האם בקרוב נגלה חשבון אבוד בבנק?

סוף להפקרות? הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פירסם היום (ה') טיוטת תיקוני חקיקה שנועדה לטפל ב"חשבונות מנותקי קשר". הכוונה היא לחשבונות בנק שלקוחות אינם מבצעים בהם פעולות במשך תקופות ארוכות ושבעליהם לא אותרו.

• מצעד התלונות: מה הרגיז את לקוחות הבנקים?
• סך עמלות הבנקים ב 2012: כ-15 מיליארד שקל
• ועדת התחרותיות: להקל על המעבר בין הבנקים
  

בבנקים בישראל שוכבים אלפי חשבונות ופקדונות "מנותקי קשר" או "חשבונות רדומים". על פי התקנות, חשבונות כאלו שנותק בהם הקשר עם הלקוח למעלה מעשר שנים - הבנקים מחוייבים לדווח עליהם לאפוטרופוס הכללי.  

אולם מנתונים שפירסמנו לראשונה כאן ב-ynet לפני כחודשיים, עולה כי בחלק גדול מאוד מהדיווחים שמעבירים הבנקים לאפוטרופוס הכללי, לא מדובר בנכסים עזובים. לרוב מדובר בטעויות בשם או בכתובת. מסתבר כי בהרבה מאוד מקרים קל לאתר את החוסכים או את היורשים, אך הבנקים לא משקיעים בכך מאמץ.

בכמה כסף מדובר? על פי נתוני בנק ישראל מספר הפיקדונות ללא תנועה עומד בחמשת הבנקים הגדולים על כ-580 אלף בסך מצטבר של כ-15 מיליארד שקל. אולם בגלל ההגדרות הנוכחיות בחוק שחוקק לפני עשרות שנים, המספר הזה כולל גם פיקדונות רבים שהקשר עם בעליהם לא נותק. כך שבפועל, רבים מהפיקדונות הללו פעילים.

בחינת מספר הפיקדונות ללא תנועה מעל חמש שנים ופיקדונות של נפטרים מצטמצם באופן ניכר ועומד על כ-215 אלף, בסך מצטבר של כ-3.9 מיליארד שקל.

ההגדרה הנוכחית של "פיקדון ללא תנועה", קובעת כי מדובר בפיקדון שלגביו עברו 10 חודשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון. כאמור, הגדרה זאת אינה מבחינה בין חשבון עו"ש פעיל לבין פיקדון כספי המתנהל במסגרת אותו חשבון עו"ש וכן בין סוגי פיקדונות שונים.

על פי התיקון המוצע, יוגדרו מספר סוגי חשבונות ללא תנועה, כך שחשבון עו"ש יוגדר "ללא תנועה" אם לא בוצעה בו פעילות במשך 9 חודשים. במקרה של פיקדון מתחדש או פיקדון בניירות ערך - במשך שנתיים.

הבנקים יצטרכו להתאמץ יותר

כאמור, הבעיה המרכזית בסוגיה הזו היא העובדה כי בחוק לא מוטלת על הבנקים חובה מעשית ליצור קשר עם הלקוח.

על פי התיקון המוצע, חובת האיתור של הבנקים את בעליהם של ה"חשבונות ללא תנועה" תורחב ועל הבנקים יהיה לפעול במספר דרכים לאיתור בעליהם של חשבונות אלו, וזאת במהלך שלושה חודשים מיום הפיכתו של החשבון לחשבון ללא תנועה.

דרכים אלה כוללות בין היתר משלוח הודעות ללקוח, ניסיונות ליצור קשר עם הלקוח באמצעות טלפון או באמצעי תקשורת אחרים שניתנה לגביו הסכמת הלקוח, אימות כתובת הלקוח עם כתובת מגוריו במרשם אוכלוסין או עם כתובות אחרות בחשבונות נוספים שלו בבנק ועוד.

הבנקים נדרשים לחזור על פעולות האיתור, לפי העניין, אחת לשנה לפחות. לטענת הפיקוח, בהתאם לפקודת הבנקאות, ביכולתו להטיל במקרה הצורך גם עיצום כספי על בנקים שלא יפעלו כנדרש לאיתור לקוחות.

"החקיקה תושלם בחודשים הקרובים"

נושא נוסף שיטופל במסגרת תיקוני חקיקה אלו הוא חשבונות של לקוחות שנפטרו. על פי התיקון המוצע, אם נודע לבנק על פטירת בעל החשבון, עליו לנסות לאתר את יורשי בעל החשבון. אם לא נוצר קשר עם יורשיו החוקיים של בעל החשבון נדרש הבנק לפנות לרשם לענייני ירושה ולהנהלת בתי הדין הדתיים בבקשה לקבל פרטים על מי שהגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.

בנוסף, במסגרת הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים, יידרשו התאגידים הבנקאיים לגלות בדוחות הכספיים השנתיים את מספר החשבונות ללא תנועה הקיימים בכל בנק והסכומים המצויים בהם.

יש לציין כי כבר ב-2005 הודיעו בבנק ישראל כי בכוונתו לקדם שינויי חקיקה דומים שיסייעו לצמצום תופעת החשבונות האבודים, אולם בפועל לא נעשה עם זה דבר. בפיקוח טוענים כי הפעם מדובר בגיבוש סופי שנדרשים לו רק הליכים פורמאליים מצד שר האוצר והכנסת. להערכתם החקיקה תושלם בחודשים הקרובים.

אתר לאיתור חשבונות? עוד לא

הצעת החקיקה החדשה של הפיקוח על הבנקים, מתרכזת בחובה המוטלת על הבנקים לאיתור הלקוח, אולם אינה מתייחסת לאפשרות או לייתר דיוק - חוסר האפשרות, העומדות בפני הלקוח לאתר חשבון כזה.

כפי שפורסם ב-ynet, בעקבות מספר שינויים דומים שנעשו בתחום החסכונות הפנסיוניים, התחייב האוצר להעלות לאוויר במהלך החודש הבא, אתר ייעודי שיאפשר לחוסכים להקליד את הפרטים האישיים ולקבל מידע - אם בבעלותם חיסכון והיכן הוא נמצא. כאמור, בנק ישראל לא הודיע עד כה כי בכוונתו להוביל מהלך דומה.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי אתר כזה מקודם על ידי הבנקים  עצמם באופן וולנטרי והם יעקבו לראות כיצד זה מתקדם.