שיקום מחצבות: משלימים חוב לטבע
מזה אלפי שנים חוצב האדם בהר ומוציא חומרי גלם לבניין. בארץ יש יותר מאלף מחצבות נטושות, שהופכות למפגע סביבתי ואתרי פסולת. אבל יש מי שדואג לכך שהפצע יהפוך לפרח
הקרן לשיקום מחצבות קמה במטרה לשקם את המחצבות הנטושות, בעיקר אלה הנמצאות בקרבת יישובים וערים, וזאת על פי פקודת המכרות משנת 1923 (התקופה הבריטית בארץ ישראל). התיקון לפקודה בוצע בשנות ה-80.
קיום המחצבות לסוגיהן הוא כורח המציאות, כי לא ניתן לבנות בנייה עירונית, דרכים או תשתיות ללא חומרי גלם של מחצבות הגיר, הדולומיט, השיש, החול, הטוף, הכורכר, או כל מחצב אחר המשמש את תהליכי העיור ונגזרותיו. 80 אחוז מסך כריית המסלע הגירני מייעדים לחצץ בגדלים שונים לייצור בטון.
עוד טיולים ירוקים בערוץ התיירות:
- המרחב הביוספרי: "הסנטרל פארק של ישראל"
- צימר שאכפת לו: חופשת אקולוגיה ללא טכנולוגיה
- המלון הירוק ביותר בעולם מציע ארוחות חינם
אחד מסעיפי הפקודה מחייב הפרשת כספים קבועה מהמחצבות הפעילות לטובת הקרן, וזאת לשם שיקום המחצבה לאחר נטישתה. כספים אלה מופקדים בקרן למשמרת עד לשלב התכנון והביצוע, אך למעשה יש "פול" של כל הכספים לטובת השיקום ולא רק לטובת מחצבה מסוימת בזמן נתון.
הקרן היא גוף עצמאי, המקיים שיתוף פעולה עם מינהל מקרקעי ישראל, משרדי האנרגיה והמים וגופים ציבוריים העוסקים במשאבי הטבע ואיכות הסביבה. אחת ממטרות הקרן היא לצמצם נזקים סביבתיים לאחר נטישת המחצבות, ולהבטיח את שיקומן, וזאת על פי תכניות מפורטות של משרדי אדריכלות, הכוללות עבודות עפר, בניית דרכי גישה, מערכות חשמל בהתאם לנדרש ויצירת תשתית קרקעית לשתילת צמחייה האופיינית לאזור המחצבה.
ממחצבה לפארק פורח
בארץ קיימות 1,123 מחצבות נטושות בגדלים שונים, וכ-80 מחצבות רשומות שחלקן פעילות וחלקן ננטשו. מחצבה שננטשת הופכת במהרה לאתר פסולת ולמפגע סביבתי, נופי ותברואתי. ייעוד השיקום הוא ברוב המקרים הפיכת המקום לפארקים ולאתרי טיולים ובילוי.
בשנת 2012 שוקמו מחצבות בשטח כולל של כ-4,700 דונם, בהשקעה של כעשרה מיליון שקל. מתוך זה באזור תל אביב 115 דונם, באזור חיפה 250 דונם, באזור השפלה ופלשת 3,000 דונם, ובאזור הנגב 1,135 דונם.
לדברי צביקה זיו, מזכיר הקרן, שיקום מחצבות הוא תהליך ארוך ומורכב שבו שותפים מתכננים, יועצי אקולוגיה ומחשבי עלויות. אחת המשימות שמוטלות על הקרן היא להעביר את האחריות על תחזוקת השטח לאחר סיום עבודת השיקום לידי הרשויות המקומיות, כדי שהשטח המשוקם לא יוזנח.
הקרן מכינה תכנית שיקום בעזרת משרדי אדריכלים. אישור התכנון והביצוע נתון בידי מכלול גורמים הקשורים לשיקום, בהם הנהלת הקרן, מינהל מקרקעי ישראל והמועצות המקומיות והאזוריות, כשהדגש הוא על שילוב השיקום עם הסביבה הקרובה והרחוקה בתחום הטופוגרפיה והצמחייה.
כמה דוגמאות לשיקום מחצבות נבחרות
מחצבת בנימינההמחצבה משתרעת על פני 500 דונם, והיא נמצאת מצפון למושבה, בגבול פארק רמת הנדיב, ולאורך נחל תנינים. המחצבה שוקמה בשני שלבים: בשנת 1995 בוצע שיקום החלק המערבי, והוא כלל יצירת מדרגות, הוספת קרקע ונטיעות עצים - ברושים, אלונים, אלות, ושיחים ובני שיח; השלב השני הסתיים בשנת 2007, והוא כלל את החלק הצפון-מזרחי שבו הוסדר המצוק על ידי מדרגות נטועות.
החלק התחתון של הפארק עדיין לא שוקם סופית. חלקו הצפון-מזרחי גובל עם פארק יד הנדיב. קרן יד הנדיב עזרה במימון חלקה הצפוני של המחצבה, והיא תממן חלק מהתחזוקה של הפארק. יתרת השטח תתוחזק באחריות מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה.
מטרות השיקום הן להפוך את שטח המחצבה לפארק באופי של נופי הכרמל, עם דגש על נופש ופנאי, שיכלול בעתיד מסלולי אופניים, רכיבת סוסים, אזורי פיקניק ומנוחה, וכן אגם קבוע ועונתי במרכז הפארק אשר יוזן ממי תהום ומזרימה שיטפונית של יובלי נחל תנינים. עלות השיקום היא כתשעה מיליון שקל.
מחצבת כרמיאל
בשטחה של העיר כרמיאל מצויות כמה מחצבות אבן ושיש שננטשו עם התפתחותה של העיר. הגדולה שבהן נמצאת בעיבורה של העיר. שטחה כ-90 דונם, ועלות השיקום שלה, שהחל בשנת 1992, היא כעשרה מיליון שקל.
שיקום המחצבה תוכנן על ידי האדריכל עמרי בלום. ראויה לציון מורכבות הפארק, הכולל גן ורדים, מדרגות מגוננות, פרגולות שונות, וגשר להולכי רגל הנישא מעל חפיר בגובה שישה מ'. כמו כן שולבו בגן פסלים סביבתיים.
בנוסף לכך נבנה תאטרון שקוע בתוך הפארק, שאליו מתנקזים בחורף מי נגר הנאגרים בבור שנמצא מתחת לתאטרון ומכיל כ-200 קוב. מים אלה משמשים להשקיית הצמחייה בתחילת הקיץ.
עקב מיקומו של הפארק בעיבורה של כרמיאל הפך המקום לאבן שואבת לתושבי העיר כמקום להתרגעות וטיול. יש לציין כי בעת ביקורי שם היה הפארק נקי ומטופח, וזאת בזכות העיר שמשקיעה בתחזוקתו 650 אלף שקל במהלך השנה.
מחצבת פארק אפיק - סוסיתא
המחצבה, הממוקמת בדרום רמת הגולן, שימשה את הסורים לחומרי גלם של בזלות וטוף. לאחר שננטשה הפכה המחצבה לאתר פסולת וגרוטאות. היא משתרעת על שטח של כ-50 דונם, ושיקומה החל בשנת 2005.
- מבשר את החורף: לטייל בעקבות אירוס הסרגל
- "הטיול בטבע הפך לבריחה": המלצות לפינות חמד בצל המלחמה
- עששיות וציפורים: טיולים ופעילויות חינם בחנוכה של החברה להגנת הטבע
- "סוף-סוף כתבה שלא קשורה למלחמה": יצאנו לבדוק את השיפוץ בעין ג'ונס
- "לקח לי הרבה זמן לצאת מהבית": בלוגרית הטיולים חוזרת לשטח, ויש לה גם המלצה לימים אלה
בתכנית השיקום שולבה בניית תאטרון שבו 500 מקומות ישיבה, אך ניתן לקיים במקום גם אירועים ל- 1,000 איש ויותר. עלות השיקום נאמדה בכשני מיליון שקל, ותחזוקת המקום מבוצעת על ידי המועצה האזורית.
בגבולה המערבי של המחצבה הוקמה טיילת המשקיפה לעבר אגן הכינרת. הדבר המעניין מבחינת הצומח הוא שנשתלו צמחי סירה קוצנית בשילוב עם אלת המסטיק, המהווים כיסוי למדרונות הפונים לפנים המחצבה, צמחי אירית גדולה, אזוב מצוי, ובנוסף לכך שולבו עצי בוסתן כתאנה ורימון.
מחצבת הר אביטל מזרח
שטח המחצבה כ-50 דונם, ועלות השיקום כארבעה מיליון שקל. המחצבה שימשה לכריית טוף
וולקני לצורכי גינון.
מטרת השיקום להפוך את המחצבה לאתר לימודי ומתודי בנושא הרי הגעש ברמת הגולן, תוך דגש על תופעות וולקניות הנחשפות במצוק המחצבה: פצצות וולקניות, בזלות שונות וגוונים שונים של טוף משחור לאדום. מקור כל החומרים הוולקניים הוא מהר אביטל. במקום שולבו לוחות הסבר על התופעות הגעשיות ברמת הגולן, בהנחיית הוולקנולוג ד"ר דורון מור והאדריכלית ורדית צורנמל.
ובנימה אישית
כמי שמדריך ומטייל בארצנו מזה עשרות שנים, מרנין את הלב לדעת כי יש גופים ציבוריים הנרתמים לשפר את איכות הסביבה ואיכות חיי אזרחי המדינה מתוך מטרה חשובה ומאתגרת, וזאת עושים אנשי הקרן לשיקום מחצבות.
הכתבה פורסמה בגיליון מרס של "טבע הדברים "
מתנה לגולשי ynet: מנוי ל-4 חודשים ב-29 שקלים לחודש (במקום 39)
לפנייה לכתב/ת 
