בג"ץ קבע? הגיע הזמן לעבור על החוק
אסור לנשות הכותל להתפלל בדרכן, ואיך שלא תתבוננו בתמונה המעוותת הזאת - היא שפל המדרגה של הכפייה הדתית. זה חייב להיפסק. נשות הכותל צריכות להתפלל בטליתות למרות שפריינטי ושוטריו יעצרו אותן, כי אין להן ברירה - אלא להילחם
<< הכל על העולם היהודי - גם בפייסבוק שלנו. כנסו >>
אם מדי פעם מנסה קבוצה קטנה מקרב בני הדת העתיקה הזאת לעבוד את אלוהיה בנימוס ובלי צעקות, המשטרה מסלקת אותה מן האתר: התירוץ הוא שהקבוצה מעוררת מהומות, אבל המציאות בשטח מוכיחה את ההיפך הגמור: המיעוט המתפלל דרך קבע באתר הוא שמקלל, מכה, מטריד, משפיל, מבזה ומסכן את הקבוצה השייכת לרוב.
איך שלא תתבוננו בתמונה המחרידה הזאת, זה בדיוק מה שמתרחש אחת לחודש, כאשר "נשות הכותל" מעזות לשטוח את תחינתן בפני בורא עולם עם ספר תורה וטלית. לרגע נדמה היה כי גם בלי ספר תורה כבר אי אפשר, לאחר שניצב פריינטי הודיע היום (ה') כי נשות הכותל גם לא יכולות לומר קדיש. מזל שיו"ר הסוכנות היהודית שטח את תחינתו בפני רב הכותל, שלא יחמיר את הנהלים - וגיזרת המעצר על אמירת הקדיש בוטלה.
ואיך שלא תתבוננו בתמונה המעוותת הזאת, היא שפל המדרגה של הכפייה הדתית, הדרת הנשים, הבערות והחבירה הרעה בין מפלגות חרדיות פנאטיות, לבין ממשלות-עבר שליקקו להן את הציציות תמורת משילות ויציבות פוליטית. הגיע הזמן שכל זה ייפסק.
היסטוריה של הדרות ומאבקי דת
בסוף שנות השמונים למאה הקודמת, החלה קבוצה של נשים אורתודוכסיות, קונסרבטיביות ורפורמיות להתפלל ביחד
בכל ראש חודש ברחבת הכותל המערבי, בעזרת הנשים. חלקן היו עטויות טליתות: מאות-אלפי נשים קונסרבטיביות ורפורמיות בעולם המערבי מתלבשות כך לתפילה, ובשום מדינה לא מפשיטים מהן את חפץ הפולחן הזה בכוח.
מאות-אלפי נשים נושקות לספר התורה דרך קבע, וגם קוראות מתוכו יפה ובהטעמה ובכוונה מלאה, ואיש אינו מעלה בדעתו לזרוק עליהן אבנים או להכות אותן. אבל לכותל, כך מתברר, היו חוקים משלו.
ראשית חוכמה, רב הכותל דאז אמר שהן גרועות יותר מחזיר בכותל. די היה במילים הללו כדי להצית את מהומת המאמינים ממין זכר, ובמקום שהרב יועבר מתפקידו, מאז ועד היום הזה עסוקה מדינת ישראל באורח רשמי ובמרץ רב בהדרת נשים – 50% מהעם היהודי – מאתר התפילה המקודש ביותר לעם היהודי.
היריעה תקצר מלתאר את נפתולי העלילה: את מעצר הנשים שהעזו להתעטף בטלית, ונתקלו במשטרת ישראל; את הבג"ץ שקבע פה-אחד כי יש להקצות להן שטח לתפילה, ואחר כך - בלחץ ממשלת ישראל דאז - הפך את החלטתו בדיון נוסף, תמוה עד מאוד; את חרדתה של הממשלה מפני הנשים הללו, שהובילה לחקיקת חוק נגדן – ואת היועץ המשפטי לממשלה, שהחמיר בפרשנות החוק עד כדי כך, שאסר עלי ועל עוד מיליוני נשים יהודיות בתבל, ישראליות או אחרות, לומר קדיש על אבותינו ואימותינו בכותל.
ובל תהא טעות: היועמ"ש החמיר גם החמיר, ומפקד המחוז התכוון לאכוף את ההחמרה - ורק לחץ לא מתון מהול בתרעומת על המהלך החשאי, הוביל את רב הכותל לצאת בצפירת ההרגעה.
נראה את בג"ץ פוסק נגד המוסלמים בהר הבית
ולמה, תשאלו? למה אסור לנשים להתעטף בטלית בכותל? ולמה אסור להן לקרוא בתורה? כל התשובות כאחת גרועות:
בג"ץ ניתלה ב"הפרעה לשלום הציבור" ובחשש מפני מהומות. האירוניה איכשהו נעלמה מעיניו, שהרי אותו בג"ץ עצמו היה זורק מכל המדרגות עתירה להדרת מוסלמים מהר הבית, למרות שהתפילות שלהם כרוכות לפעמים באבטחה של מאות שוטרים, ובחשש קבוע מדי יום ו' פן יהפכו למהומות.
ההיסטוריה מוכיחה שהתפילות הללו נפיצות מאוד, בלשון המעטה, ובכל זאת מהווה חופש הפולחן של המוסלמים עקרון על שמכוחו ממשיכים להתאמץ ולאפשר את התפילה, לעתים במגבלות בטיחות, אבל לרוב באין מפריע.
החרדים נתלים בדקדוקי הלכה שיפים אולי לחיים בתוך ביתם פנימה, אבל הכותל אינו שייך לחרדים ולא שייך לרב הכותל, אלא הוא מרחב ציבורי של פולחן עבור העם היהודי כולו, וכפי שהחרדים יכולים לקיים שם את מגוון פולחניהם ללא כל הגבלה שהיא - כך זכאיות גם הנשים.
אל תהססו, המשיכו להתפלל
בראשית השנה הנוכחית הוגשה עוד עתירה לבג"ץ להסדרת מעמדן של נשים מתפללות בכותל המערבי. ניסיון העבר מוכיח כי העתירות הללו הן תפוחי אדמה לוהטים שבג"ץ שמח להעביר להכרעת המדינה, אבל עד שיעשה כן, "נשות הכותל" צריכות להמשיך ולהתפלל – כי אחרת, ייכנעו לחלוטין לכפייה דתית מחרידה.
כן, הן צריכות להמשיך ולהתפלל בטליתות בראש חודש, למרות שפריינטי ושוטריו יעצרו אותן, כי אין להן ברירה אלא להילחם על חופש המצפון, הדת והפולחן המובטח לכולם במגילת העצמאות. והן צריכות לומר קדיש, כי אין להן ברירה אלא להילחם על כבוד האדם וחירותו המובטחים להן בחוק. רב הכותל, ממשלות ישראל ובג"צ אולי לא שמו לב לכך בזמן, אבל גם נשים הן בני אדם.
והן צריכות להשמיע את קולן בתפילה ברמה, מפני שאין בו ערווה, אלא אהבת האל יש בו, והאהבה הזאת ראויה לקורבן, עד שיגאלו אותן מן האלם שמנסים לכפות עליהן ועליה.
והן ראויות לכל התמיכה הציבורית האפשרית של בני אדם שוחרי חירות במדינה הזאת ובעם היהודי בכללותו. הן נלחמות על המובן מאליו, הן נלחמות על המובן לחלקים גדולים מן העם הזה, והן לא ימשיכו להיות קורבנות של הגמוניה גברית חשוכה, מדכאת ואלימה.
לפנייה לכתב/ת 
