איך רזיתי 10 קילוגרם בזכות הרמב"ם
יש למלא את הקיבה רק עד כדי שני שליש, מוטב לאכול מעט מזון לא בריא על פני הרבה מזון בריא, בבוקר לאכול כמו מלך ובערב כמו אביון. רק כשאימצתי כמה מהמלצותיו של הרמב"ם, וגם למדתי ליהנות מהאוכל - הצלחתי, סוף סוף, לרדת במשקל
שנים רבות ניסיתי להוריד ממשקלי. לא הייתי ממש שמנה, אבל עשרה קילוגרמים הפריעו לי באופן קבוע בשגרת חיי, וכל ניסיון להוריד אותם מעלי, עלה בתוהו.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
ואז, לפני 11 שנים, החלטתי באופן ספונטני לפתוח את התנ"ך ולהתחיל לקרוא. עד אותו רגע הייתי אדם מאמין, אבל הרגשתי שאני לא מבינה את הדברים לעומקם, והרי חז"ל אמרו "תורה מונחת בקרן זוית ומי שרוצה ליטול יבוא ויטול". אז נטלתי.
כחלק מהתעניינות המחודשת שלי בדת, ומתוך ייאוש מהנסיונות הכושלים לרדת במשקל, פניתי אל חנות תשמישי קדושה סמוכה לביתי. שאלתי את בעל החנות, שלא פעם שיתפתי אותו בחוויות הקריאה בתנ"ך, אם יש לו ספר העוסק בתזונה וביהדות. הוא הנהן, ניגש אל אחד המדפים, והגיש לי ספרון קטן שנשא את השם "חיים בריאים כהלכה" של יחזקאל אסחייק.
עד אז, רציתי לרדת במשקל כדי להיראות יותר טוב, אבל אחרי שקראתי את הספר, הכל קיבל תפנית חדה.
רק אחד ממאה משלים את ימיו
יש נטייה לחשוב שליהדות אין נגיעה לעניין התזונה , אבל המקורות היהודיים דווקא רואים בבריאות, ובתזונה כחלק ממנה, סוגיה בעלת חשיבות רבה. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" מצווה האל בספר דברים, ודורש מהאדם שלא לסמוך על הבורא שישמור עליו, כי אם לקחת אחריות על עצמו, על בריאותו ועל נפשו.
חז"ל אמרו כי רק אחד מתוך מאה אנשים נפטר בזמנו ומשלים את ימיו. ויש מספרים על אדם שהשתדל למלא אחר רצון הבורא במצוות ומעשים טובים, ובהגיעו לשמיים אחר מותו, אמרו לו המלאכים כי חסרות לו מצוות, שכן לא שמר שבת כך וכך פעמים, ולא בנה סוכה כך וכך מועדים, ולא חגג פסח כך וכך רגלים - ואותו אדם הזדעזע ולא הבין על מה מדובר, ואז אמרו לו שמכיוון שלא שמר על בריאותו, הלך לעולמו טרם זמנו, ולכן לא קיים מצוות רבות שיכול היה לקיים בשנים, שכביכול, נותרו לו.
רק התאווה למזון ניכרת
לא רבים יודעים אבל את המשפט "נפש בריאה בגוף בריא", כתבו חז"ל. וגם הרמב"ם , שהאריך מאוד בכל הקשור לבריאות, כתב שאם היה האדם יודע אילו נזקים נפשיים נגרמים לו עקב אכילה מרובה , היה חדל ממנה ומתרחק ממאכלים רעים כמו מאויב אכזר, אלא שהנפש לא נראית לעין, ורבים אלה האוכלים בהפרזה.
לעומת זאת, משקל בהחלט ניתן לראות. חז"ל מחלקים את תאוות העולם הזה לשלוש: תאוות ממון, תאוות בשרים (בין גבר לאשה) ותאוות מזון. שתי התאוות הראשונות, אין להן סממן חיצוני, אך אלה הכרוכים אחר המזון, גם אם ינסו להסתיר את תאוותם, גופם ימהר להסגיר אותם. וזה בא ללמדנו, עד כמה חשובה השליטה והאיפוק בכל הנוגע לאוכל.
אם תאכל נכון, הרמב"ם ערב לבריאותך
הרמב"ם, שכידוע, היה גם רופאו של מלך מצרים, נתן בכתביו הוראות לאכילה נכונה, ואמר כי מי שיפעל על פיהן, הוא ערב לו שלא יבוא לידי חולי כל ימי חייו. ושאלו אותו איך ייתכן שמישהו יכול להיות ערב לבריאותו של אדם אחר, וכי איך הוא יכול לקחת אחריות על ציבור כל כך גדול? ועל כך השיב כי פשוט הדבר, שאדם שאוכל נכון, מקפיד על פעילות גופנית ומשתדל להימנע ממתחים וכעסים - הרי שלא יבוא לידי חולי כל ימי חייו.
כאמור, הרמב"ם עסק הרבה בנזק הגופני והנפשי שעושה ההאבסה של אוכל על הגוף ועל הנפש, וטען כי יש למלא את רק הקיבה עד כדי שלושה רבעים מתכולתה. באחד מספריו, אף נמצא שכתב למלך מצרים שמוטב לו לאכול מעט מזונות מקולקלים, ולא להאביס את גופו במאכלים טובים, שכן אכילה מופרזת היא שורש כל רע.
לאכול כמו אביון
אבל הלכה למעשה, מה צריך לעשות? עוד כתב הרמב"ם כי "בבוקר תאכל כמו מלך, בצהרים כמו בן מלך, ובערב כאביון". זו ההמלצה שסייעה לי ביותר במאבקי במשקל העודף. אני אף הגדלתי לעשות, והשתדלתי לאכול בערב כמו אביון עני במיוחד, שאינו אוכל דבר.
מי שמצליח להקפיד על שתי ארוחות ביום, מבלי לאכול ביניהן דבר, משקלו יתאזן מעצמו. כמו כן, יש להעדיף את הקמח המלא ואת המזונות הבריאים, להרבות באכילת ירקות ופירות, וכל אלה כחלק משתי ארוחות "המלכים" בלבד. מי שבכל זאת רעב בלילה, יאכל פרי וזהו.
אני עצמי לא מאמינה בפנאטיות ובוויתור מוחלט על מזונות שנחשבים לא בריאים, שהרי קפדנות אינה טובה לנפש ולגוף, וכבר אמרו חז"ל:
"לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל מעדיפה שלא להרבות בהם.
אמרו חז"ל: "מים גנובים ימתקו", והכוונה היא שאם אדם גנב מים, טעמם הופך מתוק יותר בעיניו, וזאת למרות שלמים אין טעם כלל. וזה הקושי הגדול באכילה נכונה, וכאן טמון המאבק האמיתי בשינוי אורח החיים: כי האוכל
ה"אסור" שבין הארוחות, הוא בחזקת גנוב, ולכן, הוא טעים יותר. האתגר האמיתי שלי היה לפעול על פי המלצות הרמב"ם, אבל לאהוב את האוכל גם כשהוא לא "גנוב".
רק כשהרגלתי את הגוף לאוכל בשעות ה"מותרות", וגם למדתי ליהנות ממנו, הצלחתי סוף סוף, לאחר 20 שנה, להשיל מעצמי את הקילוגרמים העודפים.
לפנייה לכתב/ת 
