בצורת בארה"ב: מה יקרה למחירי המזון?
בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, מתמודדים חקלאיה של הכלכלה הגדולה בעולם עם הבצורת החמורה ביותר מאז 1987. מחיר החיטה זינק בכ-50% מאז אמצע יוני, מחיר התירס עלה בכ-45% ומחיר הסויה בכ-30%. האם ההמבורגרים בארה"ב יתייקרו, וכיצד זה ישפיע על מחירי המזון בישראל?
הטבע לא מתחשב במחזורי הכלכלה. זוהי עובדה שחקלאי ארה"ב כבר למדו על בשרם בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר בצורת קשה וסופות חול תקפו את הארץ, דווקא בשעה שהאמריקאים התמודדו עם השפל הכלכלי הגדול.
- החור בכיס מתרחב: האוכל שלנו מתייקר
- הסנקציה הקשה ביותר על איראן - בצורת
- תחזית לעשור: התחממות, בצורת, מדבור והצפות
הטמפרטורות הגבוהות ומיעוט הגשמים מכים במיוחד ב"חגורת התירס" שבלב ארה"ב, אך היובש והשלכותיו מורגשים בכל רחבי המדינה. כ-1,500 מחוזות בארה"ב הוגדרו עד כה כסובלים מבצורת. מדובר ביותר ממחצית מהמחוזות, שבהם מגדלים החקלאים 78% מיבול התירס של ארה"ב ו-77% מיבול הסויה.
לפני כשבועיים כינס שר החקלאות של ארה"ב, טום וילסאק (Vilsak) עיתונאים והודיע להם שמבחינת משרדו, 38% מהיבולים מוגדרים כדלים או דלים מאוד. "אין ספק שהיבולים שלנו יושפעו מהבצורת", אמר וילסאק, "כרגע, אנו למדים על כך שיבול התירס ירד בכ-20 בושלים (35.2 ליטר, א.ל) לאייקר (כ-4 דונם, א.ל). יבול הסויה צפוי לרדת בכ-3 בושלים לאייקר".
ההתייקרויות כבר החלו
אלו בשורות רעות לכלכלת ארה"ב, שיצוא סחורה חקלאית משמש עוגן משמעותי לצמיחה ולתעסוקה בה. אלו בשורות רעות אף יותר למגדלי הבקר והצאן במדינה, שמסתמכים על היבול החקלאי כעל מקור מזון לעדריהם.
הקציר ברוב מדינות ארה"ב מסתיים רק בחודש ספטמבר, ועד אז ניתן רק לשער את מלוא ההיקף של הנזק מהבצורת. אך בורסת הסחורות כבר החלה להגיב. על פי נתוני הבנק העולמי, מחיר החיטה זינק בכ-50% מאז אמצע יוני, מחיר התירס עלה בשיעור חד של כ-45% ומחיר הסויה עלה גם כן, בכ-30%.
בשבוע שעבר הציגה ממשלת ארה"ב חבילת צעדים חדשה להתמודדות עם ההשלכות הצפויות של הבצורת. הקונגרס אישר למשרד החקלאות האמריקאי להכריז על עוד קרקעות לשימור כעל איזור הפתוח לרעיית צאן ובקר. צעד זה אמור לאפשר למגדלי בעלי חיים לצמצם את השימוש שלהם בתבואה שנרכשה מחקלאים.
בנוסף, הורידה הממשלה בארה"ב את שיעור הריבית על הלוואות שהיא מעניקה לחקלאים באזורים מוכי בצורת, מ-3.75% ל-2.25%, ואף הגיעה להסכמה עם חברות הביטוח על הארכת המועד לתשלום הפרמיה על ביטוח כנגד ירידה ביבול חקלאי.
בשלב זה, נמנעת ממשלת ארה"ב מלהוריד את כמויות היבול שהיא מחייבת את החקלאים להקצות להפקת דלקים מתירס. לשנת 2013, קבעה הממשלה מכסה של יותר מ-16 מיליארד גלון של דלק המיוצר מתירס.
מגדלי הבקר כבר פנו לממשלה בבקשה שתבטל את המכסה הזו לשנה אחת, כדי לפנות יותר יבול למספוא, אך בממשל אובמה נמנעים כרגע מנקיטה בצעד זה. יש לציין, כי הפקת הדלק מתירס מצמצמת את זיהום האוויר ויש הסבורים כי קיים קשר ישיר בין הבצורת לבין התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטות גזי חממה.
הצרכנים צריכים לפקוח עין
הצעדים הללו הרגיעו מעט את עליות המחירים בבורסת הסחורות, אך הם אינם מרגיעים את הציבור האמריקאי, שכבר מכין את עצמו לעלייה של 5% במחיר הבשר בתחילת 2013, כאשר התייקרות המספוא לבהמות תתחיל לבוא לידי ביטוי בתחשיבי מגדלי הבקר.
שר החקלאות האמריקאי, מצדו, נוקט עמדה ברורה שלפיה אין מקום להתייקרויות כרגע, ומאיץ בצרכנים האמריקאיים שלא להאמין לדיווחים. "חשוב להזכיר שהחקלאים מקבלים רק 14 סנט מכל דולר שנכנס לחנות המזון", אמר. "כך שגם כשמחירי התוצרת החקלאית עולים בשיעור משמעותי, זה לא בהכרח מתורגם לעלייה משמעותית במחיר מוצרי המזון".
לדבריו, מחיר הבשר דווקא אמור לרדת בשלב זה, שכן הדרך המקובלת שבה מתמודדים מגדלי הבקר עם עלייה במחיר המזון לפרות היא צמצום עדרים, כלומר, שחיטה של יותר פרות והצפת השוק בבשר.
"צרכנים צריכים לפקוח עין ולהתחיל לשאול שאלות. אם הם רואים עלייה דרמטית במחיר ההמבורגרים או הסטייקים, הם צריכים לשאול למה. ואם מישהו משיב שזה בגלל הבצורת, הם צריכים להירתע לאחור ולומר 'חכה רק שנייה אחת! זו לא הסיבה!'".
השלכות ארוכות שנים
בעיית התייקרות המזון מורגשת בעולם מאז 2008. יש הרואים במגמה זו מקור לאי שקט החברתי והפוליטי בעולם שבא לידי ביטוי באביב הערבי ובמחאות החברתיות באירופה, ארה"ב וישראל.
התייקרות המזון מיוחסת הן למדיניות ממשלת ארה"ב, שמפנה יותר ויותר יבול לעבר הפקת דלק והן לשינויי האקלים בעולם הגורמים לשיטפונות ולבצורות בחלקים שונים של כדור הארץ.
"כשמחירי המזון עולים בחדות, משפחות מתמודדות עם המצב באמצעות הוצאת הילדים מבית הספר ואכילת מזון זול ופחות מזין", הזהיר לפני כמה ימים נשיא הבנק העולמי, ג'ים יונג קים. "לתופעות הללו עלולות להיות השלכות ארוכות שנים על הרווחה החברתית, הנפשית והגופנית של מיליוני צעירים".
אם אכן הבצורת בארה"ב תגרום לנסיקה מחודשת של המחירים, כפי שראינו ב-2008, את המכה הקשה ביותר יספגו מן הסתם מדינות העולם השלישי, שבהן מוציאים האזרחים העניים קרוב לשני שליש מהכנסתם על מזון.
במדינות שמצבן טוב יותר, כמו ישראל, עליות מחירים יכולות בעיקר לגרום לאי שקט חברתי נוסף. יש להזכיר כי לפרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011 קדמה עלייה ניכרת במחיר הסחורות, שנבעה בעיקר מהתייקרות של הנפט.
הספקים מאיימים להעלות מחירים
מספרים על ראש הממשלה ושר האוצר לשעבר, לוי אשכול, כי כאשר באו לבשר לו ששוררת בצורת הוא שאל "היכן?". כאשר ענו לו שהבצורת שוררת בארץ, ענה אשכול "בארץ?! לרגע נבהלתי וחשבתי שמדובר בארצות הברית".
אין ספק כי לתנודות במחירי סחורות המזון בארה"ב ישנה השפעה לא מבוטלת על מחירי המזון בארץ. בשנת 2011 יובא לישראל מארה"ב בשר קפוא בשווי של כ-5.5 מיליון דולר ודגנים בשווי של כ-220 מיליון דולר.
האם הבצורת בארה"ב תגיע גם אל כיסו של הצרכן הישראלי? בשלב זה קשה לומר. כאמור, השפעת הבצורת על היבול בארה"ב עוד לא ברורה. יתכן שנראה עליות מחירים של 5% או אפילו יותר בשוק המזון האמריקאי ויתכן גם שנראה את המחירים יורדים, בעקבות תיקון של עליות המחירים הספקולטיביות של החודשים האחרונים.
משרד החקלאות האמריקאי ציין בשבוע שעבר, כי למרות הבצורת, היקף הזריעה ב-2012 עומד על שיעור שיא היסטורי. הזריעה הרבה, יחד עם מערכת הביטוח המתקדמת של החקלאי האמריקאי והסיוע הממשלתי שמוענק כעת, עשויים לנצח את הבצורת ולבטל את הצורך בהעלאת מחירים.
אך גם בלי השפעת הבצורת, שוק המזון בישראל משווע לעליות מחירים. התחזקות הדולר בחודשים האחרונים, לצד האיום המתמיד של התייקרות הנפט, יוצרים אי וודאות והפסדים עבור היבואנים המחכים לשעת הכושר לייקר מוצרים.
שעת הכושר עשויה להגיע בסתיו הקרוב. עלייה של 1% במע"מ תיכנס לתוקפה בסוף הקיץ, שהפך בשנה האחרונה לעונת המחאות החברתיות. הבצורת בארה"ב ועליית מחירי הסחורות עשויות לספק לרשתות השיווק תירוץ נוח להעלאות מחירים, בדיוק כאשר רף החששות מהמחאה החברתית יירד.
לפנייה לכתב/ת 
