אמאל'ה, ילדתי תלמד בבית ספר חילוני
"בתי, אמנם נדמה שבחינוך הדתי יש פחות מקרי קיצון של התעללות, אבל כולי תקווה שתמצאי את עצמך לצד אנשים טובים, ושבמקום לשמוע הרצאות 'התעוררות' בחודש אלול, תזכי ללמוד במעבדות חדישות ולרכוש ידע חשוב". מכתב פתוח
ילדתי שלי,
בשבוע הבא תצעדי לראשונה בשערי מערכת החינוך החילונית, ואיני בטוחה כלל וכלל שבשדה מוזהב מדובר.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- השעפסלך: חיים בסרט חסידי
- עזבו אתכם מחשבון נפש/ הדר גלרון
- גן עדן זה לא בשמים - ועוד טעויות נפוצות ביהדות
רוב הרעות החולות של מערכת החינוך הציבורית בישראל עדיין נחסכות ממך, אבל לא לנצח תהיי מוגנת. עד עתה, באופן מקרי, הגן הפרטי הטוב והקרוב לביתנו היה חילוני בבעלות דתית. זאת אומרת, כל הילדים בגן חילונים והוא אינו משתייך לרשת דתית, אך הצוות חרדי. היו לך שנים נהדרות בגן, מלאות בחום ובאהבה ובלמידה, אף-על-פי שגילינו רק לא מזמן שבבוקר אתם מדקלמים "מודה אני" - למרות ההבטחות שניתנו.
אף שהבחירה בגן לא כיוונה לכך, היה זה בעיניי טבעי ונוח. מוכר. ועכשיו את עוברת לגן שבו ביקרנו וראינו את הגננת עורכת קבלת שבת במכנסונים קצרים וגופייה חושפנית. משעשע.
מדי בוקר בדרך לגן צעדנו לצד גדודי בני נוער בדרכם אל התיכון היוקרתי בעיר. האם יום אחד תהיי בין אלה? בין הנערות עם הסקיני, המצחקקות ולעתים מגניבות סיגריה לפני השער?
אלימות, עישון ואלכוהול בדרך
דרכי הייתה שונה לחלוטין מזו שתעברי, מרוצפת בבית ספר ממלכתי-דתי ובאולפנת בני עקיבא, ואיני יודעת מה צפוי לך. הורה רוצה לסלול את הדרך עבור ילדו, להכיר את המכשולים, אבל כאן המצב אחר. מה זה אומר לשבת בגיל 16 בכיתה עם חבורת בנים? הם מפריעים ללמוד? הם
מציקים לבנות? תוכלי לשאול את אבא, אבל נקודת המבט שלו אחרת, גברית.
ערבי הכיתה שלך ייראו אחרת, רחוקים שנות אור מהלילות שבהם נשארנו לישון באולפנה, צוחקות עד הבוקר. את תצאי עם חברייך למסיבות שישי – איך מתנהגים בהן? אילו גבולות אציב לך מבלי לפגוע במה שהוא התנהגות טבעית בגיל הזה?
כדתל"שית, אני נכנסת יחד איתך למערכת שאיני מכירה את הניואנסים בה ואת הכללים הלא-מפורשים שבה, וחוששת. גם בחינוך הדתי יש אלימות וחרמות ונידויים ובכי בהפסקה, ובכל זאת, שומעים שם פחות על מקרים קיצוניים ומחרידים של התעללות חברתית עד כדי פגיעה פיזית ונפשית חמורה. ברור כי יש מקרים שמושתקים ומוסתרים שם היטב, אך הניסיון האישי מלמד שכל מה שקורה בתחומים האלה – האלימות, העישון, האלכוהול – עודם בשיעור נמוך יותר.
גם מדע, טכנולוגיה וידע בדרך
אבל רגע עם הפחד, ילדתי. בחרתי בדעה צלולה בנתיב הזה עבורי ולכן גם עבורך, ואני שמחה על כך. רק לאחרונה פורסמה ידיעה על כך שקבוצת תלמידים מאותו תיכון לידנו זכתה בתחרות מדעים, ובתמונה ראיתי לא מעט בנות. אז אני שמחה: שמחה שתזכי ביותר שעות למקצועות מדעיים, לאנגלית, לאזרחות, שיקדישו יותר כסף למעבדות טובות ופחות בהרצאות "התעוררות" בחודש אלול כדי לעשות תשובה בלבבנו. באלול הרי לא ממש לומדים באולפנה (וגם לא בחודש אדר, או בחודש ארגון של בני עקיבא). אבא שלי נהג לקרוא "קייטנה" למוסד שלו שילם 6,000 שקל בשנה עבור חינוך דתי איכותי.
סדר העדיפויות אחר בחינוך הדתי, ובוודאי בכל המדובר בנשים. ממקומי היום קשה לראות כיצד חמש יחידות תנ"ך, חמש יחידות תושב"ע, שיעורי דינים, מחשבת ישראל ופרשת שבוע שמילאו את מערכת השעות שלנו הובילו רחוק את הבנות. רבות כל-כך מהן בחרו בהוראה כדי לעשות למשפחתן, מה שבוודאי לא היטיב תמיד עם אישיותן או עם שאיפותיהן הכמוסות.
את הבנות שבחרו במגמת פיזיקה אפשר היה לספור על אצבעות כף יחד אחת, ואף שמורינו לא עודדו אותנו במיוחד בתחום המדעי או הטכנולוגי, את המגמה הזו לא סגרו באף שנה, כדי שיוכלו להמשיך להתהדר בה באולפנה הנחשבת.
ילדתי שלי, אני שלמה עם המקצוע שלי ויודעת שהלכתי אחרי נטיית לבי, ובהחלט איני מעדיפה טכנולוגיה על-פני חינוך ככלל, אבל אני לא יכולה שלא לחשוב מה היה אילו האולפנה עצמה הייתה מעודדת להשיג יותר. אני לא זוכרת ששם השתתפו אי-פעם בתחרות מדעים. אולי הייתי מגדילה את יכולתי להתפרנס היום. אולי היו לי פחות ספרים להשלמה ברשימה שעדיין קיימת בשנות ה-30 לחיי ומתויגת תחת "חור בהשכלה".
אבולוציה זו לא מילה גסה
אני שמחה שיהיו לך מורים שיחשבו אחרת. מורים שיתעניינו פחות באורך השרוול שלך. מורים ש"אבולוציה" לא תהיה מילה גסה עבורם. מורים שידרשו לקרוא לבוגרות גם את "המאהב" ואת "כל החיים לפניו".
מורים גרועים יש בכל מקום. יהיו אטומים, חסרי ידע, רשלנים ותוקפניים, אבל בדיוק כפי שיש כאלה גם
בחינוך הדתי (והרבה נשים שלא באמת רצו להיות שם), אני מאחלת לך שבכיתות שלך יהיו תמיד בני אדם, אנשים שיהוו מודל מלבד כל מה שננסה להעניק לך בבית. אני מאחלת לך שתהיי מוקפת בחברים שגם הם בני אדם, שימשיכו איתך לאחר שתסיימי את דרכך במערכת החינוך, ושלא תצטרכי להמציא את עצמך מחדש וללקט קבוצות ייחוס חדשות רק כי בחרת אחרת.
אני מאחלת לך שהתכונות הנהדרות שלך, הגלויות לעין כל כבר עכשיו, יעמדו לעזרך בכל שנה ובכל כיתה: חזקה, חכמה, חברותית ומקסימה.
בהצלחה, בתי,
אמא