סופר אמא: מלחמת הפלדה של פונצ'ו הצבועה
פונצ'ו, צבועה מפוספסת נדירה נתפסה במלכודת פלדה בנגב ובאורח פלא הצליחה לחלץ עצמה כשהיא פצועה קשה. משפחת חקלאים, וטרינרים ואנשי רשות הטבע והגנים נחלצו לעזרתה והביאו אותה לביה"ח לחיות בר. לאחרונה הסתיים מבצע חשאי לאיתור הצייד. "היא יכולה ללמד אותנו דבר אחד או שניים על נחישות והקרבה", אומר הפקח קובי סופר. "הגורים שנותרו במאורה ככל הנראה לא שרדו, אבל היא תשוב לטבע בקרוב"
מושב ניר עקיבא בנגב. יום שבת חמים למדי בתחילת חודש מרס. החקלאי יפתח קניגספלד, מושבניק ותיק יוצא עם ילדיו אל אחד מהשדות הסמוכים למושב.
עוד בערוץ בעלי חיים ב-ynet:
יום קודם לכן, השדה נקצר וערימות השחת הגדולות נחות על האדמה, מתבשלות לאיטן בחום ומחכות לאיסוף. יפתח כבר מגלגל בראשו את צהלות השמחה של הסוסים באורווה, כשיגלו את האספקה הטרייה שתגיע אליהם הישר מן השדה.
"אני חקלאי מזה כעשור, אבל עיקר העבודה שלי היא לגדל סוסים ולדאוג גם לעתיד החינוך הסביבתי של הילדים פה במערכת החינוך", אומר יפתח ל-ynet. "לאן שאני לא הולך, בדרכי בחיים אני תמיד עם נגיעה לבעלי החיים".
שמונה וחצי בבוקר. בקצה השטח החרוש, הרכב מפלס דרכו בקופצנות בין שבילי השדה, כשלפתע גוף פרוותי עם פסים כהים נכנס לשדה הראייה של יפתח במרחק של כעשרים מטר ממנו. הוא עוצר באיטיות את הרכב, הילדים איתו, כולם מנסים לאבחן את הדמות החשודה שספק פוסעת, ספק גוררת את עצמה בכבדות בין העשבייה הירקרקה.
"לא האמנתי שאני רואה צבועה באור יום"
"משהו שם השתופף בפינת השדה, סמוך לעשבים הגבוהים ואז ראיתי אותה... ולא האמנתי שאני רואה צבועה מפוספסת נדירה באור יום", הוא משחזר את המפגש. "תנים זהובים, זאבים ושועלים מצויים אני רגיל לראות כאן בסביבה, אבל צבועים בדרך כלל הם מחזה נדיר ואני מסתובב כאן הרבה בשטח. הפעם אחרונה שראיתי צבוע היתה לפני יותר משנתיים".
יפתח התקרב אליה באיטיות וציפה שתפצח בריצה מגושמת ותסתלק מהשדה, אבל היא לא זזה ממקומה.
"הגעתי אליה למרחק של כעשרה מטרים והצלחנו לצלם אותה מהרכב. רק אז המראה הזה העגום שלה היכה בי. כל הצד שלה ליד הרגל הקדמית היה קרוע, היא צלעה בכבדות והבנתי מהר מאוד שמשהו בצבועה הזו לא בסדר", הוא מגלה.
"ידעתי שאני חייב לרדוף אחריה ויהי מה כדי לראות מה המצב שלה. היא רצה בקושי מאתיים מטר, נהמה בעצבנות ואז נעלמה באחד מערוצי הוואדי".
משפחת קניגספלד לא מוותרת. יפתח מציין שבעבר היה פקח ברשות הטבע והגנים, כנראה שהאינסטינקט הראשוני שלו זעק שיש כאן חיית בר במצוקה. הם ירדו אחריה, בזהירות והגיעו לערוץ ואדי, בעל פוטנציאל לשכן בתוכו אינספור מחילות ומאורות הראויות למגורי צבועים.
"היא נשכבה על האדמה, באפיסת כוחות, מותשת. אני והילדים סגרנו עליה משני צידי הוודאי ופשוט ריתקנו אותה למקום", מסביר יפתח. "לא חששנו שתתקוף, כי היא בקושי זזה. העיניים שלה בחנו אותנו".
יפתח הצליח ליצור קשר עם קובי סופר, פקח מישור חוף דרומי ברשות הטבע והגנים, שהיה בפעילות בשבת באזור ודיווח על הצבועה הפצועה.
בכוננות מתמדת: וטרינרים מוקפצים לצבועה
יום שבת בדרך כלל אמור להוות זמן מנוחה מתלאות השבוע, אבל הווטרינר ד"ר צחי אייזנברג, כבר היה בדרכו באותה השעה אל מקלט הקופים הישראלי בבן-שמן, כדי לבדוק כמה פציינטים חולים, ביניהם גם קוף צעיר ובעל יד אחת בשם בנג'י.
הטלפון הסלולרי הפריע לדממת הנסיעה. בצידו השני של הקו המתין עמיתו וחברו משכבר הימים, ד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים שהיה באותה עת בצפון הארץ ודיווח לו על הצבועה הפצועה.
"צריך לירות בה חץ הרדמה, הפקח לא יוכל לתפוס אותה במצבה הנוכחי", הוא ביקש. גם צבועה מותשת היא עדיין חיית בר שלא כדאי לפגוש מקרוב את יכולת הנשיכה שלה. צחי נענה לאתגר. הוא שייך לצוות כוננות של וטרינרים מתנדבים הפועלים להצלת חיות בר, גם אם זה אומר לרדת דרומה ולחלץ יעלה פצועה על הגב ממצוקים במדבר יהודה. הפעם נראה כי מדובר במבצע פשוט יותר.
הקופים ייאלצו לחכות. צחי יצר קשר עם הווטרינרית ד"ר נילי אנגליסטר מבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן ואסף אותה בדרכו דרומה.
לאחר שעה וחצי, השניים חברו לפקח סופר. צחי הצטייד ברובה הרדמה וחצים, הם עלו במהירות לרכב השטח ולאחר נסיעה קצרה, הגיעו אל הצבועה.
השמש הקופחת לא היטיבה עם הצבועה. אייזנברג ביקש לפנות מעט את השטח כדי לא להלחיץ אותה יותר מדי. הוא ירה לעברה חץ הרדמה ותוך זמן קצר, הגברת הפצועה איבדה קשר לעולם החיצון ואיפשרה לווטרינרים להגיע אליה ולבחון את מצבה.
"רק כשהפכנו אותה, גילינו שהיא מיניקה"
"היא פשוט שקעה באחת מהתעלות בוואדי ולא היתה מסוגלת לזוז יותר. כשהתקרבנו אליה, הבנו מדוע", הוא מתאר את המראה הקשה לצפייה. דמיינו לעצמכם מראה נפוץ למדי של חוטי חשמל בסלון, שנכרכים אחד סביב השני, כמו צמד נחשים חרמנים בעונת ההזדווגות וכעת נסו להכניס ברווחים הקטנים ביניהם צבועה במשקל של יותר משלושים קילוגרם.
"הפציעות הקלות היו בדמות שתי טבעות של כבלי מתכת מסביב לצוואר, אבל אל הכבלים היתה מחוברת חתיכת גדר בקר מפלדה שהסתבכה לה מסביב לרגל וגרמה לה לפצע כל כך עמוק בבית השחי, כך שכל העור התקלף ממנו לחלוטין", הוא מציין. "רק כשהפכנו אותה גילינו שהיא נקבה מיניקה. הפטמות שלה היו בולטות ומלאות בחלב".
להערכת הווטרינרים מדובר בפציעה בת מספר ימים והם התקשו להעריך באיזה שלב היו הגורים שנותרו במאורה. בשטח חיברו אותה הווטרינרים לנוזלים ולאחר טיפול ראשוני בפצע וחיטוי המקום, היה ברור לכולם שאי אפשר להשאירה בשטח והמצב אינו מאפשר השבה שלה לטבע.
צבועה במושב האחורי של הרכב
כבלי הגדר וחוטי התיל נחתכו עם מספרים מיוחדים. יפתח ובני משפחתו צפו בכל העת בטיפול בחיה הפצועה. "זה לא מחזה קל לצפייה, אבל קשה לנתק את המבט מחיה כה עוצמתית ונדירה. הבת האמצעית שלי חולמת להיות וטרינרית וחלק מהמציאות כאן היא גם להתמודד עם דברים פחות נעימים שקורים לחיות", מסביר יפתח. הצבועה זוכה בשטח לשם פונצ'ו, שנבחר על ידי ילדיו ומפונה מהמקום.
"היה צריך לתפור אותה, אבל זה לא משהו שכדאי להתחיל לעבוד עליו בשטח בתנאים לא סטריליים", מסביר אייזנברג. גם לאחר שהוחלט על פינוי הצבועה למרפאה וטרינרית קרובה, מסתבר שבעליה לא יכלו להגיע בזמן התראה כה קצר ולצחי לא היתה סבלנות להמתין להגעתו של כלוב הובלה מתאים.
"החלטתי לשים אותה במושב האחורי של האוטו שלי. לא בדיוק מקום אידיאלי לצבועה, אבל היינו חייבים להביא אותה לטיפול יסודי כמה שיותר מהר, אז מה אם היא השתינה לי באוטו בדרך...", הוא נאנח.
תאי השטח הטבעיים בלב השטחים החקלאים שאינם מעובדים מהווים את המקום היחיד לבעלי החיים בו הם יכולים לבנות את המאורה שלהם. לדברי הפקח סופר, השטחים הללו בדרך כלל לא מעובדים עקב חוסר כדאיות כלכלית ומהווים נקודות חשובות המסייעות להישרדות של החיות.
"כשצחי הפך אותה על הצד, כבר היה לי ברור שמדובר בפציעה כתוצאה מהילכדות במלכודת. הם דאגו לטיפול הרפואי ואני באותו הזמן מנסה לפרק את המלכודת כדי לנסות לנתח את הסוג שלה. זו מלכודת לולאה מפלדה שפשוט קרעה את הצבועה ולא היה לה סיכוי שלא להיפצע", הוא מסביר. בשנים האחרונות נתקל סופר ביותר ויותר מלכודות שמוצבות בשטח ונועדו ללכוד בעלי חיים למאכל.
מוסוות בשטח - חור שחור ששואב אליו חיות
רק בשנתיים האחרונות מצאו סופר ופקחי הרשות כ-350 מלכודות לא חוקיות באזור מישור החוף הדרומי ומרחב השפלה בלבד. "בכל זמן נתון ברחבי ישראל ישנן אלפי מלכודות פעילות, שלא משמיעות רעש, מוסוות במיומנות מאוד גבוהה בשטח עצום ולכן קשה לאתר אותן", הוא מפרט. "בעלי החיים זהירים, אבל מעגל הציד הבלתי חוקי בו מעורבים עובדים זרים גורם לפגיעה קשה בחיות הבר, במיוחד כשהמלכודות מוצבות בנתיבי המעבר של החיות".
מבחינת סופר, המלכודת לא יודעת להבדיל ביןקרקל, חתול ביצות, גירית, צבי או חזיר בר והיא למעשה כמו חור שחור ששואב אליו ללא הבחנה חיות בר מסכנות.
כבר ב-2008 פרסמה רשות הטבע והגנים נתונים קשים כלפי תופעת הציד המתבצעת על ידי עובדים תאילנדים בשעות הפנאי שלהם מעבודת החקלאות. אז העריך ד"ר נועם לידר, האקולוג הראשי של הרשות כי מדי שנה נלכדים כ-2,000 דורבנים, 400 גיריות, 150 צבאים. על הכוונת רשימה ארוכה ומגוונת של חיות בר שנלכדות למאכל: צבאים, חזירי בר, נמיות, גיריות, דורבנים, קרקלים, חתולי ביצות, קיפודים, צפרדעים, צבי ביצה, ציפורי שיר, חוגלות, דגי נחלים ונחשים, וכן, גם צבועים גדולים נתפסים בה.
צבועה שנלכדה במלכודת רגל במודיעין (צילום: יוסי בן ארי, רשות הטבע והגנים)
למרות פעולות הסברה נרחבות בקרב העובדים שנעשית על ידי הרשות, הקושי העיקרי בהבאת ציידים בלתי חוקיים לדין הוא מציאת ראיות המוכיחות קשר ישיר שלהם למעשי הציד. מעטים המקרים בהם הצליחו להרשיע ציידי חיות בר באמצעות מלכודות בבתי המשפט. בחלק מהמקרים, באם הוכח שהעובד עסק בפעילות ציד לא חוקית, הוא מגורש מהארץ לאחר שימוע והליך משפטי הקבוע בחוק, אך עד כה מדובר במספרים זעומים בלבד.
"השתחררה מהמלכודת בעינויים"
"המלכודת שתפסה את הצבועה היתה חדשה ומוגדרת כמלכודת לולאה שחוברה לרשת בקר אוסטרלית וזה היה אחד מסימני הזיהוי שלה שיכלו לסייע לנו בהליך איתור מלכודות נוספות מסוג זה בשטח", מפרט סופר.
"אין לי מושג איך היא הצליחה לקרוע את גדר הפלדה. היא כנראה עשתה זאת בעינויים אין סופיים, הצליחה לחתוך ולשבור אותה. זה מה שגרם לה את עיקר הפציעה. חלק מהכבל פשוט נותר מלופף על הצוואר שלה".
מעבר לפגיעה בחיה עצמה, סופר זועם על האובדן האפשרי של הגורים כשהוא מתבשר בשטח שמצבה אינו מאפשר טיפול מקומי והיא זקוקה להליך שיקום מורכב בבית החולים.
צבועה וגורים בגולן (צילום: ליאור כסלו)
"לראות נקבה בוגרת שהצליחה להעמיד שגר של גורים, יש לה חשיבות עצומה בטבע, במיוחד במצבם של הצבועים בישראל שמצויים בסכנת הכחדה".
לדבריו, "היתרון במלכודת הוא 'שגר ושכח'. אם היא לא תעשה את העבודה היום, תמיד יש את מחר או עוד שבוע ולך עכשיו תאתר בשטח של מליון דונם, בין עשרות יישובים ושטחים חקלאיים, מלכודות מוסוות", הוא אומר. "מלכודות רבות מוצבות בשטחים של מעברי בעלי חיים או בסמוך לגדרות בקר".
לשוב לטבע? עדיין לא בתוכנית
במשך שעות נאבקו נילי וצחי בתפירת של הצבועה בבית החולים. "המקום היה בעייתי מאוד כי זה בדיוק במקום בו הרגל זזה ובכל האיזור היה חסר עור ובלעדיו קשה היה לסגור את הפצע. להבדיל מכלב או חתול שאפשר להחזיק אותם ליד מטפל תחת השגחה ולקבע את הרגל, עם צבוע העסק הופך להיות קצת יותר מסובך ומסוכן".
במרפאת בית החולים נילי וצחי עבדו יחד כדי לנסות ולהעניק לצבועה סיכוי לשוב בחזרה לטבע. בין הדם והגוף הפצוע, דווקא הפטמות המלאות בחלב נראה כמדרבנות את הצוות הרפואי לעשות כמיטב יכולתו.
עצם הידיעה שישנם גורים במאורה שממתינים לשווא לאימם שתשוב יכולה לחרפן פילים, אבל במצבה הנוכחי של הצבועה, אפילו לא מזכירים את צמד המילים המשמחות "בחזרה לטבע", כי זה פשוט לא עדיין לא בתוכנית.
לאחרונה הוקם ברשות צוות מיוחד המונה שלושה פקחים שתפקידו לאתר מלכודות ולפעול לאיתור מניחי המלכודות. סופר הזעיק לשטח צמד פקחים במטרה לאתר בזמן אמת את המלכודות. הזמן הוא מרכיב קריטי בזירה מאחר שקשה להסוות את נוכחות הפקחים בשטח פתוח. החשש הוא כי מניחי המלכודות ינסו לשבש את הזירה ולפרק את המלכודות מבעוד מועד.
מבצע חשאי לאיתור הצייד
בשבוע בו נמצאה הצבועה, תודות למידע מודיעיני, התבצע באזור סיור רגלי של הפקחים שהניב תוצאות מיידיות. "רבע שעה אחרי, התקשר אלי אחד הפקחים וסיפר שמצא שתי מלכודות זהות לחלוטין לזו שלכדה את הצבועה", הוא מגלה. סופר ופקחית נוספת מצאו עוד ארבע מלכודות דומות וברשות החליטו להוציא לפועל מבצע בילוש חשאי במטרה לתצפת על חשודים פוטנציאליים באזור.
ההמתנה השתלמה בסופו של דבר. אלדד פלד, ראש אגף החקירות ברשות הטבע והגנים מספר כי "רצינו לגלות האם המלכודות אכן הוצבו על ידי עובדים זרים שמוצאים מתאילנד. אחרי עבודה של מספר ימים בשטח ותצפיות לא גלויות, גילינו שיש עובד זר שקשור למלכודות הללו".
צו חיפוש שאושר על ידי בית המשפט הביא לחיפוש במגורי העובדים ולדברי פלד, בחקירה במקום אחד מהם הודה בלכידה של מספר חיות בר ואכילתן, ביניהן ארנבת שדה וחוגלה.
ברשות מציינים כי העובד נעצר על ידי רשות ההגירה וכעת ממתינים ברשות לתחילת הליך משפטי כנגדו, שעשוי להסתיים בגירושו מהארץ מאחר שלכאורה, אין לו אשרת שהייה מוסדרת והוא צד בניגוד לחוק.
"מעבר להצלחה בתפיסת החשוד בציד, האובדן של הגורים הוא ברור וכואב", מספר קובי. "ניסינו לאתר את המאורה בתקווה למצוא את הגורים, אבל גם אחרי סיורים רבים בשטח, לא מצאנו סימן שלהם".
השבה לטבע של צבועה אשתקד (צילום: עזרא חדד, הסיירת הירוקה)
בדרך הביתה: פונצ'ו צולעת אך אופטימית
בשבועות האחרונים פונצ'ו הצבועה מתאוששת בהדרגה. "היא כבר משתמשת יותר טוב ברגל, אוכלת בכוחות עצמה, אבל דרושים לה עוד כמה ימים עד שנוכל לשחרר אותה בחזרה לשטח", אומרת ד"ר נילי אנגליסטר.
אני מגיע לבקר את הצבועה בבית החולים. באזור האישפוז החדש שבנייתו הסתיימה לפני מספר חודשים, הצבועה זוכה לתא מרווח ושקט. כזה ששמור לכוכבי העל של החיות הבר המקומיות. אני מציץ בחלון בסקרנות. רואה אותה שוכבת, עירנית ושקטה.
מצלמה שהציבו אנשי בית החולים מאפשרת להם לעקוב מקרוב אחרי אופן החלמתה. "היא עברה הרבה בחיים שלה", אומרת נילי. "בצילומים מצאנו שברים באגן ובעצמות הירך, ככל הנראה מדובר בפציעה ישנה לפני שנתפסה במלכודת, אז תחשוב כמה כוח יש לה כדי לשרוד ולטפל במצבה בגורים שלה עם צליעה אחורית לא פשוטה".
ביום הצבועה דוגלת בשמירת אנרגיה וממעטת בתנועה. אך בלילה היא מתעוררת לחיים ומנסה לסמן לצוות הרופאים שנמאס לה לשהות בבית מלון חמישה כוכבים.
"היא מנסה לנשוך את הקירות והדלת, מגרדת אותם בלי הפסקה", מספרת נילי. במהלך החודש האחרון, הורדמה הצבועה מספר פעמים כדי לטפל בפצעיה. ביום חמישי שעבר היא היתה אמורה לשוב כבר בחזרה לטבע, אך שעות לפני השיחרור, הווטרינרים הניפו דגל שחור והחליטו לדחות את ההשבה בעוד מספר ימים.
מלחמת ההישרדות של פונצ'ו לא הסתיימה. המהמורות בדרך ככל הנראה לא יעצרו אותה מלהקים שוב משפחה חדשה לאחר שתבסס את מעמדה מחדש בטריטוריה שלה. "הצבועה הזאת יכולה ללמד אותנו דבר אחד או שניים על נחישות והקרבה למען הגורים שלה", מסכם סופר. "התפקיד שלנו הוא לנסות להגן עליה עד כמה שאפשר בטבע ולאפשר לה לחיות כמו צבועה אמיתית".
בינתיים, בני משפחת קניגספלד ממתינים במתח להודעה המיוחלת לשחרור הצבועה. "לא עוזבת אותי המחשבה שהיא יכלה למות בייסורים, אם לא היינו מתערבים למענה. זה מחמם את הלב לראות איך כל כך הרבה אנשים משקיעים זמן ומאמץ בשבילה. לטבע שלנו אין תחליף".
צפו בהשבה של פונצ'ו בחזרה לטבע
מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911*
עשרות סיפורים מרגשים מחכים לכם בבלוג "בית החולים לחיות בר"
לפנייה לכתב/ת 
