דו"ח פרעה: יהודי הונגריה כבר היו בסרט הזה
הרשויות ממליצות ליהודים שלא לצאת לרחוב בחגים לאומיים, ועלילות דם אנטישמיות צפות מחדש. התחזקות מפלגות הימין הקיצוני בחלק ממדינות מזרח אירופה בעת האחרונה שחררה את הרסן גם ברחובות. מנגד, יש כאלה שלא חשים כל שינוי
<< פסח בארץ ובעולם - גם בפייסבוק שלנו. כנסו >>
היום שאליו התכוונה ד"ר גליקמן הוא ה-15 במרס, שבו, ב-1848, פרצו מהומות בהונגריה כחלק מהמאבק לשחרור משלטונה של אוסטריה. מאז הפך תאריך זה ליום חג לאומי בהונגריה, שבו הזרים המתגוררים בבודפשט מעדיפים להישאר בבית.
"זהו יום שמוציא לרחוב אנשים של הונגריה הטהורה והשלמה, ומי שאינו הונגרי - והיהודים לא נתפסים כהונגרים - לא יוצא", אומרת גליקמן. "המרכז שלנו ממוקם ליד הכיכר המרכזית, שבה לפני שנתיים, המפלגה הנאצית 'יוביק' (Jobbik Magyarországért Mozgalom), קיימה הפגנה גדולה, ומאז יש חשש שביום הזה יהיו התפרצויות אלימות, ויחידות הביטחון כאן ממליצות לנו לא לצאת", היא מסבירה.
לדברי ד"ר גליקמן, המתגוררת בעיר כשמונה שנים, אירועי האנטישמיות הולכים וגוברים בשנה האחרונה. "כשאני הגעתי להונגריה, האנטישמיות לא הייתה חלק מהשיח, ותמיד הופתעתי כשאמרו לי שיש אנטישמיות", היא מספרת. "כיום, היא הרבה יותר מורגשת, גם בשפת היומיום. אין ספק שהשפה מעצבת את החברה, והאנטישמיות בהחלט קיימת בשפה ההונגרית.
"חבר סיפר לי על בתו, שלומדת בבית ספר ציבורי בעיר, והמורה שלה לא ידעה שהיא חצי יהודייה. כשהיא גערה בה, היא אמרה
שאם תמשיך להתנהג ככה, היא תסיים כמו יהודייה או צוענייה".
"אומנם אני יחסית נמצאת בבועה, אבל גם בבית הספר היהודי שבו לומדים ילדיי, התבקשו המורים, לאחרונה, להיות עירניים יותר לגילויי אנטישמיות", אומרת גליקמן. כדוגמה לביטויים של גזענות כלפי ילדים יהודים בעיר, ניתנו מקרים של נהגי הסעות, שבדרך לבית הספר, מדלגים על תחנות שבהם מחכים יהודים, או שלועגים להם על דתם.
לדבריה, ניתן לחוש באווירה האנטי-יהודית גם במוסדות השלטון. "אנחנו חווים פה, לאחרונה, אירועים שקשה להאמין שמתרחשים בריש גליי, מעל במת הפרלמנט, פחות משבעים שנה אחרי מלחמת העולם השנייה. אירועים שאני, כישראלית, לא העלתי על דעתי שהם אפשריים, וההרגשה היא שההונגרים לא מספיק מוחים נגדם באופן ספונטני", היא מספרת.
עלילת דם בת 100 שנה
"בימים הלאומניים בהונגריה גלוחי ראש יוצאים להפגנות ברחוב", מספרת מיכל לוי, שליחת "מכבי" והסוכנות היהודית העולמית באירופה. "למפלגת 'יוביק' יש ממש צבא עם מדים, הם מסתובבים עם סמלים, דגלים וכלבים. כשאני רואה אותם, ברור לי שאני עוברת לצד השני של הרחוב, למרות שאי אפשר לזהות שאני יהודייה.
"בבחירות הקודמות הם קיבלו 16 אחוז מהקולות, בבחירות הבאות צופים להם 32 אחוזים והם הולכים להכפיל את כוחם. הם מתחזקים ומנצלים את המצב הכלכלי הקשה בהונגריה, ואין קל יותר מלהאשים את היהודים", מתארת לוי.
לדבריה, מדובר באנטישמיות קלאסית, שאף מציפה מחדש עלילות דם עתיקות. "לפני כמה חודשים, אחד מחברי 'יוביק' סיפר בפרלמנט עלילת דם ידועה בהונגריה, שכביכול, התקיימה לפני כ-100 שנה, ושלפיה נערה נוצרייה נרצחה סמוך לפסח על ידי היהודים.
"אמנם בית המשפט ההונגרי כבר קבע שהיהודים לא אשמים, ובכל זאת, אותו חבר מפלגה דרש שהממשלה תקבע יום זיכרון ממשלתי לזכרה של הנערה. במקרה נוסף שקרה לפני חודשיים, אחד מחברי המפלגה הנאצית דרש שיערכו רשימות שבהן יופיעו כל היהודים במדינה. בעקבות הביקורת שהופנתה כלפיו, הוא תיקן את עצמו, ואמר שהתכוון לבוחרי פרלמנט עם אזרחות כפולה, אבל, בין השורות, הוא ניסה להגיד שיש כאן כאלה שהם בוגדים, ויש להם נאמנות למקום אחר.
"המקרה הזה שבר את גב הגמל ויצר סערה מאוד גדולה. התארגנה הפגנה גדולה מאוד בבודפשט, בהשתתפות אלפי אנשים, בהם יהודים וגם אוונגליסטים אוהבי ישראל. אבל זו הייתה תגובה חריגה, כי לרוב התגובה של הקהילה היהודית במדינה לביטויים של אנטישמיות היא פסיבית. הם לא רוצים ליצור פרובוקציות, ורוצים שיראו בהם הונגרים", אומרת לוי.
"השואה בהונגריה - שקר קוסמי"
בתחילת חודש מרס השנה הוציאה הרשת האירופית נגד גזענות ( (ENAR) דו"ח המציג את גילויי הגזענות באירופה כיום. על פי הדו"ח, במזרח אירופה יש פריחה מחודשת של קבוצות סמי-צבאיות, שלשיטתן, פועלות כדי להגן על ה"מולדת" ממיעוטים.
עוד עולה מהדו"ח כי לאחרונה חלה עלייה ברמת ביטויי האנטישמיות האלימים, וכי על אף ריבויים של אירועים אלה, בוחרים מנהיגים פוליטים שלא לגנות או להגיב למגמה הגזענית, ככל הנראה, בשל חשש מאובדן קולות של ציבור בוחריהם.
תמונת מצב דומה מוצגת גם בדו"ח המחלקה למאבק באנטישמיות של ההסתדרות הציונית. סקירה מהירה של מקרי האנטישמיות, רק מהחודש האחרון, מגלה שורה של גילויי אנטשימיות פיזיים ומילולים, בין היתר בבתי הנבחרים של חלק ממדינות מזרח אירופה.
בין המקרים שדווחו בשבועות האחרונים, כתובות נאצה אנטישמיות רוססו על קירות בתי מגורים בקרקוב, צלבי קרס והכתובת "רִצחו יהודים" על קירות בית קברות בעיר Myślenice שבדרום פולין, התפרעות אלימה על רקע אנטישמי במהלך הרצאתו של אדם מיכניק, עורך העיתון הפולני "גאזטה ויבורצ'ה" בעיר ראדום, פרופסור גרמני המתגורר ברומניה שטען כי "השואה ברומניה הינה שקר קוסמי" במהלך אירוע אקדמי בבוקרשט, פגיעה בבניין הקהילה היהודית בעיר אוליינובסק שברוסיה וניפוץ מנורת הזיכרון של הקהילה, הענקת הפרס הגבוה לעיתונאות מטעם ממשלת הונגריה למגיש טלוויזיה, הידוע כמפיץ תיאוריות קונספירציות על יהודים ועוד אחרים.
ליעקב חגואל, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות של ההסתדרות הציונות העולמית, הרשימה הארוכה לא נשמעת חריגה. "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה, מבחינה אנטישמית במזרח אירופה, ואין ספק שהאירועים מתרבים, והופכים אלימים יותר.
"האנטשימיות במזרח אירופה מתגברת בשני מוקדים עיקריים, והם הונגריה ואוקראינה, כי בשתי המדינות יש התחזקות של הימין הקיצוני בשלטון. זה לא שלא הייתה אנטישמיות לפני כן, אבל ברגע שניתנה לה לגיטימציה בפרמלנט, זה שחרר את הרסן באוכלוסייה", הוא מסביר.
"אני מרכז את כל פעילות המאבק באנטשימיות בעולם, ואין יום שאני לא מקבל דיווחים על אירועים אנטי-יהודיים. אבל מה שמייחד את מזרח אירופה, היא אנטישמיות קלאסית, הנובעת בעיקר ממניעים דתיים, שעל פיהם הנצרות צריכה לשלוט בעולם". לדבריו, עיקר הגזענות מופנית כלפי יהודים דווקא במזרח אירופה, ובעיקר בהונגריה ובאוקראינה, מכיוון ששם אחוז המוסלמים באוכלוסיה, קטן יותר מבארצות אחרות באירופה.
"חזרתי לפני כשבוע מכנס גדול שהשתתפו בו 11 מדינות מאירופה, שבו סיפרו בני נוער מהונגריה ומאוקראינה שהם מפחדים ללכת ברחובות. מצד שני גם בגאורגיה, שנחשבת למדינה שאין בה הרבה אנטישמיות, התגלה מטען חבלה בחצר בית כנסת בעיר טרבלסי", מספר חגואל.
"קשה להצביע על אנטישמיות מאורגנת"
המגמה המשתמעת מדבריו של חגואל נשמעת ברורה, אך הרב שאול ברוק, שליח חב"ד ומנכ"ל הקהילה היהודית בסנט-פטרסבורג שברוסיה, אינו מבין על מה המהומה. "ברוסיה היחסים עם השלטונות טובים והם תומכים בקהילה ובפעילות היהודית, וזה גם בא לידי ביטוי ביחס הכללי של האוכלוסייה", מספר הרב ברוק.
"אמנם יש לעתים התבטאויות אנטישימיות, אבל קשה להצביע על משהו מאורגן. להפך, הנשיא פוטין ביקר, לפני כמה שבועות, במוזיאון היהודי במוסקבה, וציין שם את הוועדה הבין-דתית שהקים.
"בסנט-פטרסבורג יש 100 אלף יהודים, 40 אלף מתוכם מחוברים ליהדותם. בליל הסדר ישתתפו כ-3,000 יהודים בבית הכנסת המפואר בעיר. אנחנו מתואמים עם שלטונות האבטחה, וגם יש לנו קצין בטיחות ישראלי. יכול להיות שיש מקרים פה ושם שפוגעים ביהודים, אבל השלטונות עם יד על הדופק, ואם יש אירועים - הם מטפלים בהם", אומר הרב ברוק.
עם זאת, הוא מודה שבשנים האחרונות קיים מתח מסויים בין זרים ובין מקומיים. לדבריו, הדבר נובע מגלי ההגירה ממדינות דוגמת קירגיזסטן ואוזבקיסטן אל מוסקבה וסנט פטרסבורג. "יש התנהגות עוינת ברחוב כלפי מהגרים, אבל זה לא קשור ישירות ליהודים, אלא פשוט למנטליות שונה. יש מדי פעם אירועים נקודתיים של אנטישמיות, למשל, בשבוע שעבר זרקו בקבוק תבערה על בית כנסת, אבל בעיניי זה לא תופעה", הוא מבהיר. "אני משמש שליח חב"ד כאן כבר 13 שנה, ואני חושב שהיחס כלפי היהודים ברוסיה טוב", מסכם הרב ברוק.
"זה נכון שיש קונספירציה יהודית בעולם?"
גם יבגניה לבובה (55), מראשי הקהילה היהודית בסנט-פטרסבורג, מסכימה עם מרבית דבריו של הרב. לדבריה, אין מקום בעולם שכולו סבר פנים יפות כלפי יהודים, אך לדעתה המצב ברוסיה בעבר היה יותר קשה. "כיום, מפעם לפעם, מופיע צלב קרס במקומות שונים ברוסיה, אבל זה מצב שקיים, ללא שינוי, בעשור האחרון", היא אומרת.
"אין אלימות פיזית כיום, אבל אני יודעת שבכל יום יש גילויי אנשטימיות ברוסיה, ואני יודעת שבעיני רוסים, אינטלקטואלים יהודים נתפסים כאחרים", היא אומרת. "יש לי חברה רוסייה, שאני מכירה שנים רבות. היא מאוד אינטלקטואלית, 'הקרם של הקרם ברוסיה', היא מכהנת כפרופסור באקדמיה למוסיקה, ד"ר למדעים, דוברת שפות רבות וגם אדם מאוד נחמד.
"יצאנו פעם ללקט ביחד פטריות ביער, ולא היה אף אחד מסביב. והיא אמרה לי: 'ג'ניה אנחנו לבד, אף אחד לא מקשיב. זה נכון שיש קונספרציה יהודית בעולם?' צחקתי, ועניתי בציניות שאכן יש. גם היא צחקה, אבל הרגשתי שהיא הייתה קצת מאוכזבת. למי שלא מכיר אותה, השאלה הזו אולי נשמעת מאוד טיפשית, אבל אני יודעת שהיא ממש לא טיפשה ושהיא גם אדם טוב, וברור לי, למשל, שאם משהו יקרה למשפחתי היא תגן עלינו. אבל, בכל זאת, היא שאלה אותי את השאלה הזו. לכן אנחנו כיהודים כאן, תמיד זוכרים שהאנטישמיות קיימת מעבר לפינה", אומרת לבובה.
גלינה לוין, אדריכלית מבלארוס, מספרת דברים דומים לאלה של הרב ברוק ולבובה. "יש מעל 50,000 יהודים בבלארוס והקהילה פורחת, יש לנו מגזין יהודי ואומנות ותרבות. אנחנו מודעים למה שקורה מעבר לגבולות המדינה שלנו, ותומכים בחברים שלנו במדינות אחרות בהן יש אנטשימיות, אבל פה כמעט ואין", היא אומרת.
אויבי המדינה
תפיסת המציאות החיובית של היהודים המקומיים במזרח אירופה לא משכנעת את יעקב חגואל. "בעבר פגשתי ראש קהילה מסויימת במזרח אירופה שאמר לי, שחבל על הזמן שלי, ושסתם הגעתי עד שם, כי אצלם לא קיימת אנטשימיות. כשהראיתי לו את צלב הקרס על בית הקהילה שלו, הוא התייחס לזה בביטול, ואמר לי שזה ישן.
"הבעיה היא שלאנשי הקהילה שלו, אפילו לא היה כוח למחוק את אותו מבית הקהילה", הוא מספר. "אנחנו נמצאים בתקופה הכי אנטישמית בעשור האחרון. כמי שלמד היסטוריה, המצב מזכיר לי תקופת מאוד אפלות. המגמה העולמית של שנאת זרים בכלל, ושנאת יהודים, בפרט, הולכת ומתגברת. אבל לצערי, אין לנו הרבה נתונים ממזרח אירופה, כי שם יש לנו פחות שיתוף פעולה עם השלטונות, לעומת ארצות אירופיות אחרות, צרפת, למשל".
לדבריו של חגואל, העובדה כי חלק משלטונות מזרח אירופה אינם מרבים לשתף פעולה במאבק נגד האנשטישמיות, אינה מקרית. כאמור, בהונגריה ובאוקראינה שם חלה עלייה בגילויי האינטישמיות בשנה האחרונה, יש לעמדות האנטי-יהודיות ביטוי מובהק גם בבית הנבחרים.
בבחירות שנערכו ב-2012 באוקראינה, זכתה מפלגת הימין הקיצוני "סבובדה" ב-10.44 אחוזים מקולות הבוחרים, שהבטיחו לה 38 מושבים מתוך 450 בפרלמנט. על פי פרסומי הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות (CFCA), מסע הבחירות של "סבובדה" התבסס בעיקר על הפחדת אזרחי אוקראינה מפני היהודים והרוסים, שתוארו כאויבי המדינה וכאלה השולטים למעשה על הפוליטיקה ועל הכלכלה במדינה. בינואר 2012, הוציאו ראשי הקהילה היהודית באוקראינה קול קורא לקהילה הבינלאומית ובה הזהירו מהתגברות האנטישמיות בארצם, על רקע התחזקות מפלגת הימין הקיצוני "סבובודה".
גם בהונגריה התחזקה מפלגת הימין הקיצונית "יוביק" בבחירות 2010 , וקיבלה 16.7% מקולות הבוחרים, ובכך הפכה להיות המפלגה שלישית בגודלה במדינה. על פי נתוני הליגה נגד השמצה, 63% מאזרחי המדינה החזיקו בעמדות אנטישמיות ב-2012, לעומת 47 אחוזים בשנת 2009.
ירך חזיר למרגלות הפסל של ולנברג
שורת מקרי אנטישמיות שאירעו בהונגריה במהלך 2012 גררו גינויים מצד ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, וכן מצד ארגוני ניצולי שואה בישראל. במאי 2012 הניחו אלמונים ירכי חזיר למרגלות פסלו של חסיד אומות העולם, ראול ולנברג, וביולי באותה שנה הושחתו 57 קברים בבית העלמין היהודי בעיר קפושבאר, ככל הנראה, בתגובה למעצרו של הפושע הנאצי לאדיסלוס צ'אטארי.
באותו חודש הכריז יושב ראש הכנסת לשעבר, רובי ריבלין, על יושב ראש הפרלמנט ההונגרי, לאסלו קובר, כעל "אישיות בלתי רצויה" , לאחר שהשתתף בטקס לזכר יוזף ניירו, סופר אנטישמי שהשתייך למפלגה ההונגרית הפרו-נאצית "צלב החץ" (Nyilaskeresztes Part Hungarista Mozgalom). על רקע זה, אף חתן פרס נובל, אלי ויזל, החזיר את אות ההצטיינות שקיבל מממשלת הונגריה ב-2004 .
"בפעם הראשונה שמפלגת 'יוביק' התמודדה בבחירות, היא הפכה לכוכב עולה, ונכנסה לראשונה כמפלגה נאצית לפרלמנט וכך שינתה את כל השיח במדינה", מתארת מיכל לוי, שליחת הסוכנות. " כיום אין יום שלא שומעים על יהודים בעיתונות בהונגריה, יש הרבה גילויי אנשטימיות נגד מיעוטים, ובעיקר, כלפי הצוענים, שכלפיהם האלימות עוד יותר חריפה", היא מתארת.
בין מקרי האנטישמיות הרבים, לוי מדגישה בעיקר את משחק הכדורגל בין נבחרות ישראל והונגריה, שבו קראו אלפי אוהדים הונגרים קריאות אנטישמיות לעבר נבחרת ישראל. ממשלת הונגריה אמנם גינתה את האוהדים, אך לוי חוששת כי מדובר במגמה הולכת וגוברת. "זה היה מאוד מפחיד. הייתה אבטחה מטורפת על האוהדים של נבחרת ישראל, ובכל זאת היו כמה ביטויי אלימות. כששרו את ה'תקווה' יציע שלם התחיל לקלל, סובב בהפגנתיות את הגב וצעק: 'יהודים מסריחים'. אמנם נבחרת הונגריה נענשה על כך, והורידו להם נקודות על האלימות, אבל הסיטואציה הייתה מאוד מפחידה כי אלו היו נאצים אמיתיים", אומרת לוי.
עוגב בבית הכנסת
בהונגריה חיים כיום בין 50 ל-150 אלף יהודים, מרביתם מתגוררים בבודפשט. לפי הערכות, כ- 7% מהם קשורים לקהילה היהודית, ומרביתם משתייכים לזרם הנאולוגי, הזרם הרפורמי הייחודי להונגריה. לדברי מיכל לוי, הסממנים הדתיים של הניאולוגים דומים מאוד לאלה של ההונגרים הנוצרים, כיוון שהיהודים מעדיפים שלא להתבדל מהאוכלוסייה המקומית. על כן, לא פעם, ייראה בית הכנסת כמו כנסייה, וינגנו בו גם על עוגב.
"בהונגריה לחיות היום כיהודי, זה לא משהו שאנשים שמחים בו, והם משתדלים להסתיר את המאפיינים היהודיים שלהם. למשל, מומלץ לא ללכת עם מגן דוד על הצוואר, ויש קוד בקהילה היהודית שאם אתה לובש קסקט, סביר להניח שאתה יהודי, כי חוששים ללכת עם כיפה", אומרת לוי.
"בשונה ממדינות אחרות באירופה, אחרי מלחמת העולם השנייה רוב היהודים בהונגריה החליטו להסתיר את יהדותם, ורוב בני הדור השני גדלו בלי לדעת שהם יהודים", היא מספרת.
לדבריה, לאחרונה התפרסם סיפור על אחד ממנהיגי המפלגה הנאצית "יוביק" שחבריו למפלגה גילו ברישומי הקהילה שלו כי סבתו הייתה ניצולת שואה יהודייה, וסבו היה יהודי אורתודכסי. "'יוביק' פיטרו אותו, כמובן", מספרת לוי. "לטענתם, לא בשל זהותו היהודית, אלא מכיוון ששיקר כנציג שלהם באיחוד האירופי. כיום אותו אדם מתקרב ליהדות ונמצא בקשר עם חב"ד".
"סיפורים כאלה קורים המון בהונגריה. כשאתה נמצא בבודפשט, אתה מגלה שלהמון אנשים יש סבא או סבתא יהודים. במרבית המקרים, הדור השלישי מגלה את יהדותו רק לאחר שהסבים והסבתות נפטרו, והם מוצאים בדירה שלהם חנוכייה או ניירות שמעידים על יהדותם".
איך הם מגיבים?
"זה רגע שבו הם מגלים באופן פתאומי שהם משתייכים לאחת הקבוצות הכי שנואות בחברה ההונגרית, וזה כמובן הלם. רובם לא יודעים מה לעשות, ופשוט מדחיקים את הנושא, ויש כאלה שבוחרים להתקרב, ומשתתפים בפרויקט 'תגלית' של הסוכנות היהודית, או מחפשים קשרים עם יהודים. הרבה מהם מגלים פתאום שגם שהחבר הכי טוב שלהם מהבית ספר היה יהודי, והם לא ידעו למה הם הסתדרו כל כך טוב.
"אמנם רוב היהודים יגידו שיהדותם לא מפריעה להם בחיים, אבל מצד שני הם לא יקפידו לא לחשוף את דתם כשינסו להתקבל לאוניברסיטה, או בראיון עבודה, כי בחיים לא יקבלו אותם", היא אומרת.
לוי מספרת על מקרה נוסף שהתגלה בחודש האחרון וחושף את האווירה הגזענית הרוחשת בהונגריה. "תא הסטודנטים של אוניברסיטת בודפשט ערך, במשך שמונה שנים, רישום סודי של כל הסטונדטים שהתקבלו ולומדים בקמפוס. הם בדקו מה מוצאו של כל סטונדט, וחקרו מי יהודי ומי צועני. כשהרשימות התפרסמו,
זה היה פשוט מזעזע לגלות מה כתבו שם. היו במסמכים שלהם תיאורים פיזיים ומיניים גסים, ומאוד מאוד אנטישמיים. כיוון שזה לא חוקי, זה עורר שערורייה גדולה", היא מספרת.
.
לדברי לוי, בעקבות פרסום הרשימות, הודיעה האוניברסיטה על פתיחת חוג חדש למדעי יהדות. כמו כן, ארגון "מכבי", בשיתוף עם שגירורת ישראל והמרכז לתרבות ישראל, החליטו לערוך קורסי הסברה, במטרה לשפר את התדמית הישראלית בהונגריה, וכן לתת כלים לבוגרי 'תגלית' להלחם באנטישמיות.
"שאלתי את האחראית על העלייה מהסוכנות, אם גילויי האנטישמיות האחרונים בהונגריה גורמים ליותר יהודים לעלות לישראל", מספרת ד"ר גליקמן, מנהלת המרכז לתרבות ישראלית בבודפשט. "היא ענתה לי שאין אחוזי עלייה גבוהים יותר, אבל בהחלט יש יותר פניות אליה כרכזת עלייה, רובן מהמבוגרים בקהילה היהודית, שאומרים שהם מפחדים, כי בסרט הזה הם כבר היו".
- פסח בעיתונות החרדית: נשות גטו ורשה צונזרו
לפנייה לכתב/ת 
