הקשר שבין אצות, בוצה, ביוב וצמח הקיקיון

מ-בוצה, ביוב ופסולת, דרך שמנים ומתנול ועד מעבדה של מאות דונמי צמח הקיקיון, הן מייצרות טכנולוגיות ומתודולגיות, אנזימים עמידים במיוחד וצמחים עתירי שומן והפכו ליעד תיירותי ומקור של כבוד ותקווה. אפילו הנשיא האמריקני, ברק אובמה, התייחס אליהן בנאומו האחרון מול הקונגרס ע"י הקצאת משאבים מתמלוגי הגז והנפט. אלו הן תעשיות הדלק התחליפי.

• הכנס הסלולרי הגדול: עושים עסקים בברצלונה
• איך אפשר לעשות עסקים עם סמסונג?  
• בנית אפליקציה? כך תגיע איתה לגוגל  
• בתמ"ת מנסים להתמודד עם הרגולציה הסינית
  

ואכן, תעשיות תחליפי הדלק בישראל פורחות "מתחת לרדאר" ההיי-טקי הישראלי. משנת 2007 ואילך החלו לפעול בישראל לא מעט חברות אשר מטרתן העיקרית היתה, ייבוא, ייצוא או יצירת ומציאת פתרון תחליפי לבעיית התלות במוצרי הנפט של ישראל ושל העולם בכלל. רצף הפיגועים על צינורות הגז המצריים לא הותירו ספק בעיני המומחים והממשלה: חייבים למצוא דרך להיות עצמאיים אנרגטית.

בינואר 2011 בהחלטת ממשלה (2790) התקבלה החלטה לפיה הממשלה תפעל "לקדם את המעבר של התחבורה הציבורית בישראל בשנים 2013 עד 2025 למקורות אנרגייה חלופיים לנפט ולאפשר את היתכנות ההפחתה של משקל הנפט כמקור אנרגיה בתחבורה בישראל בשיעור של כ-30% בשנת 2020, ושל כ-60% בשנת 2025."

למה רק תחבורה?

המטרה היתה ועודנה, לא רק למצוא תחליף לדלק ולנפט, אלא למצוא תחליף ירוק, נקי וזול יותר וכך להשפיע כלפי מטה על כל חלקי החיים, כמו עלות ואיכות המחייה המושפעות מעלויות שינוע וכן הלאה.

היות וחלק מהפתרונות עוד לא ישים לשימוש מיידי (תאי דלק הפועלים על ריאקציה כימית לדוגמא), או יקרים מדי (כמו דלק מאצות) והיות ואמצעי התחבורה צורכים כבר עתה יותר מ-96% מעוגת צריכת הדלק העולמית, הוחלט להתמקד רק בתחבורה ולתת מענה רב שלבי לבעיית התלות העולמית.

כיום כבר קיימים פתרונות אשר ישימים באופן חלקי, כמו המכונית החשמלית, פתרון שנכון להיום יושם בארץ באופן חלקי, בעיקר בסקטור הפרטי (אם כי קיימת היתכנות כלכלית רבה למימושו, כבר היום, דווקא בסקטור התחבורה הציבורית). מעבר לפתרון זה, קיימים פתרונות נוספים, דוגמת גז על שלל תצורותיו, דלקים ביולוגיים, תאי דלק וכדומה.

לדברי רובי זומר, יזם ומנכ"ל חברת גרין-סיטי, "רוב השמן המשומש, החביות שאתם רואים מאחורי מסעדות וכדומה הולך למכון תערובת, לאוכל לבעלי חיים... אנחנו חיפשנו חומרי גלם יותר נחותים מהשמן המשומש, וכך הגענו אל מתקני טיפול שפכים וגם מהם ניסינו להפיק ביודיזל (דיזל המופק בתהליך ביולוגי).. לא רצינו להתחרות בתעשיות קיימות אחרות, אלא למצוא חומר שהאלטרנטיבה שלו היתה פסולת והטמנה" אומר רובי זומר, יזם ומנכ"ל חברת גרין-סיטי.

גרין-סיטי החלה את דרכה בעולם ה-ביו דלקים (דלקים ביולוגיים) כשתחילה פנתה לשוק ייבוא הביודיזל לישראל (לפי הערכות, הביודיזל נקי ב-70% מהדיזל הרגיל מבחינת פליטות) ובמטרה לבדוק את הרגולציה ואת השוק. רשות המסים, אשר צפתה בנעשה בשוק הביודיזל, החליטה בסוף 2009 למסות את התחום באופן גורף דבר אשר יצר חסם כניסה גבוה מאוד לשוק.

למרות המכשול העצום, המשיכו בגרין-סיטי לחקור ולבדוק את האלטרנטיבות, ופנו לסיוע דרך קשרים במדען הראשי אשר הפנה אותם לצוות ניוטק אשר בדיוק החל את פעילותו בתחום המדובר.

"באותם ימים (2010-2009), שיא פריחת תעשיית המים, היה נוח לתייג אותנו כחברה המטפלת בפסולת שפכים מאשר חברת ביודיזל", מוסיף זומר, "מתוך ידיעה, בחרנו להיכנס לתחום של טיפול במים, טיפול בשפכים וכחברה המתמחה בניהול מים, תוצר הלוואי שלנו היה דווקא מציאת הדרך הנכונה לטפל באותה פסולת שומנית במתקני קדם טיפול שפכים (כמו שפדן), אשר תוצריה וייעודה והצגת האלטרנטיבה האפשרית שהיא ייצור דלק חילופי מאותה פסולת, כשכל זה נעשה בעזרה ושיתוף מלא של צוות ניוטק ממשרד התמ"ת".

אופיר גור, מנהל תחום אנרגיות מתחדשות ותחליפי דלקים במטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת מפרט: "המטרה שלנו, של ניוטק היא לקדם את תעשיית המים והאנרגיה בארץ ובחו"ל, כשאנחנו גוף מתאם בין 10 גופים ממשלתיים שונים, אנחנו עובדים בצמוד למינהל לסחר חוץ עם 40 נספחים כלכליים.

"בשנת 2011 עברה בממשלת ישראל החלטה להשקיע 1.5 מיליארד שקלים לפיתוח אלטרנטיבה לדלקים. רוב התקציב הוקצה למו"פ ועידוד שיתופי פעולה במטרה להראות שניתן להיגמל מהתלות בנפט.התפקיד שלנו הוא לקחת חברות עם טכנולוגיה ישימה ובשלה שניתן לעזור להם ולייצא אותם".

מה עושים בשנים שחונות?

למרות כל ה-"הייפ" סביב התחום, והבנת הצורך בפיתוח הענף, כמות ההשקעות העולמיות ב"גרין טק" (טכנולוגיות ירוקות) ירדה בכ-30% בשנה.

"נכון שיש פחות השקעות היום בתחום הקלינטק, יש השקעות של המדען הראשי ואחרות.. אך הכוונה שלנו היא למנף את ההשקעות הממשלתיות ולעזור בהחלט בשנים שחונות, כמו בשנה שעברה, בנושא ההשקעות", מסביר גור, "יש כסף ממשלתי שזמין להשקעה במו"פ וקידום... יש תנודתיות בשוק שהוא תלוי מחירי נפט, כשמחיר הנפט יורד, ההשקעות יורדות והפוך.

"הממשלה מבינה זאת, והיות ומדובר בתהליך אסטרטגי, מטרתה לייצר ליזמים מנגנון מסייע בשנים תנודתיות כך לדוגמא יצאה ממש עכשיו קרן חדשה של 400 מיליון שקלים, שמטרתה למנף השקעות פרטיות באמצעות כסף ממשלתי".

אז מה מצבנו?

תחום האנרגיה, אשר תוכנית ניוטק התחילה לקדמו, יחסית מאוחר לעומת תחום המים, נמצא מעט מאחור. יחד עם זאת, כיום קיימות כ-300 חברות אנרגיה חליפית בישראל, רובן כבר פעילות, עובדות ויצרניות.

אם מתבוננים על תחום המים, הייצוא הישראלי עמד ב-2007 (אז החלה לפעול תוכנית ניו טק) על כ-700 מליון דולר. בשנת 2011 לעומת זאת הוא הסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד דולר. (כמעט פי 3 ב-4 שנים). המטרה הינה ליישם את ההצלחה של תוכנית ניו טק בתחום המים גם בתחום האנרגיה.

גרין-סיטי קילה לאחרונה חשיפה והתעניינות רבה מחברות בחו"ל ובארץ. הצעות אלה לא היו מגיעים ללא סיוע מטעם ניוטק ומערך הנספחים המסחריים, שהיו למורי נבוכים בחיבורים בין היזמות לגופים הממשלתיים השונים, ויצרו חיבור עם הלקוחות והפרויקטים בחו"ל.

"קיבלנו תמיכה מלאה ועזרה באופן ישיר מול רשויות כמו רשות המסים והמשרד להגנת הסביבה בכדי להסדיר את תחום תחיליפי הנפט מול הרגולציה הישראלית", אומר זומר, "יחד עם ניוטק, מערך הנספחים המסחריים ומכון הייצוא יצאנו למשלחות כחלק ממשלחת מים לברזיל, איטליה ויפן ושם בנו לנו פגישות התפורות לצרכים שלנו כחברת מים ותחליפי נפט.

"ביפן לדוגמא העמידו לרשותנו כמות פגישות מאוד גדולה, ובעיקר איכותית, עם מאמץ אדיר בתמיכה בעלויות, תקציב, מיקוד והכנה. היום כשאני יוצא למדינה זרה, אני יודע שהמערך יסייע ויקבע לי פגישות איכות בלבד כשהם מלווים, מדריכים וכבר יודעים ומכירים אותי, את החברה והצרכים שלי ועושים עבורנו את החיבור הנכון. אני מקווה שעוד לפני האולימפיאדה הקרובה תשמעו על פרויקט שלנו בברזיל".