על חשבון העתיד: הפנו תמלוגי הגז לכיסוי החוב

העם הנורבגי הפך לאחד העמים העשירים בעולם לא עקב היותם דייגי הרינג מצטיינים וגם לא מכיוון שהמדינה הקפואה שלהם משמשת כיעד תיירותי פופולארי במיוחד.

לטורים נוספים של אדם רויטר:

• שוק העבודה ישנה את פניו בעקבות גילויי הגז
• העתיד מצוי בתזונה ובטי-שירט. יצואנים יוצאי דופן
• הדשא הכלכלי של השכן ירוק יותר. האמנם?

   

  
  

לפני ארבעים שנה הנורבגים לא היו עם עשיר. הם הפכו להיות אחד העמים העשירים בתבל מכיוון שבסוף שנות השישים של המאה הקודמת הם מצאו המון נפט וגז בים הצפוני סמוך לחופיהם, ובמהלך הזמן התמלוגים שקיבלו מהפקתם הצטברו לסכומי כסף אדירים. במהלך 40 השנים האחרונות הגילויים הללו תרמו גם לתוצר הנורבגי במצטבר יותר מ-15% ובתקופות מסוימות גם הרבה מעבר לכך. ניתן לראות זאת מן הגרף להלן:

המקור: STATBANK NORWAY, עיבוד: חיסונים פיננסים

הממשלה הנורבגית הצליחה לצבור במהלך השנים תמלוגים בהיקפים אדירים של מעל 900 מיליארדי דולרים, כאשר כ- 70% מזה נחסך לקרן ממשלתית, אך מאות מיליארדי דולרים גם הופנו באופן שוטף לתקציב הציבורי של נורבגיה.

הנס הכלכלי שקרה לישראל

לישראל קרה נס כלכלי שעדיין לא כולם הפנימו אותו: בים התיכון שממערב לנו התגלו מרבצי הגז הגדולים ביותר בעולם בעשור הראשון של המאה ה- 21. אין מדובר בכמויות "נורבגיות", אך עדיין מדינת ישראל תהפוך כנראה בעוד עשרים עד שלושים שנה למדינה מאד עשירה, בעקבות התמלוגים שהיא תקבל מיצרני הגז כמו גם מכך שהתוצר שלה יעלה בשיעורים ניכרים.

בחלק מן העושר העתידי הזה אפשר להשתמש כבר כיום. למעשה, אפשר להפנות חלק מתמלוגי הגז למימון הגרעון התקציבי הנוכחי. העיתונות מפציצה אותנו בדיונים מושכלים על היקף הקיצוץ התקציבי שתצטרך לשאת המדינה ועל העלאות המסים הקשות שבדרך, שתפגענה בכל המעמדות, אך בעיקר במעמד הביניים. קיצוץ בתקציב והעלאת מסים תפגענה גם חזק בצמיחה של המשק הישראלי בשנים הקרובות.

בנק ישראל, כיועץ הכלכלי של הממשלה, אומר שקיצוצים ומסים הן שתי האופציות היחידות, והוא שולל את האופציה של הגדלת חובות המדינה כדרך לממן את הגרעון. אכן, לולא התגלו מצבורי הגז האדירים והתמלוגים שיגיעו מהם בעתיד למדינה, בנק ישראל מן הסתם היה צודק. אולם הטענה של בנק ישראל הינה שאין לגעת בסכומי הכסף האדירים הללו כיום אלא להשאירם לדורות הבאים - זו כבר טענה לא תקינה ולא נכונה.

כמה כסף תקבל מדינת ישראל מתמלוגי הגז?

כל חברה פרטית שיכולה להוכיח לבנק כלשהו שהיא עומדת לקבל באופן ודאי סכומי כסף גדולים מאד בעתיד, יכולה ללוות על סמך התזרים העתידי הזה הרבה מאד כסף בהווה. גם הממשלה יכולה! מדינת ישראל עומדת לקבל בעתיד, באופן ודאי, תמלוגי גז בהיקפים דמיוניים לחלוטין.

הערכות החשבת הכללית באוצר מדברות על סכומים של כ-18.3 מיליארדי שקל בשנה בממוצע, לתקופה של לפחות 30 שנה (בהתחלה סכומים קטנים יותר ולאחר מכן סכומים גדולים מאד), זאת אומרת, כ-550 מיליארד שקל במצטבר!! ואילו עדיין סכומים שמרניים מכיוון שהם מבוססים רק על התגליות הנוכחיות ולפי המומחים קיים עוד פוטנציאל רב לגילוי מרבצים נוספים.

מדינת ישראל יכולה לגייס כספים בהיקפים אדירים כבר כיום, באמצעות פעולה פיננסית הקרויה איגוח. הרעיון הינו להנפיק אג"ח של מדינת ישראל שתשלומי הקרן והריבית העתידיים עליהן יובטחו ע"י התזרים הכספי העתידי שינבע מתמלוגי הגז. על מנת לכסות את כל הגרעון הממשלתי הנוכחי ובאופן מיידי, אין צורך להשתמש ביותר מכ-8% מתמלוגי הגז העתידים שיגיעו למדינה. לא יהיה צורך בקיצוץ התקציב הממשלתי וגם לא בהעלאות מסים.

על מנת להבטיח התנהגות אחראית, יקבע בחוק, שלממשלה יהיה מותר להשתמש בכל נקודת זמן בלא יותר מאשר 25% מכלל התמלוגים העתידיים מגז ולא יותר מאשר 12.5% בקדנציה אחת.

גם העיתוי של ביצוע הנפקות האג"ח הללו הוא מצוין - רמות הריבית הנוכחיות בשווקים הישראליים והבינלאומיים הינן מהנמוכות ביותר אי פעם. משמע, המדינה יכולה לגייס כסף לטווח ארוך מאד בריביות הנמוכות ביותר אי פעם.

דירוג האשראי של ישראל לא יפגע

בנק ישראל מפחיד אותנו לא להגדיל את החוב של מדינת ישראל כי דירוג האשראי של המדינה יפגע. אולם ביחס לעולם, החוב של מדינת ישראל נחשב כלא יותר מאשר בעל רמה ממוצעת של יחס חוב לתוצר (פחות מ-75%) ובניגוד לארצות אחרות המנפיקות אג"ח, אך אינן יודעות מאיפה תוכלנה לממן את חובן, למדינת ישראל יש מאיפה!

לפי מקורות באוצר, יחס החוב תוצר של מדינת ישראל צפוי לרדת ב-2013 לכ-72% בלבד. זהו היחס חוב תוצר הנמוך ביותר שהיה למדינה אי פעם (ראו גרף) והוא נמוך בהרבה מאשר ביפן, נמוך מאשר בארה"ב ונמוך גם מהממוצע האירופאי:

המקור: בנק ישראל, עיבוד: חיסונים פיננסים

לסיכום, ניתן להפנים את הדוגמא הנורבגית. אפשר להשתמש בחלק מן העושר העתידי הזה כבר כיום ולא רק שהדורות הבאים ייהנו ממנו. זו הדרך הפשוטה לטפל בגרעון התקציבי מבלי לפגוע בצמיחת המשק ובעיקר מבלי לפגוע במעמד הביניים.

בניגוד למדינות אחרות, שמגייסות חובות בהיקפים אדירים מבלי שקברניטיהם יודעים בכלל מאיפה ניתן יהיה לשלם בעתיד את החובות הללו, תגליות הגז מספקות למדינת ישראל את הגיבוי הכספי והנפקת אג"ח על בסיס התזרים העתידי הזה, תאפשר למדינה לטפל נכון בגרעון התקציבי. זה הזמן לקבל החלטות נכונות שלא תפגענה במשק, תעזורנה למעמד הביניים ועדיין תשארנה המון כסף גם לדורות הבאים.

ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים