נס לא קרה לנו, מנהיג ראוי לא מצאנו
לידיעת מועצת גדולי התורה, מרכז הליכוד ואביגדור ליברמן: גם אם כולנו נאכל בד"צ, נמחה את טומאתנו במקוואות, ונגן על השבת בגופנו - כל זה לא יספיק. מי שרוצה ניסים לעם ישראל, צריך לבחור במנהיג הנכון. מיהו? כהרגלו, רק אלוהים יודע
<< כנסו לפייסבוק שלנו - ותתעדכנו בכל מה שמעניין >>
אנחנו חיים בזמנים קשים. הסתר פנים נוהג בנו היושב במרומים כבר מזה זמן רב, ולנו אין הכוח לדעת אם העונש זמני, אם בכלל עדיין רוצה הקב"ה להשפיע עלינו מטובו באמצעות התערבות במהלך הטבעי של הדברים - או שמא צריכים אנו לשנות את מהלך חשיבתנו, ולקבל שעצם העולם, ועצם קיומנו בו הם כולם נס גדול.
לעם שצריך נסים דרוש: מנהיג
מה אפשר ללמוד מההיסטוריה של הנסים שבכל זאת נעשו לאבותינו? אם נחלק אותם לנסים פרטיים (כגון אלה שנעשו לשמשון, לאליהו, לאיוב החולה ולאחרים שנמצאו ראויים), ולנסים לאומיים – נמצא באופן מפתיע שצריך להרוויח את הנס הלאומי. מי שלא מגיע לו – לא מקבל. לא די בכך שעם ישראל יישמע היטב להוראות הבורא לאורך תקופה, לא די בכך שיזנח אלוהים אחרים, ינתץ מזבחות, ויהגה בתורה יומם ולילה. העם צריך מנהיג.
נתחיל כמובן במשה. שורת האותות והמופתים, הנסים ונפלאות שאירעו במהלך חייו של גדול מנהיגנו, מדהימה בהיקפה, ומלמדת בעיקר על כך שהנהגתו הייתה ראויה. גם אם העם סטה מדי פעם מדרך הישר; סגד לגור של פרה; התגולל על המנהיגות באמצעות קורח ועדתו (זוכרים מה קרה להם? גם זה סוג של נס), ובאופן כללי בחר לקטר, להתנהג לא יפה ולהביע אי-אמון גורף בהנהגה הנבחרת ולמעלה ממנה - משה עמד שם כסלע איתן, כמנהיג שאין שני לו.
פעם אחר פעם הוכיח משה שהוא ומנהיגותו ראויים למיני אירועים כמו גשם של צפרדעים, ים יבש, מקלות שהופכים לנחשים ולהפך, ואוכל שיורד מהשמיים. מה רבו מעשיך, ומה פלאיים הם בהתקיים ההנהגה הנכונה.
עם ללא נסים
פרשת המים והסלע ואי-האמון הקל של משה באלוהיו, לא גרמה לבוס הגדול להפנות את גבו לעם. משה נענש, והעם
המשיך לעבר הארץ המובטחת בהנהגת יהושע - פוליטיקאי ומצביא מחונן, שגם הוא היה ראוי לאותם נסים שבני ישראל נצרכו להם. שכן על פי הרמב"ם, רק כשבאמת צריך נס הוא מתרחש.
השמש עמדה דום, חומות יריחו קרסו, כל מיני מלכים מתו מיתות בלתי טבעיות, ואם תשאלו אותי - גם ברית מילה לארבעים אלף גברים בחום הלוהט של בקעת הירדן היא סוג של נס, כי לא כתוב שהם התייבשו או מתו מזיהום. כל אלה ואחרים קרו בימי שלטונו של הכובש הגדול, אבל עם מותו והאנרכיה שהשתררה בכנען לאחר מכן, הלכו הנסים ופחתו.
השופטים והנביאים היו כולם גדולים בדורם, אבל אף אחד מהם לא הצליח לאחד את כל העם תחת סמכותו. לא רק שליטים ריבוניים זוכים לנס. לפעמים זה קורה גם לנשים לוחמות, כפי שדבורה הנביאה מסבירה לנו בשירתה על יעל. שופטים שהשם יתברך רצה בטובתם, קיבלו אותות משמיים שמעשיהם נכונים. נראה לכם שגדעון יכול היה למגר את המדיינים בשלוש-מאות חייל אלמלא הטה אלוהים את הסיכויים לטובתו?
כשהגיעה המלוכה לישראל, הפכו העניינים לסבוכים יותר. שאול לא זוכה לנס ביומו האחרון על פני האדמות, מקבל עונש מזוויע בדמות המוני מתים מוטלים חלל לצד מלך שסרח ומינה בעלת אוב ליועצת מדינית.
מאוחר יותר הולכים הנסים ומתמעטים לעם כולו, וקהל היעד שלהם מצטמצם. אליהו ונביאים אחרים זוכים לכמה, תמיד כסוג של הצהרה ממעל שאם כולם ינהגו יפה כמו הנביאים ויקשיבו להם, אולי גם הם יזכו. לרוב בוחר העם שלא להקשיב, ולהתמיד בשטויות שהוא עושה תחת כל גבעה ועץ רענן, והתוצאות בהתאם.
אלא שהקב"ה הוא ארך אפיים וסבלני לאין קץ. הוא לא זונח את העם בשעותיו הקשות - בתנאי שיש מנהיג ראוי. מגילת אסתר? היה שם מרדכי היהודי. החשמונאים? ובכן, היו שם אנשים טובים ששילבו אמונה יוקדת עם תחמנות צבאית ויכולת לאחד את העם באופן זמני. שיבת ציון? תזכרו את עזרא ונחמיה בפנתיאון של היהודים שהובילו עם שלם למקום טוב יותר.
רק אלוהים יודע
ככל שידוע לי, אין מי שעושה מעקב שוטף אחרי הנסים שהתרחשו בעם, אם התרחשו, אחרי שנחתם התנ"ך. עצם ההצבעה על קיומו של נס היא סוג של יוהרה שכבר איננו יכולים להרשות לעצמנו. כשיהודי אחד נהרג בתאונה וחברו ניצל ממנה, הניצול יכול לומר שזה נס, וגדולי הדור יכולים גם הם לומר זאת ואפילו להודות לאל על התערבותו, אבל הם טועים. לעיתים קרובות מה שנראה בעיניהם כנס, ניתן להסבר פשוט וטבעי - ובלי לערב את אלוהים.
מכל מקום, נסים לאומיים גדולים לא התרחשו גם על פי המאמינים המושבעים, בתקופת הפזורה בגלות. מי שרואה את שיבת ציון מודל 1948 כנס, יזכור נא כי בחוטים הסמויים משך איש עם בלורית לבנה מתבדרת, נטייה לעמוד על הראש וכושר להנהיג את העם. דוד בן גוריון ודאי לא יתפרש כמנהיג מן הסוג התורני בעיניי החרדים, אבל להם מותר גם להכחיש את נס שיבת ציון המודרני. עובדה שחלקם עדיין בוחרים להכחיש.
ובאשר לזמן הזה - לידיעת מועצת גדולי התורה, ועידת מפלגת העבודה, מרכז הליכוד ואביגדור ליברמן: גם אם כולנו נאכל כשר בד"צ בית יוסף והעדה החרדית, נמחה את טומאתנו במקוואות, נתגייס או שלא נתגייס ונגן על השבת בגופנו ובאבנים, כל זה כנראה לא יספיק. מי שרוצה ניסים לעם ישראל צריך לבחור במנהיג הנכון. מיהו? כהרגלו, רק אלוהים יודע.
לפנייה לכתב/ת 
