צרכני העולם חרדים: "לילדינו יהיו חיים קשים יותר"
הכלכלה הולכת לאבדון, אנחנו לא חוסכים דבר, מצטמצמים וקונים פחות, נצטרך לעבוד עד המוות ולילדינו יהיו חיים גרועים יותר: כך מרגישים רוב הצרכנים בסקר שהקיף למעלה מ-22 אלף משתתפים מ-16 הכלכלות הגדולות בעולם. תסתכלו עליהם ותראו אותנו. ואיפה פחות מודאגים? בסין ובהודו
פסימיות כלל עולמית: ביטחון הצרכנים בכלכלה בירידה. הם מודאגים מהעתיד, סקפטים לגבי עתידם הכלכלי של ילדיהם, ונאבקים כדי לחסוך. 1 מ-4 במערב אירופה וארה"ב חוששים לאבד את מקום עבודתם. הם הצרו השנה את החגורה, אך לא מצליחים להרוויח יותר או לחסוך יותר; כך עולה מסקר בינלאומי שערכה חברת הייעוץ האסטרטגי (Boston Consulting Group) BCG.
החברה עורכת סקר כזה מדי שנה במהלך 10 השנים האחרונות, כשהסקר הנוכחי נערך באפריל ומאי 2012, בקרב למעלה מ-22 אלף צרכנים ב-16 מהכלכלות הגדולות בעולם.
כתבות נוספות אודות עליית מחירים :
על שאלות הסקר השיבו צרכנים מהמדינות המפותחות: גרמניה, צרפת, ארה"ב, יפן, קנדה, אוסטרליה ושוויץ; מהכלכלות הגדולות שנמצאות במצוקה: איטליה, ספרד ויוון וכן צרכנים מהכלכלות המתפתחות: סין הודו, רוסיה וברזיל. התשובות של הצרכנים במדינות האלה קודרות ומזכירות מאוד את האמירות שהחלו להישמע בישראל עם פרוץ מחאת יוקר המחייה: קשה לחסוך וכיוון שכך - בעתיד יהיה קשה יותר.
התשובות לסקר חופפות למגמות במשק הישראלי: התכווצות משכורות לנוכח עלותם הגואה של מסים, מוצרי צריכה ודיור. תחושות של חרדה שמובילות להימנעות מקניות והאטה בהוצאות. רשתות המזון ורשתות האופנה בארץ מדווחות לאחרונה על צרכנים ששומרים את הארנק בכיס. זה גם מה שמדווחים רוב הצרכנים מרוב המדינות שלקחו חלק בסקר.
"אני חרד בנוגע לעתיד"
עורכי המחקר טוענים כי תמונת העולם העולה מתשובות הצרכנים לשאלות הסקר, מזכירה את תחושות הצרכנים בשנות ה-30 של המאה ה-20 או בעת "העשור האבוד" ביפן. בשווקים רבים, דאגות הצרכנים אינטנסיביות וחמורות יותר לעומת אשתקד, בדומה לרמות השיא בימי המשבר הכלכלי ב-2008-2009.
בין היתר, רק מעטים ממשתתפי הסקר מאמינים שילדיהם יחיו חיים טובים יותר, למעט משתתפים מהודו וסין. ערכים כמו "לחסוך כסף" ו"להישאר בריא" זינקו בחשיבותם, בעוד שהצהרות על רצון לבזבז כסף ללא הכרה על פריטי יוקרה - נעלמו. חרדה, לחץ, ייאוש ופחד הן מילות המפתח.
סין היא אמנם נקודת אור: הצרכנים שם מרגישים אופטימיים יותר בקשר לעתיד לעומת מתחריהם המערביים, ברם, אפילו בסין, ניכרת חרדה בסגמנטים צרכנים מסוימים.
למרות שבגדול, הצרכנים סינים וההודים אופטימיים יותר, ככל הנראה משום שנקודת הפתיחה הכלכלית שלהם נחותה בהרבה, הצרכנים בכל המדינות מאשימים את הממשלה בהאטה הכלכלית ותחושת חוסר הביטחון פיננסי חזקה ברוב השווקים. יש פסימיות כללית בקרב צרכני רוב המדינות שהשתתפו בסקר בנוגע למהירות התאוששות הכלכלה
החרדה מהעתיד ניכרת במיוחד בכלכלות שנמצאות בלב ליבו של משבר החוב האירופי. 86% מהצרכנים היוונים שהשתתפו בסקר הסכימו עם המשפט: "אני חרד לגבי העתיד", כש-35% מסכימים לכך מאוד, זאת בעוד שרק 28% הצרכנים הסיניים שהשתתפו בסקר מסכימים לכך ורק 2% מהם מסכימים לכך מאוד. גם בברזיל ושוויץ לא חוששים מדי מהעתיד, זאת לעומת חששות כבדים בספרד, איטליה, יפן הודו ואפילו בארה"ב ובריטניה.
מידת ההסכמה עם המשפט" אני חרד לגבי העתיד", לפי מדינות:
ארה"ב: "הורג את עצמי עבור מעט מאוד כסף"
עבור צרכנים בני מעמד הביניים בארה"ב, יפן ומערב אירופה, העולם עדיין מיטלטל ממשבר למשבר, כשהאמריקנים חרדים במיוחד למקום עבודתם ולמחסור בחסכונות. לפי נתונים רשמיים, 14% ממשקי הבית האמריקניים מדווחים שנקלעו לבעיות פיננסיות ועוד 34% טוענים שהם חשים לא בטוחים מבחינה פיננסית.
בעבר, בתקופות מיתון, הצרכנים יכלו להיפגע מירידה בשוק, או מגל של אבטלה, אבל תמיד היתה קפיצה חזרה כשהכלכלה התאוששה בדרך פלא והחזירה את כולם לתלם. אבל במיתון זה, הצרכנים האמריקנים נפגעו קשה יותר מאי פעם. מ-2007 עד 2010 מחירי הבתים בארה"ב ירדו בממוצע ב-5% לשנה, התוצר לנפש גדל בממוצע רק ב-0.3% וחוסר התעסוקה הוכפל, מ-4.5% לכמעט 10%. כל זאת כשרוב הצרכנים עדיין לא התאוששו.
המחירים עלו, יוקר המחייה התעצם, האבטלה עדיין ברמה מאוד גבוהה בהשוואה לתקופות פוסט-מיתון בעבר והצרכנים מרגישים שיש להם פחות כסף לבזבז.
אחד ממשתפי הסקר בארה"ב אמר: "אני חושש שהכלכלה תתרסק, מחירי הדלק יזנקו לשמיים ושלא יהיה יותר ביטחון סוציאלי". אמריקני אחר אמר: "החלום שלי זה למצוא עבודה בה אני לא צריך להרוג את עצמי עבור מעט מאוד כסף, עבודה באמצעותה ארגיש שאני יכול לכלכל את ילדי".
מצב רוח קשה באירופה ובארה"ב. היפנים: נרוויח פחות
רמה זו של חרדה וכעס נפוצה בעיקר בעולם המפותח. מגיבים במערב אירופה דיברו על תחושה של סערה מתמשכת וכישלון של הממשלה להתמודד עם שורשי הגורמים למשבר החוב, כדאגות המרכזיות שלהם, אך התחושות משתנות מאזור לאזור באירופה.
המשתתפים השוויצרים והגרמנים, שחיים במדינות די יציבות מבחינה כלכלית, היו בהתאם די חיוביים לגבי מדיניות הוצאת הכספים שלהם, כלומר הם דווקא לא לופתים את הארנק בחוזקה בבואם לבזבז. הם גם היו אלה שהעידו כי הכי פחות סביר שישנו את התנהגותם הכלכלית. לעומת זאת, צרכנים ביוון, איטליה וספרד מצהירים שנכפה עליהם לשנות את הרגלי הקניות שלהם באופן דרסטי.
1 מכל 4 משיבים בארה"ב, צרפת וגרמניה וקרוב ל-1 מ-3 באיטליה, ספרד ובריטניה טוענים שאינם חשים ביטחון במקום עבודתם. בניגוד לכך, רק 12% מהסינים חשים באפן דומה.
גם המשתתפים היפנים בסקר סקפטיים מאוד לגבי עתידם הכלכלי. יותר מחצי מהצרכנים שנסקרו ביפן אמרו שהם מצפים להרוויח פחות בעוד 10 שנים, לעומת מה שהם מרוויחים היום. אחוז דומה של צרכנים יפנים מדווחים כי הם חשים חוסר ביטחון כלכלי, יותר מאשר בכל שוק אחר שנסקר.
הכוס ריקה
כמעט חצי מהצרכנים המערביים שהשתתפו בסקר מאמינים שהכלכלה לא תשתפר. רק אחד מ-5 צרכנים בארה"ב, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה מאמין שיהיו לדורות העתידיים חיים טובים יותר. מה שאומר שבערך 80% מהצרכנים בעולם המערבי לא מאמינים שילדיהם יזכו לחיים טובים יותר.
גם פה, היפנים הכי פסימיסטים בנוגע לעתיד ילדיהם – פחות מ-10% מאמינים שיהיו חיים טובים יותר לדור הבא. אחד המגיבים היפנים אמר: "הכוס לא חצי מלאה, היא ריקה".
עקב כך, מתח הפך להיות חלק מהחיים היומיומיים של צרכנים רבים, כש-43% מהצרכניות ו-39% מהצרכנים שענו לסקר בארה"ב הסכימו עם המשפט: "אני חש מתח ולחץ גדול בחיי". כך חשים גם העניים בארה"ב: כמעט חצי מבעלי ההכנסה הנמוכה שהשתתפו בסקר אמרו שהם חשים מתח רב.
מידת ההסכמה עם המשפט "לדור הבא יהיו חיים טובים משלנו":
נאבקים כדי לחסוך
בעוד שרוב הצרכנים שהשתתפו בסקר מעוניינים לחסוך יותר, אלו עם רמות ההכנסה הנמוכות יותר מדגישים יותר מהשאר כי הם לא מרוויחים מספיק כדי לחסוך.
הכי מודאגים לגבי חסכונותיהם מבין הצרכנים שענו לסקר, היו היפנים והיוונים, כשרק 15% מהם הביעו ביטחון לגבי העתיד לבוא. גם האמריקנים לא חוסכים. במהלך 10 השנים בהן BGC עורך את סקר הצרכנים שלו, צרכני ארה"ב היו בין האופטימיים ביותר בעולם. אולם עכשיו הם שקועים בדאגה לגבי העתיד, הכלכלה, האפשרויות של ילדיהם והעובדה שאין להם חשבון חיסכון ליפול עליו.
30% מהצרכנים האמריקנים שהשתתפו בסקר, אמרו שלא חסכו כלום מההכנסה שלהם. 57% ממשקי הבית שם חוסכים פחות מ-6% מהמשכורת. משקי בית עם הכנסה נמוכה בארה"ב, שמרוויחים פחות מ-25 אלף דולר בשנה, כמעט שלא חוסכים. ההוצאות על דיור, תחבורה, מזון בסיסי וביגוד וכן על סוגים מסוימים של ביטוח מכלים את המזומנים שלהם ודבר לא נשאר.
לפי אקטוארים, עבור פרישה נוחה משוק העבודה, יש לחסוך 15% מההכנסה, אך רק 14% מהמשיבים האמריקנים אמרו שהם חוסכים יותר מ-15% ממשכורתם וקצת יותר משליש פשוט לא מאמינים שיהיה להם מספיק כסף עבור חיי פנסיונר נוחים.
מקצצים בהוצאות
בשל המצב הקשה, הרוב המוחלט של המשיבים מתרכזים בניסיונות לקצץ בהוצאות. רוב הצרכנים שהשתתפו בסקר מתכננים לבזבז פחות במהלך 12 החודשים האחרונים – 51% מהנשים, 48% מהעובדים, 52% מתושבי האזורים החקלאיים ו-49% מאנשי מעמד הביניים. הם מקצצים כי הם רוצים לאזן את התקציב שלהם וכיוון שהצריכה לשם צריכה פחות חשובה עבורם כעת.
מסתבר שלפי עדותם, הם החלו לשים הרבה פחות דגש על יוקרה, סטטוס והנאות לטווח הקצר והם מפנים משאבים לחיסכון, מוצרים בעלי ערך, בריאות, יציבות ומשפחה. יש פחות ופחות קטגוריות מוצרים בהן הם עדיין מוכנים לומר: "אני רוצה את המותג הטוב ביותר". הם עדיין חשים כך כלפי מזון, נסיעות, ובתים.
נקודת אור: סין והודו
כאמור, הסיפור שונה עבור הצרכנים הסינים. הם אופטימיים, מלאי אנרגיה ואמביציוזיים. בגדול, הם אומרים שעתידו של העולם ורוד בעשור הבא. האופטימיות המתמשכת שלהם בולטת בפרובינציות הפנימיות, אך בערי חוף גדולות, חלה סטגנציה בביטחון במקביל לירידה בדרישה המערבית למוצרי צריכה מהמפעלים באזור.
גם הנסקרים ההודים חשים בטוחים במקום עבודתם וביציבותם הפיננסית באופן משמעותי , לעומת הצרכנים המדינות המפותחות. לפי הסקר, שני שליש מהסינים וחצי מההודים בטוחים שיש להם מספיק כסף לפרישה נוחה. 39% מהמשתתפים הסיניים אמרו שהם חוסכים יותר מ-20% מהכנסתם. 83% מהסינים ו-65% מההודים שהשתתפו בסקר מאמינים שילדיהם יחיו חיים טובים יותר משלהם – ניגוד חד לתשובות שנתנו הצרכנים מהמדינות המפותחות.
בסין, המשתתפים העידו שהם אוהבים להוציא כסף לעומת צרכנים במדינות אחרות. 38% מהסינים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מתכוונים להגדיל את הוצאותיהם במהלך השנה הבאה, יותר מפי 7 מהצרכנים בשווקים המפותחים. בכל תחום שופינג שהוזכר בסקר הסינים העידו על עצמם שהם מתכננים להגדיל את הקנייה בו, יותר מכל שוק אחר וכמעט כפול מההודים.
הצרכנים ליצרנים: "עזרו לי לגמור את החודש"
לפי חברת הייעוץ, בשל תחושת הייאוש הגורפת, הצרכנים יוציאו כסף רק על מוצרים שמייצגים יציבות, בריאות, בית ומשפחה. הם מעדיפים מוצרים מקומיים ודואגים פחות לסטטוס החברתי למוצרים שקשורים בכיף ובהתרגשות. הם משדרים ליצרנים ולמשווקים: "עזרו לי לגמור את החודש", "תנו לי מוצר שיעזור לי לחסוך זמן וכסף". עקב כך, מוצרים שמדגישים ערכים אלה יהפכו לצו השעה. בהמשך לכך, מוטב להציע להם מוצרים בעלי ערך ולא מוצרים זולים גרידא.
בחברת הייעוץ מייעצים לחברות המספקות שירותים ומוצרי צריכה, להציע לצרכנים פתרונות נמוכי עלות וכן חידושים בעלי משמעות, עם תועלות טכניות, פונקציונליות ורגשיות. כמו כן, עליהן להתכונן לעלייתו של מעמד הביניים החדש: מיליוני עניים בסין ובהודו יכנסו בקרוב למעמד הביניים. ומה יקרה במערב? ימים יגידו.
לפנייה לכתב/ת 
