בקשה לייצוגית: אסור לגבות אגרה אם אין ממיר
בקשה לתביעה ייצוגית על סך 85,386,150 שקל הוגשה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בי-ם. התובע הייצוגי דורש מרשות השידור לחדול מגביית אגרת הטלוויזיה מצרכנים שאין ברשותם ממיר כבלים, לוויין או עידן פלוס, שכן מאז המעבר מאנטנות לשידור דיגיטלי - אי אפשר לקלוט את שידורי ערוץ 1 ללא ממיר
רשות השידור צריכה להחזיר לצרכנים 85 מיליון שקל על גבייה שלא כדין של אגרת הטלוויזיה, כך לפי תביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בי-ם.
- אגרת הטלוויזיה: סיוט בהמשכים
- הרפורמה ברשות השידור יוצאת לדרך
- ברשות השידור גובים גם מהאנשים הלא נכונים
לפי הבקשה לתביעה, הרשות ממשיכה לגבות אגרה גם מצרכנים שאין ברשותם ממירים דיגיטליים, כדוגמת הממירים של HOT, yes או ממירי עידן פלוס למיניהם, זאת למרות שמאז מרס-יוני 2011 מקלטי הטלוויזיה הפסיקו לקלוט את השידור הציבורי באמצעות שידור אנלוגי, בשל המעבר משידור אנלוגי לדיגיטלי, ועקב כך הפכו למסכים ותו לא, במקום מקלטים.
.
לפי חוק רשות השידור, על מקלט הטלוויזיה לקלוט גלי רדיו כדי לשמש כעילה לגביית אגרה. כך ניתן לגבות אגרה מאזרח אפילו אם הוא לא מדליק את הטלוויזיה ואפילו אם אינו צופה בערוץ 1 או ערוץ ציבורי אחר. עד כה, מי שרצה להוכיח שהטלוויזיה שלו היא מסך בלבד, הזמין טכנאי של הרשות כדי שיוציא ממנה את הטיונר. לפי הבקשה לתביעה, בשל שינוי שיטת השידור, המכשירים כיום לא יכולים לקלוט גלי רדיו, לכן אזרחים המחזיקים במכשיר טלוויזיה לא יכולים עוד לקלוט ערוץ 1 בחופשיות ומכאן שאין לחייב באגרה צרכנים שלא מחזיקים בממיר דיגיטלי.
המבקש לתבוע טוען כי על ביהמ"ש להורות בצו לרשות השידור לחדול מיד מגביית אגרה מצרכנים נטולי ממירים וכן להשיב להם כספים שגבתה לכאורה שלא כדין. גודל הקבוצה חושב לפי 130,860 אלף משקי בית שנגבו מהם 189.5 שקל על המחצית השנייה של 2011, ו-463 שקל על 2012, בתוספת קנסות פיגורים.
החוב זינק ל-1,400 שקל
את התביעה הגישו עו"ד אסף פינק, יעקב פינק, טלי איתן, נעמי מה נעים, נועם צוקר ורעות פרקש צימרינג ממשרד עוה"ד יעקב פינק, בשם דניאל מה נעים, שמחזיק במכשיר טלוויזיה ישן. לאחרונה התקשרו אליו מרשות השידור ושאלו אם הוא מחזיק טלוויזיה בבית. הוא השיב שכן, אך היא משמשת אותו כמסך בלבד. מספר שבועות אחר כך קיבל בקשה לתשלום חוב באגרת הטלוויזיה ע"ס 1,167 שקל, הכולל אגרת פיגורים, על 2012-2010.
כל זאת למרות שמאז מרס-אפריל 2011 לא היתה לו כלל יכולת לצפות בשידורי טלוויזיה. הוא פנה בתגובה למשרד עוה"ד פרנקל את קורן, המשמשים כמשרד גבייה עבור הרשות, כדי להתנגד לבקשה ולקבל פטור מתשלום אגרה. בין היתר, הוא הסתמך על פסק-דין קולנוע חדש נ' רשות השידור, בו נקבע כי מכשיר ללא ממיר אינו בעל פוטנציאל קליטה המחייב בתשלום אגרה. עורך-דין מטעם המשרד הודיע לו שכיון שפסה"ד ניתן בביהמ"ש השלום, הוא אינו מהווה תקדים מחייב וכן שהחוב העדכני שלו זינק ל-1,400 שקל.
גם פנייה לרשות השידור לא הועילה, שכן נאמר לו כי לא מעניין את רשות השידור אם יש לצרכן ממיר, או שמא אין, אלא רק הימצאות הטיונר במכשיר הטלוויזיה. לכן הגיש את התביעה בשמו ובשם ציבור צרכנים דומה, בעילות של גבייה בחוסר סמכות, הפרת עיקרון תום הלב, פגיעה בזכות הקניין ועשיית עושר שלא במשפט.
"מה שקובע זה לא החזות החיצונית אלא הפונקציה"
הבקשה לתביעה מסתמכת על פסה"ד קולנוע חדש, בו קבעה השופטת חנה פלינר כי "לפי סעיף 28א(א) לחוק רשות השידור, הקריטריון הקובע את בסיס החיוב באגרה הוא קריטריון ההחזקה במקלט טלוויזיה, המהווה סף לחיוב באגרה. אין חבות באגרה ללא החזקה במקלט.
"חרף מרכזיות התנאי, אין חוק רשות השידור וכן התקנות שיצאו מתוכו מגדירים את המונח 'מקלט טלוויזיה'. הפסיקה פירשה את המושג בזו הלשון: "בגדר מקלט טלוויזיה נמצא כל מכשיר או מערכת של מכשירים, שמבצע את הפונקציה האמורה של קליטת גלי רדיו והמרתם לכלל תמונה (רשות השידור נ' גיורא שור)...כלומר מדובר במבחן פוקציונלי, על פיו השאלה המכרעת אינה מהי חזותו החיצונית של המכשיר, אלא השלמות הפונקציונלית".
עוד נקבע בפסה"ד, שהשינויים באות השידור גרעו מפוטציאל המכשיר לקלוט גלי רדיו ולהמירם לתמונה והפכוהו למסך מוניטור בלבד ללא אפשרות להנאה מהשידורים, כל עוד אינו מחובר לממיר.
יתכן שבסופו של דבר: יהיה שינוי בחוק
ברשות השידור טוענים בצדק שפסיקת ביהמ"ש אינה תקדים מחייב, אך יתכן מאוד שמתווה ביהמ"ש השלום אמור להנחותה לכל הפחות, בפעולותיה. בבקשה לתביעה נשאלת השאלה האם הרשות תגבה מעתה אגרה גם ממי שיש לו התקן USB ואנטנה למחשב נייד, שכן יש להם פטנציאל קליטה. מכאן שייתכן שתוצאת הבקשה לתביעה תהיה אכן פיצוי על גבייה שלא כדין, אבל בסופו של דברהיא עשויה לחולל תהליך שיפגע בצרכנים: יתכן שביהמ"ש יקבע שיש צורך בשינוי החוק, קרי בשינוי הגדרת מקלט טלוויזיה על פי חוק.
עו"ד אסף פינק אמר ל-ynet: "מהרגע שביטלו את השיטה האנלוגית, מכשירי הטלוויזיה הפכו למסך טלוויזיה. אף על פי כן, ברשות השידור החליטו שממשיכים בשיטה הישנה אם יש לך מסך - לא משנה אם הוא לא יכול לקלוט שידור - אנו מחייבים אותך באגרה. אבל ברגע שמצב הדברים השתנה, רשות השידור לא יכולה להחליט שהיא לא מכבדת את זה, או את פסק-הדין של בית-משפט השלום".