תוחלת החיים העולה תפגע לנו בחיסכון
בכיר בשוק הביטוח הפנסיוני: "בכל התחשיבים שעשינו, הקצבה שהחוסך יקבל תהיה לכל היותר סביב 40% מההכנסה שתהיה לו בעוד 20 שנה. יהיה פה זעזוע. אף אחד לא פיתח מתודולוגיה של יעוץ פיננסי ופנסיוני בגיל הפרישה"
האם אנחנו ערוכים להתארכות תוחלת החיים? ממש לא. בעוד תוחלת החיים בישראל הולכת ועולה בקצב מהיר, החיסכון שלנו לא גדל ולעיתים אף מצטמצם.
- עצמאי: סוף 2012, ניצלת את הטבות המס בחיסכון?
"הסיכון של תוחלת חיים אמור להפחיד אותנו" אומר משה מורגנשטיין , משנה למנכ"ל ומנהל אגף ביטוח חיים במנורה מבטחים. "בעולם שלנו, לקוח מגיל 60 ומעלה יש לו עוד 30 שנות חיסכון לפחות ובשנים האלה הוא לא יכול להשלים ולתקן את החיסכון שלו". לדברי מורגנשטיין, שדיבר בועידת עדיף השנתית שהתקיימה היום (ב') בתל אביב, יש אוכלוסיה גדולה מאוד של לקוחות מעל גיל 60 שרוצים להבטיח את הפנסיה שלהם, אך לא תמיד יש את הכלים לעשות זאת.
שוק העבודה צריך להשתנות
האם אפשר לתת מענה לתוחלת החיים המתארכת? לדברי אלן, פפרמן, יועץ אקטוארי, לשעבר האקטואר הראשי של משרד האוצר, זה בהחלט ניתן. לדבריו, כבר לפני 20 שנה נעשו תחשיבים שהתאימו למשך זמן, וגם כעת צריך לשוב ולעשות זאת.
"דרך נוספת היא להתמקד בגורמי מוות מובילים בגיל השלישי ולחזות מה אמור להיות ההשפעה של הרפואה הקיימת או שינויים חזויים ברפואה לאותם גורמי תמותה בגיל השלישי. בארה"ב כבר משתמשים בזה לחזות שינויים בתוחלת החיים".
איך ניתן להיערך לכך? לדברי מורגנשטיין אין מנוס מהסברה אינטרנסיבית לגבי חשיבות הגדלת החיסכון וכן עידוד לחיסכון. "העידוד כולל הטבות מס, הדרכה והסברה לעידוד חיסכון נוסף. צריך גם לאפשר חיסכון הוני ולא רק קצבה".
לדברי פפר יש גם צורך בשינוי מבחינת המעסיקים. כך, תהליך סיום העבודה יהיה שונה מהקיים היום. עזיבת העבודה תהיה בשלבים בגילאים שונים, כולל אחרי מה שמוגדר היום "גיל הפרישה". יהיה צורך גם בשילוב של עובדים זקנים עם צעירים שישמשו כמנטורים ומנחים. "זה לא רק לעזור לאנשים להמשיך ולעבוד, אלא להחזיר אנשים לשוק העבודה אחרי הגיל הזה".
עינת סקורניק, ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי ציינה כי יש לפעול להפחתת הכדאיות ליציאה לפנסיה מוקדמת על ידי מיסוי או הקשחת התנאים ליציאה לפנסיה. "18 מדינות מתוך המדינות החברות ב OECD כבר חוקקו חוקים לעידוד המשך העבודה, אולם ישראל נעדרת מהמהלך הזה".
השינוי בביטוחי המנהלים - כורח המציאות
מוקדם יותר התייחס בכנס, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, לשינוי הצפוי שיחל בינואר הקרוב, על פי הנחייתו - ביטול מקדם הקצבה המובטח בפוליסות ביטוח המנהלים. "המטרה הראשונית היא להגן על החוסכים ולשמור על יציבות המבטחים, ויש לזכור כי יציבות המבטחים הוא אינטרס גם של החוסכים".
הרקע לרפורמת המקדמים המובטחים, לדברי שריג, הינו התארכות בלתי צפויה בתוחלת החיים. כך, על פי נתוני האוצר ונתוני הלמ"ס, במהלך 3 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית של שנה שלמה בהתארכות תוחלת החיים בקרב נשים. "ב-1984 הפער בין תוחלת החיים בין מדינת ישראל לבין המדינה בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר בזמנו עמד על שנה שלמה. כיום פער זה עומד על חודש בלבד", ציין שריג.
לדברי שריג, חברות הביטוח אינן מסוגלות לבטח את התארכות תוחלת החיים. "הן אינן יכולות לבטח לפני גיל פרישה, כיוון שרק אז הן יכולות לייצר תיק. לפני כן בלתי אפשרי לבצע ביטוח משנה בעולם על הסיכון הזה. פרט לארה"ב ובלגיה, לא קיים בעולם מצב בו כל ביטוחי המנהלים מבוססים על מקדם מובטח מגיל 25, כיוון שמדובר בסיכון גדול מדי למבוטח ולמבטח. כך, בישראל שוק ביטוחי מנהלים נשען כל כולו על הבטחה שאף אחד לא יודע מה טיבה".
לפנייה לכתב/ת 
