סליחה: מליאור נרקיס, עד הבחורות שזרקתי
רגע אחרי יום ההולדת ורגע לפני יום הכיפורים - אבי שושן עושה חשבון נפש, ומבקש סליחה: מלירון רמתי, מליאור נרקיס, מהחברים שזלזל בהם, ומהחברות שזרק בסמס. ומילה לשלי יחימוביץ': כדאי גם לך
"עברות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". (מסכת יומא. ח, ט).
כששלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, השתלחה באופן בוטה ומכוער בפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר, בתוכנית "אולפן שישי" - היא חטאה לתפקידה כנבחרת ציבור, אבל חטאה גם בלשון הרע, במובן הפשוט שלו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- כל מה שרציתם לדעת על יום הכיפורים - כאן
- שערי השמים נפתחו עליהם: מקוטנר ועד ערן צור
- חוזר למקורות: אוריאל שלומי שב לבמה
יומיים חלפו, ואני נמלא ייסורים. אין לי דבר וחצי דבר עם מי מהנוכחים, אבל אני מבין שאני האחרון שיכול להטיף מוסר ליחימוביץ'. בתקופת עשרת ימי תשובה אנו אמורים לעשות חשבון נפש. לבדוק היכן חטאנו, במי פגענו ואת מי העלבנו, למתן את מידת הגאווה ולדעת לבקש סליחה. ההתנהגות של יחימוביץ' רק הזכירה לי עד כמה גם כל זה נוגע גם אלי.
ליאור נרקיס, סליחה על הטור ההוא
לפני כמה חודשים כתבתי ביקורת חריפה על שיר של ליאור נרקיס, והכתרתי אותו כ"שיר הגרוע של העשור". הכתבה שברה שיא צפיות, והפכה לשיחת היום בתעשיית המוזיקה. קיבלתי עליה תגובות רבות.
הרגשתי על גג העולם: מבקר מוזיקה חשוב בכלי התקשורת הפופולארי בישראל, שאנשים מתייחסים לדעותיו ודנים בהן. גם ליאור נרקיס קרא את הכתבה, והוא שאל אותי רק דבר אחד: למה כתבתי שהוא פותח את הרגליים בדרך ללהיט הבא. "יש לי בן קטן, זה מה שהוא צריך לקרוא על אבא שלו?" הוא שאל אותי, ואני פשוט שתקתי ונמלאתי בושה.
ביום שישי האחרון חגגתי יום הולדת 31. לכאורה, אני צריך להיות מאושר. עובד בעבודה מסודרת, נראה לא רע, מוקף בחברים ומסתמס עם מושאי הערצה כמו אייל גולן. אבל אני לבד, ללא אהבה וזוגיות כבר המון-המון זמן. כולם – מהדודות ועד בכלל - שואלים אותי: "איך זה שאתה לבד?" ואני עונה שגם אני שואל את עצמי אותו דבר. חבר טוב שלי, ערן, אמר לי השבוע בתשובה: "אבי, זה כי אתה מניאק, והמשפט 'קארמה איז אה ביץ' נאמר עליך".
והוא צודק. כשחבר התחתן עם בחורה מתוקה אבל עם דיבור "שכונתי", ישר הכתרתי אותה כערסית. כשהבחורה הכי יפה הלכה דווקא עם ההוא, אמרתי "מה היא עושה אתו" - והתעלמתי מהעובדה שהוא נשמה טהורה. כשחבר אחר יצא עם מישהי מלאה, אבל גם עם לב מלא – גיחכתי.
בנות רבות שרצו אותי, זכו ממני לזלזול ואף להתנשאות. תמיד מצאתי מה לא טוב בכולם, בעוד אני עפתי על עצמי כאילו אני לא פחות מאייל גולן, ולא רק זה שמסתמס איתו מדי פעם.
לירון רמתי, אנא סלח לי
אחד מהטלפונים המרגשים שקיבלתי ליום הולדתי, היה מחבר בשם עמית. הוא אמר לי לנצל את ההזדמנות לעשות חשבון נפש עם עצמי, ולקבל החלטות שישפרו אותי כבנאדם. כשאתה יושב לבד בבית, מביט על הקירות ומשתגע מהבדידות, אתה מבין שבסופו של דבר, כשמקלפים את החיצוניות ומורידים את התארים המפוצצים, נשארים עם דבר אחד – האישיות. זו שלי, מסתבר, עוד צריכה ללמוד ולגדול.
אז אני רוצה להתנצל בפני ליאור נרקיס, כי הוא באמת מותק של בחור וזה לא הגיע לו. וגם בפני לירון רמתי שעליו כתבתי שהוא מפחיד אותי בגלל המראה החיצוני שלו, ויודעים מה? אני מכיר המון בנות שהיו שמחות להיות איתו.
סליחה מגיעה גם לכל החברים שזלזלתי בחברוֹת ה"לא מספיק" שלהם, אבל בסופו של יום, הם אלה שזכו באהבה מופלאה ואישה טובה. ובעיקר סליחה בפני כל מי שזרקתי בסמס, התעלמתי באלגנטיות וחשבתי שמגיע לי טוב יותר.
ועצה קטנה ממני, גברת יחימוביץ': בקשי סליחה מנחמיה שטרסלר, כי אפשר להיות חלוקים על דעות, אבל אסור ליפול ללשון הרע ולהשפלות. האמיני לי, שפע התגובות והבאז מרגשים לחצי דקה בדיוק, אבל בסוף היום נשארים עם ייסורי מצפון, אשמה וקארמה רעה. ועם הבחירות המתקרבות, אני מאמין שאת זה את ממש לא רוצה. או צריכה.
גמר חתימה טובה.
לפנייה לכתב/ת 
