צ'או, איטליה: חברת הפרלמנט - בקרוב בישראל

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• מדינת ישראל: נס אלוהי - או הישג אנושי?
  

בעוד חודשים אחדים תהפוך דירת הנופש של נירנשטיין בירושלים, למעונה הקבוע. "אי אפשר להסתפק רק בדיבורים על ציונות, והגיע הזמן גם למעשים", היא אומרת. מי שהייתה אחת הפעילות הנמרצות ביותר באיטליה במלחמה נגד אנטישמיות ואנטי-ישראליות, החליטה שהגיע הזמן להגשים חלום ישן, ולהפוך לאזרחית מדינת ישראל.

תריסר ספרים והרבה יותר ראיונות

"חזרתי להיות עיתונאית!" מדווחת לי פיאמה נירנשטיין מעבר לקו מביתה שברומא. נירנשטיין, פצצת אנרגיה אידיאולוגית, לא מבזבזת זמן; עם הפסדה של מפלגתה בבחירות האחרונות באיטליה, היא חזרה לעשות את מה שהיא הכי טובה בו – לכתוב, ומדי יום היא מפרסמת טור ב"איל ג'ורנאלה" אחד העיתונים הנחשבים באיטליה.

"יש הרבה מאוד דברים שאישה יהודייה אחת יכולה לעשות בפרלמנט האיטלקי". נירנשנטיין

היא כתבה תריסר ספרים, רובם עוסקים בסוגיית הסכסוך הישראלי-ערבי, והם שהפכו אותה לבת-סמכא מקומית בכל הנוגע לישראל והמזרח התיכון. ייתכן שבעידן האנטישמיות האירופאית החדשה, לא יהיה זה מוגזם לזקוף לזכותה את המדיניות האוהדת של איטליה כלפי ישראל, כמו גם את היותה של המדינה אי של שלווה ליהודים המתגוררים בה.

נירנשטיין נולדה לאם ממשפחה איטלקית יהודית ואב יהודי ממוצא פולני, ואת רוב חייה הבוגרים הקדישה לחיבור האיטלקים עם ישראל והיהודים. במהלך כהונתה בת ארבע השנים בפרלמנט האיטלקי, הספיקה נירנשטיין לחנוך ועדה מיוחדת למאבק באנטישמיות, לקדם את השתתפותם של חברי פרלמנט איטלקים בעצרות תמיכה למען ישראל ולהתראיין מול כל מיקרופון אירופי על זכותם של הישראלים להגנה עצמית אל מול הטרור.

מה שיהודייה אחת יכולה לעשות

"חלק גדול מהפעילות הפוליטית שלי הייתה סביב ישראל", אומרת נירנשטיין. "במהלך אירועי המשט הצגתי עמדה מאוד ברורה: הסברתי, הדגמתי, נאמתי, עד שחברי פרלמנט מכל המפלגות, בחרו לצאת מהבניין עם דגלי ישראל לאות סולידריות. הגשתי הצעות להכניס את איראן והחמאס לרשימת ארגוני הטרור. יש הרבה מאוד דברים שאישה יהודייה אחת יכולה לעשות בפרלמנט האיטלקי.

"כוחות פוליטיים פשיסטים נכנסו גם לפרלמנט באיטליה כמו שקורה בשאר אירופה, ואי אפשר לדעת לאן זה התפתח". בהפגנה פרו-ישראלית

"הבאתי לפרלמנט יהודים פליטים מלוב שספרו איך נמלטו בחוסר כל לאיטליה, כדי להראות שפליטים זה לא רק אצל הפלסטינים, ושגם אלפי יהודים ממדינות ערב גורשו והפכו לפליטים. ביקשתי שאיטליה לא תשתתף בוועידת האו"ם נגד גזענות בדרבן שבשוויץ, ועידה שהייתה למעשה ועדה של גזענות. עשיתי עוד הרבה דברים, כמה זמן יש לך?"

ואת כל זה את משאירה מאחור?

"יש לי חבורה גדולה מאוד של חברים ומכרים שמצטערים על ההחלטה שלי לעשות עלייה. הם בעיקר דואגים מי ימשיך בעבודה שעשיתי עד עכשיו. אני מרגיעה אותם ואומרת שאני אמשיך לכתוב, גם באיטלקית, ושאני בהחלט אתגעגע אליהם, אבל למרות הכל - המקום שלי הוא בישראל.

"בנקודה מסוימת בחייו של כל יהודי, הוא צריך להחליט אם הוא בוחר בציונות ובחיבור לישראל כחלק מהחיים שלו, ואם התשובה חיובית – אז אי אפשר להסתפק רק בהצהרות. אם אתה מאמין במשהו, אתה צריך גם לעשות אותו".

עם זאת, היא מודה כי עבורה ההחלטה להגר הייתה קלה יותר מלאחרים. "אחותי ושלושת ילדיה בישראל, בעלי עופר הוא ישראלי, אז אצלי זה באמת יותר פשוט, אבל עדיין יש לי חששות מסוימים, ואני תוהה איך זה יהיה באמת בסופו של דבר, ובמקביל, אני כולי ציפייה והתרגשות לחיות כבר כאזרחית בישראל".

העתיד הוא בישראל

במבטא האיטלקי המתנגן שלה, מספרת נירנשטיין על ילדותה כבת של איש הבריגדה היהודית שעם סיום מלחמת העולם השנייה, החליט להישאר בפירנצה, שם התאהב בפרטיזנית יהודייה. אביה, שלצד עבודתו כהיסטוריון שואה, הרבה לכתוב בעיתון "על המשמר", ואמה העיתונאית, גידלו אותה באווירה של מחויבות עמוקה ליהדות וליהודים: "ישראל תמיד הייתה בבית וגם ציונות, לכן מה שאני עושה היום הוא המשך מאוד טבעי למה שראיתי וקיבלתי מהם".

"אם אתה מאמין במשהו, אתה צריך גם לעשות אותו". נירנשטיין

לדבריה, יהודי איטליה הם פרו-ישראלים באופן מובהק, ועל אף הממדים הצנועים של הקהילה המקומית, בתי הספר

היהודיים ומוסדות הקהילה פורחים ומשגשגים. "היהודים באיטליה כיום הם העילית החברתית, הם נמצאים בכל מקום: בתרבות, בעסקים ובתקשורת, וקולם נשמע הרבה יותר מהיחס שלהם באוכלוסייה. כמה יהודים יש בסך הכל באיטליה? 35 אלף? זה לא הרבה בכלל למדינה של מיליוני תושבים".

עם זאת, השיח על עלייה ההופך נפוץ יותר ויותר בקרב יהודי צרפת השכנה, חצה את האלפים, והביא לעלייה במספר היהודים איטליה שבחרו, כנירנשטיין, להגר לישראל. "זה נכון שבכל אירופה, האוכלוסייה המוסלמית מביאה עמה גילויי אנטישמיות והמון אגרסיביות כלפי יהודים וישראל. אצל השכנים שלנו בצרפת, כבר אי אפשר לענוד מגן דוד או לחבוש כיפה ברחוב. באיטליה זה לא קורה.

"כאן יהודים לא מותקפים על ידי קבוצות של מוסלמים ברחוב, כי ההגירה המוסלמית היא קטנה ביחס לשאר אירופה. כאן גם הדיאלוג איתם עדיין קיים, ועדיין אפשר להתעמת איתם ולהגיד להם שאנחנו לא מוכנים לסבול בגללם מרדיפה. אני לא יודעת איך יהיו הדברים בעתיד, יש כוחות פוליטיים פשיסטיים שנכנסו גם לפרלמנט האיטלקי כמו שקורה בשאר אירופה, ואי אפשר לדעת לאן זה יתפתח".

לטענת נירנשטיין, העלייה לישראל מאיטליה נובעת מתוך סיבות אידיאולוגית, ומתוך תחושה של חיבור והזדהות עם מדינת ישראל. "בלי קשר למוסלמים, אנשים, במיוחד הצעירים, רוצים לחיות במדינה שמתאימה להגדרת הזהות שלהם. יהודים כאן רואים בישראל מדינה חזקה מפותחת כלכלית, ה'סטארט אפ' מאוד קורץ לצעירים שלנו. גם השירות הצבאי שנותן לצעירים תחושת שליחות, הוא גורם משיכה.

"למוח אירופי שלא חושב בכלל במונחים של מדינה קטנה שצריכה להגן על עצמה או על אידיאלים, כל זה הוא יקר מציאות. לכן גם אם אין אנטישמיות, העתיד הוא בישראל".

להתחיל מבראשית (אולי כח"כית ישראלית)

בין אריזה לסגירת קצוות של חייה הקודמים ברומא, נירינשטיין נבחרה לשמש כחברה בוועדה חדשה ומסקרנת בשם "פרס בראשית",

שתהיה למקבילה היהודית של פרס נובל ותעניק פרס של מיליון דולר לצעירים יהודים מרחבי העולם בעלי הישגים פורצי דרך.

הקרן שנוסדה לפני שנה על ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו , קרן "ג'נסיס" והסוכנות היהודית נועדה לחזק את הקשר בין צעירי התפוצות לישראל באמצעות מענקי פרסים על תרומה לאנושות, לצעיר או צעירה יהודיים מצטיינים בתחומם.

"אני מאוד מתרגשת מהפרס הזה, בייחוד שלצדי ישפטו אנשים כמו אלי ויזל, נתן שרנסקי, סטן פולוביץ' ופילנטרופיים יהודים נוספים מכל העולם. הפרס הראשון, שכרגע אנחנו עסוקים בלמיין את המועמדים אליו, יינתן בשנה הבאה בישראל, אחרי שכבר אהפוך לאזרחית ואני מצפה לזה מאוד".

כל אזכור של מגורי הקבע הצפויים בישראל מרגש את נירנשטיין מחדש. "בשבילי להיות אזרחית מדינת ישראל זה אושר גדול והגשמת חלום, גם אם זה אומר לוותר על התמודדות נוספת כחברת פרלמנט באיטליה".

אולי תהי ח"כית בישראל?

"אולי, החיים מלאים בהפתעות, ויתכן שזה יהיה הפרק הבא".