חיבוק אחד, 1,300 שנות שנאה
נשיא מצרים מורסי ועמיתו האיראני אחמדינג'אד התחבקו בחודש שעבר בסעודיה ויתחבקו השבוע בוועידת המדינות הבלתי מזדהות בטהרן. אך לא בטוח שהחיבוקים יסיימו 1,300 שנות שנאה ומלחמות בין הסונים לשיעים על ההגמוניה באיסלאם ועל השאלה מיהו מוסלמי טהור ומיהו כופר. ומי מפחד מגרעין איראני?
"שגריר איראן מחפש אותי יומם ולילה כדי לפגוש אותי ואינני מתכוון לפגוש אותו עד שאיראן תשנה את מדיניותה כלפי סוריה" (מוחמד מורסי לאחר בחירתו בחודש יוני לנשיא מצרים).
עוד חדשות בעולם :
- הסופה "אייזק" מתקרבת: 4 מדינות במצב חירום
העיר מכה, מוקד העלייה לרגל לכל המוסלמים, הייתה ועודנה מקום מפגש בין אנשים, תנועות ואידיאולוגיות באיסלאם. הוועידה האיסלאמית שנערכה השנה בסעודיה, כמו גם ועידת המדינות הבלתי מזדהות שנערכה בימים אלה באיראן, העניקה הזדמנות נדירה להפגיש את שני האישים, נשיא מצרים מוחמד מורסי ונשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, המייצגים את שני הקטבים של העולם המוסלמי: הסוני והשיעי.
הנסיבות הולידו את המפגש ההיסטורי בין מורסי, איש האחים המוסלמים שהגיע לעמדה הפוליטית הרמה ביותר בפוליטיקה הערבית, לבין אחמדינג'אד, המנהיג המתיימר להוביל את העולם השיעי. אולם אל תתנו לחיבוק והנשיקות בין האישים להטעות אתכם: הסכסוך הסוני-שיעי באיסלאם עדיין רחוק מלהיפתר.
הנביא מת, המלחמות החלו
כיום מוערכים המוסלמים בעולם ב-1.6 מיליארד בני אדם, מהם 20 אחוזים שיעים. רוב האוכלוסייה באיראן היא שיעית פרסית. השיעים הערבים הם רוב משמעותי בעיראק ובנסיכות בחריין - כ-60 אחוזים - ובלבנון שיעורם באוכלוסייה מוערך ב-30 אחוזים בקירוב.
מקורו של הפיצול המרכזי באיסלאם בוויכוח שהחל לפני כ-1,300 שנה בשאלת ירושת הנביא מוחמד.
קבוצת ההנהגה החליטה כי חברים מתוכה ימלאו את מקומו הפוליטי-צבאי של הנביא בתפקיד החליף וישאירו את ענייני ההלכה והתיאולוגיה בידי אנשי הדת. לפי תפיסתם, מאחר שאין יורש לנביא, הסתיימה שליחותו ונותר רק שינון (בערבית "סונה") מצוותיו של הנביא ולמידתן.
לעומתם קמה קבוצה שראתה בתפיסת ההנהגה כפירה במצווה מפורשת של הנביא מוחמד למנות את בן דודו עלי בן אבי טאלב ליורשו. קבוצה הולכת וגדלה של סיעת עלי (בערבית "שיעה") הפכה לאופוזיציה להנהגה וניסתה למרוד בחליפים ולמנות תחתיהם את צאצאי עלי, להם יוחסו תכונות על-אנושיות. ויכוח זה, שהחל כסכסוך בקרב קוריש, שבטו של מוחמד, הפך עד מהרה למלחמה בתוך האיסלאם ("פתנה") ובסופו של דבר לפיצול דתי. השיעים הפכו לקבוצה מנודה ונרדפת באיסלאם.
נזקי ה"פתנה" לאיסלאם היו אדירים. כיובל אחר מות הנביא מוחמד, נרצח באכזריות נכדו חוסיין בן עלי בעיר כרבלא שבעיראק. עד היום מתאבלים השיעים על אסון זה ומכים עצמם ביום ה"עשורא".
מרידות שיעיות פרצו בימי הביניים בכל רחבי האימפריה המוסלמית, מצפון אפריקה ועד להודו. השיעה הייתה שם נרדף לאופוזיציה ולמרד וגם למחאה חברתית וכלכלית. במאה העשירית גנבה כת שיעית מבחריין את האבן השחורה ממכה ושיתקה את העלייה לרגל (החג') ל-22 שנה. האבן שהוחזרה הייתה רק חלק מזערי מהמקורית. השיעים הקימו שטחים אוטונומיים וממלכות שהי
ו איום משמעותי על החליף בבגדד.
האיסלאם נחלש, הצלבנים כבשו
המלחמות הבלתי פוסקות בין שיעים לסונים החלישו את האיסלאם ואפשרו פלישות אל העולם המוסלמי ממערב וממזרח: הצלבנים כבשו את אגן הים התיכון מידי המוסלמים במאה ה-11 והמונגולים פלשו במאות ה-12 וה-13 לאיראן, לעיראק ולסוריה. לפי המסורת הסונית, יש לשיעים תרומה רבה להצלחת הפלישה המונגולית לעיראק ולשריפת בגדד, אירועים שהביאו לשואה המוסלמית בידי המונגולים במאה ה-13.
החל מן המאה ה-16, התבססה שושלת שיעית באיראן והפכה את המדינה כולה לשיעית. השיעיזציה של איראן, שהייתה קודם סונית, אירעה בסיוע חכמי דת שיעים מלבנון ומעיראק. קשרים אלה בין שלוש הקהילות השיעיות הללו נשמרו עד היום. איראן הפכה במהרה למעצמה שיעית המהווה איום על האימפריות הסוניות במערב, הממלוכית והעותמנית.
הממלוכים ניסו לגרש ולחסל את השיעים בשטחם ונחלו הצלחה חלקית, בעיקר במצרים, בארץ ישראל וב
סוריה. בארץ ישראל לא נותרו שיעים כלל. רק השיעים בלבנון שרדו וגם מיעוט קטן בסוריה הכולל את העלווים.
מיהו "מוסלמי טהור"?
השיעים ששרדו במערב המזרח התיכון הפכו למיעוטים נרדפים, שנחשדו תמיד בשיתוף פעולה עם המעצמה האיראנית במזרח.
על רקע זה, יש להבין את היחס של הרוב הסוני כלפי העלווים והשיעים בסוריה ובלבנון כיום.
בין מורסי לבין אחמדינג'אד פעורה תהום של 1,300 שנות שנאה ומלחמות בין סונים לשיעים ושל מלחמה על ההגמוניה באיסלאם. הריחוק התיאולוגי מתבטא, בין היתר, במצוות השיעים לקלל את הסונים ("בראאה") ובראייתם את הסונים כמוסלמים נחותים ואת עצמם כ"מוסלמים טהורים".
בקרב הסונים יש הרואים בשיעים מוסלמים נחותים או כופרים ממש, כשם שפסק איש ההלכה הסוני החשוב תקי א-דין אבן תימייה במאה ה-14. גורמים פונדמנטליסטים סונים (ה"אוסוליה") - והאבים, ארגוני ג'יהאד והאחים המוסלמים, הם אלה האוחזים בדעות התיאולוגיות המחמירות ביותר ביחס לשיעה.
תנועות אלה, הממשיכות את דרכו של אבן תימיה, רואות בשיעה אויב מסוכן הפועל נגד האיסלאם מבפנים ומשתף פעולה עם אויבים חיצוניים. על כן הווהאבים הכריזו מלחמה נגד השיעים כבר במאה ה-18, וסעודיה, שהוקמה על ידי הווהאבים, היא אויב ראשון במעלה של איראן.
סעודיה ומדינות המפרץ הן התומכות והמממנות כיום את מאבקה של האופוזיציה הסונית בסוריה נגד המשטר העלווי של משפחת אסד. מטרת סעודיה היא להפיל את המשטר הסורי ובכך לקרוע את ה"סהר השיעי" בין איראן לבין לבנון ולצמצם את השפעת המהפכה האיראנית ככל היותר.
אין ספק, כי אם תשיג איראן יכולת גרעינית, יופר האיזון המתקיים מראשית האיסלאם בין הסונים לשיעים. אם זה אכן יקרה, יוכלו השיעים לקיים את נבואתם האפוקליפטית בדבר נקמה בסונים האמורה להתקיים לפני ה"ג'יהאד" נגד הכופרים.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010