו נודה על האמת: הנערות שיבואו לצפות - יזכו לשלל עלילות משנה שלא נדבקות יחד לסרט.
זהו ניסיון כושל ליצור קומדיית נעורים שיש בה צדדים "כואבים" - כמו אביו השמרן של קייל, ו"נועזים" - כמו למשל אמלי (אשלי הינשו), ה-BFF של לולה, שחושקת במורה למתמטיקה, אך משתרללת בשירותים של בית הספר עם הגיק של השכבה.
כל זה לא ממש מתחבר לסרט, ומעל הכל צורמת, כחריקת מסמר חלוד על לוח, הופעת המשחק של סיירוס. רק מרכיב זה מספיק כדי לקבור את מה שיכול היה להיות, אם הכל היה מסתדר כשורה, קומדיה כמעט בינונית.