"ענן אטלס": קולנוע חושב וחשוב
לא קל לצפות ב"ענן אטלס" על שלוש שעותיו וששת סיפוריו, אולם אלו שמתעקשים לצלוח את סרטם היומרני של האחים וואצ'ובסקי וטום טיקוור יגלו יצירת מופת מטלטלת ונדירה ביופיה ובעומקה ההגותי. עוד דוגמה שקולנוע יכול לנסח פילוסופיה
בסרט "ענן אטלס" מוטמע קונפליקט פנימי: מצד אחד, טום טיקוור והאחים אנדי ולאנה וואצ'ובסקי גיבשו יצירה מרובת שכבות, גדושה בהגות פילוסופית, ומועשרת בניואנסים ודומה כי בלתי ניתנים להכלה בצפיה בודדת, או אפילו שתיים. מצד שני, העיבוד הקולנועי לספרו של דיוויד מיטצ'ל, נמשך כשלוש שעות - כך שהאפשרות שמישהו מבין צופיו יגייס די תעצומות נפש וגוף כדי לצפות בו שוב, נראית קלושה. זאת אלא אם כן אתם צופים חושבים וחובבי אתגרים, ואם אתם כאלה: הרווחתם.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
מה הרווחתם? מלבד ההנאה האינטלקטואלית, האסתטית והרגשית שיצירת המופת הנדירה הזאת משרה, היא שואבת את הצופים בתוך הקונפליקט שהיא עצמה מחוללת - כאילו בכוונת מכוון.
זהו המתח הבלתי פוסק בין המכלול למרכיביו, בין החברה לפרט, בין החומר לאטומיו, וכך גם בין "ענן אטלס" - על שלוש שעותיו - לששת הסיפורים שבו, פיתוליהם ותפניותיהם העלילתיות, חילופי הזמנים והמקום, הטקסטים והאימג'ים, והדמויות המשתנות תדיר - השלם כאילו עומד להתבקע. כאילו שהתסריט עשוי להשתנות כל רגע באבחה קפריזית של כותביו, של הדמויות שמובילות אותו, או אף שלכם.
זאת ועוד, ההרפתקה הזאת לא מתחילה עם כיבוי האורות באולם ולא מסתיימת עם הדלקתם. "ענן אטלס" הוא סרט שתקחו אתכם הביתה ותהרהרו בו ובמסריו, וגם בהיבטים ההפקתיים יוצאי הדופן שלו ובראשם בחירות ליהוק השחקנים, והמיחזור המכוון שלהם לדמויות שונות ומשתנות מסיפור לסיפור - חוצות הבדלי דת, גזע ומין.
כך לדוגמא מגלמת האלי ברי עיתונאית אפרו-אמריקנית בסיפור אחד, פליטה יהודיה מגרמניה הנאצית בסיפור אחר או מנתח עתידני ספק אדם-ספק רובוט בסיפור נוסף; או הוגו וויבינג (הסוכן סמית' מסדרת "המטריקס" של הוואצ'ובסקים) שמגלם בזה אחר זה ותוך כדי רוצח שכיר מהסבנטיז, אחות גסה ואלימה בבית אבות, איש ביטחון קוריאני, שטן ירוק אור ועוד ועוד. ברי, וויבינג, טום הנקס, ג'ים סטרג'ס, יו גרנט, ג'ים ברודבנט, והאחרים - משנים את עורם, וחברבורותיהם. וגם לזה יש משמעות.
עננות כבדה
חילופי הדמויות, חילופי הז'אנרים והמבנה הלא קל לעיכול של הסרט - כל אלו מחדדים את הפער בין הציפיות שלנו לאריזה קולנועית מהודקת וקשיחה, לבין מלאכת הצפייה המייגעת שדורשת מאיתנו לפרק את הסרט על ששת סיפוריו ולהרכיב אותו מחדש.
אבל זהו בעצם גם המסר שהבמאים מבקשים להנחיל לנו: הנטייה האנושית שלנו היא לחפש מערך יציב ומתמשך של ערכים. אמת אחת להישען עליה - כמו נרטיב שגרתי של סרט. אבל כדי למלא את חיינו במשמעות ולדחוף אותם קדימה, נדרשת אפשרות בחירה, לנקוט עמדה אישית. מחוץ לקופסא. מחוץ לפריים המקובל. בסרט כמו בחיים.
נראה כי הוואצ'ובסקים ("המטריקס") וטיקוור ("ראן לולה ראן", "שמיים") דורשים מאיתנו הצופים לא מעט, והם אכן מטילים עלינו לא מעט אחריות כצופים וכבני אדם, אולם לאורך הסרט הם מספקים לנו לא מעט רמזים, והקשרים - כל שנותר לנו הוא לפענח אותם. משחק מתמשך של סולמות וחבלים - אפשר לקרוא לזה, "פילמוסופיה". יומרה שהרתיעה ממבקרים רבים ברחבי העולם, שהשמיצו את הסרט.
אין מה להיבהל מזה, לא מדובר בסרט ארט-האוס איטי, דובר שפה זרה לא ברורה ובשחור-לבן. "ענן אטלס" הוא סרט שמשלב אלמנטים נהדרים של דרמה היסטורית, אקשן, מדע בדיוני, ואפילו קומדיה והכל בעטיפה יפהפיה.
שישה סדרי משנה
יתכן שחוויית הקריאה על הסרט, אינה קלה יותר מצפייה בו. אבל כדי להקל עליכם, ננסה לעזור עם תמצית הסיפורים:
- 1849, האוקיינוס השקט: עו"ד אדם יואינג (סטרג'ס) חותם על הסכם עם כומר תושב אי באוקיאניה, סוחר עבדים, שמגלה הערצה לחתנו - איש עסקים שנישא על רוחו של דרווין שפעל באותה עת, ופירסם גילוי דעת על הזהות בין מוצא המינים ומעמדם התרבותי. בדרכו חזרה לסן פרנסיסקו, הוא חולה ומטופל על יד רופא תאב בצע (הנקס), שמבקש להרעילו ולשדוד ממנו את כספו. היחיד שעומד לימינו הוא דווקא עבד שחור (דיוויד גיאסי) - פרא אציל שהסתנן לספינה.
- 1936, בריטניה: רוברט פרובישר (בן ווישאו) נאלץ להיפרד מאהובו רופוס סיקסמית' (ג'יימס ד'ארסי) בדרכו לאדינבורו, שם הוא מתקבל לעבודה כמזכירו המוזיקלי של מלחין מזדקן (ג'ים ברודבנט). הוא נהנה מחסותו, וממנעמי אשתו (ברי), ויוצר את "ענן אטלס" - יצירה מוזיקלית שובת לב, שכתב בהשראת קריאת יומני אדם יואינג, אותה חומד החונך שלו לעצמו. הרודן האמנותי אף מאיים לעשות לו אאוטינג כשזה מבקש להיחלץ מאחיזתו.
1973, סן פרנסיסקו: לואיזה ריי (האלי ברי) היא עיתונאית שמפגש מקרי שלה עם ד"ר סיקסמית' (ד'ארסי) מביא אותה לפתוח בתחקיר בנוגע לפרשת שחיתות שקשורה למנהל מושחת של כור גרעיני (יו גרנט), שמוכן להרוג אותה ואחרים כדי לשמור מעלליו בסוד. היא מצליחה להיחלץ מניסיון התנקשות של רוצח שכיר (וויבינג) אך לא מוותרת על חשיפת האמת.
- 2012, בריטניה: טימות'י קבנדיש (ג'ים ברודבנט) הוא מוציא לאור, שמסתבך בעקבות יחסיו עם סופר מחוספס שנשלח לכלא. הוא מבקש את עזרת אחיו העשיר (גרנט) שמציע כי יסתתר בבית אבות, שמתגלה כמעין מתקן כליאה לזקנים. הוא מבקש לחמוק מזרועותיה של האחות האלימה (וויבינג) ומתכנן מבצע מילוט לו ולחבריו.
- 2144, ניו-סיאול: סונמי 451 (דונה ביי) היא משובטת קוריאנית שנוצרה רק לצורך שירות לקוחות מסעדה. כשהיא מחולצת משגרת יומה על ידי איש מחתרת (סטרג'ס) ומגלה את פני השטח בעולם הגווע, היא נרדפת על ידי השלטונות הדכאניים שמבקשים לחסלה. יש להם סיבה טובה - הם למדו מהדוגמא של ניו מ"המטריקס".
- 2321, הוואי של אחרי האפוקליפסה: זאכרי (הנקס) הוא חבר בשבט ניצולים פראיים שמבלה את זמנו במאמצי השרידה בעולם החדש והאכזר ובפולחן סונמי - האלילה המקובלת במקומותיו. כשמרונים (ברי) מגיעה לאי עם סירתה העתידנית, הוא מתלווה אליה במסע לפסגת הר שעשוי להביא תקווה לאנושות.
מבצע עמוד ענן
הסיפורים הללו מתפצלים ונשזרים מחדש לאורך הסרט ובכך מזקקים את הרעיון המרכזי של הסרט כהגות פילוסופית על זמנית - הישג קולנועי לא מבוטל, מהסוג של "2001: אודיסאה בחלל". סטנלי קובריק ניסה לקשור בין השלכותיה הנוראיות של הטכנולוגיה ככלי נשק - עצם בידי קופים קדמוניים, או מחשבי על מתקדמים. ב"ענן אטלס" מנסים שלושת הבמאים להגיע להישג דומה סביב הרעיון שנוגע לחשיבותו של הפרט בתוך התבניות הגדולות - חשיבותו לעצמו, וגם למהלך ההיסטוריה.
הוואצ'ובסקים וטיקוור נוגעים בדרכם בתבניות שונות ומשונות שאימצנו לעצמנו: מעמדות חברתיים, דטרמיניזם כלכלי, תורות גזע, דת, אבולוציה ואפילו מדעים מדויקים. הם מעמידים מולם אינדיווידואלים ומראים ברצף קטוע של זמן כיצד הם יכולים להתריס כנגד הנחות היסוד של הסביבה בה הם פועלים, נגד מה שנחשב כאמת. לכל אחד מאיתנו יש כוח ויכולת השפעה אחד על השני, ועל ההיסטוריה כולה - וזה יכול להיות וכל אחד: עבד אפריקני, פליטה יהודיה או משובטת קוריאנית.
החיתוך בין הזמנים, הזירות והז'אנרים הוא זה שמזקק את הרעיון הכללי הזה - את כוחו של החלקיק בעולם האקראי בו אנו חיים. כמו במקרה של מכניקת הקוואנטים מול תיאוריית היחסות (דוגמה שאף עולה במהלך הסרט). ואתם הצופים, אתם גם פרטים בעלי השפעה בתוך העולם העשיר, הגדוש והיפה הזה של "ענן אטלס". אם תשכילו להיות חרוצים, עקשנים ואקטיביים תצאו חכמים יותר, מועשרים ואולי מאושרים - ששים לקראת הצפייה הבאה ביצירת המופת הזאת.
