סין צריכה מים - ישראל תסייע בטכנולוגיה
העלייה ברמת החיים והשינויים האורבנים יוצרים בסין מחסור אדיר במים וביבול חקלאי. טכנולוגיות שמציעות חברות ישראליות בתחום הטיפול בשפכים, ההתפלה וההתייעלות האנרגטית - עשויות להיות בדיוק הפיתרון המבוקש
עם 34 מחוזות וכ-1.3 מיליארד תושבים, העסקים בסין קוסמים לאנשי עסקים רבים. בין אם מדובר בייבוא מוצרים מוזלים, פיתוח וייצור זול או רצון למכור ולו לאחוז מאותה אוכלוסיה - האפשרויות הגלומות במדינת הענק הן רבות.
- הפריצה לוויטנאם: 4 כללי אצבע לעסקים במדינה
- עושים עסקים בחו"ל: בטוחים שתקבלו כספכם?
- התעשיות הישראליות על המפה, וגם בפייסבוק
- הקשר שבין אצות, בוצה, ביוב וצמח הקיקיון
תחזיות רודפות אחרייך
המועצה האמריקאית הלאומית למודיעין (NIC - The National Intelligence Council), אשר אמונה בין השאר על ניתוחי טרנדים, מפיקה בכל סיום תקופת בחירות בארה"ב דו"ח המכיל את המגמות העולמיות, או בהיעדר משחק מילים מוצלח יותר בעידן של קלינטק - מסמנת לאן נושבות הרוחות.
אותו דו"ח (Global Trends 2030: Alternative Worlds) מפרט למעשה כי שינויי האקלים, השינויים האורבניים הניכרים בסין ומעבר של תושבים רבים לרמת חיים של המעמד הבינוני גררה גידול בצריכה הפרטית, ויצרה בסין מחסור במים ועמו מחסור אדיר ביבול. הדו"ח מחדד ומציין, כי "מים יהוו מקור מחלוקת גדול יותר מאנרגיה או מינרלים עד שנת 2030".
דבר זה יכול להוביל לכך שסין תאלץ אפילו לייבא לא מעט מהחומרים אותם היא מייצרת היום בעצמה, מה שבתמורה יגרור עליית מחירי ייצור וקפיצת מחירים ברמה עולמית (לדוגמא: של דגני בוקר המיוצרים בסין).
ממצאים אלו יכולים להסביר את נחישותה של סין לפעול בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, והגדרתה את התחום של טכנולוגיות סביבתיות ויעילות אנרגטית כתעשייה מרכזית (pillar industry) בתוכנית החומש ה-12. הגדרה זו מייצרת לישראל, כמעצמת קלינטק, הזדמנויות לא קטנות.
סין לא מחכה
בסין כמו בסין, עמלים למצוא פתרון לאתגרים השונים, ובתחום המים בפרט, ומכירים ולומדים כמעט כל טכנולוגיה חדשה ומבטיחה המיוצרת בפינות העולם. ישראל, כמי שנחשבת כמובילה בתחום הקלינטק, מתבקשת להציג לא פעם יכולות אלו ובפרט למשלחות סיניות המגיעות ארצה בדיוק למטרה זו.
אחד מהפרוייקטים הבולטים אשר מוקמים ממש בימים אלו, בשיתוף עם הנספחות המסחרית הישראלית של משרד התמ״ת בגואנגז׳ו (שנפתחה אך לפני 4.5 שנים), הוא פארק תעשיות סיני-ישראלי למים ואיכות הסביבה בעיר Dongguan.
בפארק מושקעת בעיקר חברת Dowell הסינית, אשר השקיעה מכיסה וממשקיעים מטעמה כמיליארד וחצי יואן (כמעט רבע מיליארד דולר) לצרכי הקמת הפארק. 150 מיליון יואן (מעל 23 מיליון דולר) מסכום זה הוא השקעה של ממשלת Dongguan.
הפארק הוכר ע"י הממשל בבייג'ינג כפארק עם עדיפות ברמה הלאומית, והוא אחד מחמישה פארקים כאלה הפזורים בכל סין. הפארק ישמש כפלטפורמה שיווקית לחברות ישראליות המעוניינות לחדור לשוק הסיני, החל מחברות סטארט-אפ בעלות פתרונות חדשניים לטיפול בשפכים ועד לחברות העוסקות בהתפלת מים.
מיקום הפארק בעיר Dongguan שבמחוז Guangdong אינו מיקרי. האזור ממוקם על שפך הדלתא של נהר הפנינה, איזור תעשייתי עצום עם רמת זיהום גבוהה.
5 מיליארד דולר לא טועים
"החיבור לממשלת Dongguan בפרויקט שכזה נחשב הישג אדיר. מדובר באינטרס ממשלתי מובהק לכך שהפארק יתרומם ושחברות ישראליות תצלחנה להשתתף במכרזים ופרוייקטים בהיקפים של כ-5 מיליארד דולר הכוללים בן השאר ניקוי נהרות ואגמים, טיפול בזיהומי אדמה, טיפול בשפכים ותוצרי הלוואי שלהם (אנרגיה)", אומר הנספח המסחרי בדרום סין, דני טל, אשר אמון על הפעילות ב-4 מחוזות בדרום-מזרח סין.
לדבריו, "חברת Dowell, המשמשת כאינטגראטור, תיעזר בטכנולוגיות ישראליות בכדי להתמודד עם האתגרים הרבים הקיימים בסין ולזכות יחדיו במכרזים. חלק מהפרויקטים המתוכננים יוצגו ע"י החברה הסינית בתערוכת ווטק השנה, בביתן אותו תפעיל במשותף עם עיריית Dongguan״.
טל מציין כי "שיתוף הפעולה העצום הזה נבנה לאורך חודשים ארוכים ועל בסיס יחסי אמון הדדי בין הנספחות בכלל, ועימי אישית, לבין יו"ר החברה. פעילות זו היא דוגמא טובה מאוד לחשיבות הקשרים האישיים בסין.
"האתגר הגדול ביותר היה לבנות קונספט שיתמוך בפיתוח השוק של החברות הישראליות בסין בלי להעביר את היצור מישראל. מדובר במנוף אדיר לחברות ישראליות, כשכל שיתוף הפעולה נבנה ללא כסף ישראלי - אלא על בסיס אמון הדדי ומחויבות ארוכת טווח של החברה הסינית מחד ושל משרד התמ״ת מאידך. המשרד מלווה את התהליך כבר למעלה משנתיים וחצי ומעניק תמיכה רשמית ככל שנדרש גם מהשר והמנכ״ל.
"בתקופה זו קיימה חברת Dowell סמינרים ומפגשים עם חברות ישראליות בארץ ובסין והקימה מספר פיילוטים עם חלקן. אחרי פיילוט מוצלח כזה, הפוטנציאל של השילוב בין הטכנולוגיה הישראלית לבין השותף הסיני גדל משמעותית, ויכול להיות פתח לפעילות בכל סין".
פרויקט נוסף אותו מוביל התמ"ת במחוז פוג'יאן, ביוזמת הנספחות המסחרית בדרום סין (שהיא אחת מ-3 הנספחויות המסחריות שמפעיל התמ"ת בסין), הנו חוות הדגמה ולמידה חקלאית. נשיא מכון המחקר החקלאי של פוג'יאן, המשמש גורם מקצועי מדריך וממליץ לחקלאי המחוז, חתם עם מנכ״ל משרד התמ״ת על הצהרה משותפת להקמתה, והפרויקט ישמש להדגמת הטכנולוגיות הישראליות לשם שיווקן ברחבי סין.
במסגרת הפרויקט, שמונה חברות ישראליות תקחנה חלק בהקמת והפעלת החווה תוך קבלת סיוע ותמיכה מימונית ממשרד התמ"ת באמצעות קרן השיווק לחו"ל. במקום תוקם חממה לגידולים הידרופונים (חקלאות ללא קרקע), בריכות דגים, לול מטילות ללא מגע יד אדם (מודל מתקדם שקיים כבר בארץ) ושדרוג מחלבות שלא בשטח החווה אשר יקושרו אל חדרי ההדרכה עם מצלמות וידאו בשידור חי.
חקלאים סיניים יוכלו להגיע לחווה וללמוד כיצד לשדרג את רמת החקלאות שלהם (כאשר רק בפוג'יאן יש כמיליון חקלאים זעירים הנשענים על אותו מכון מחקר).
"גם העיר שנז׳ן, המוכרת כמרכז היי-טק, בה יושבים מטות ההנהלה של חברות ההיי-טק המובילות בסין, מקדמת בברכה שתופי פעולה עם ישראל", מספר טל, "ראש העיר הנוכחי של שנז׳ן, Xu Qin, אשר שימש בעברו כמנהל המחלקה הטכנולוגית (NDRC - המחלקה לפיתוח תעשייתי של סין, המגדירה למעשה את תוכנית החומש של סין מבחינה טכנולוגית) נותן רוח גבית לקידום שיתופי פעולה ישראליים בסין ואף ביקר אשתקד בישראל.
"השנה אנו מפעילים לראשונה את הסכם המו״פ שנחתם עם העיר, לתמיכה מקבילה בפרוייקטים משותפים במחקר ופיתוח תעשייתי בתמיכת מתימו״פ בין חברות ישראליות וסיניות. גם במחוזות נוספים בדרום מזרח סין רואים בישראל יעד לרכישות טכנולוגיות מתקדמות. לדוגמא, אשתקד ארגנו משלחת של חמישה מנהלי בתי חולים ממחוז Guangxi, אשר הזמינו בעת ביקורם בארץ ציוד רפואי לבתי החולים בכ-80 מיליון דולר (עסקאות במסגרת הפרוטוקול הפיננסי ישראל סין).
"פן נוסף של הפעילות השוטפת בנספחות הנו קידום העסקים הישראליים בסין ע"י עידוד השקעות של חברות סיניות, המקימות פעילות מו״פ בישראל או משקיעות בסטארטאפים ישראליים, איתור מפיצים וסיוע בהטמעת טכנולוגיות ישראליות במוצרי חברות סיניות מובילות הנותנת ערך אמיתי לשני הצדדים".
לפנייה לכתב/ת 
