"שמים פתוחים": הפוליטיקה חזקה מההיגיון הבריא

השבוע התגלגלה לפתחנו שביתה שאף אחד באמת אינו רוצה בה  רעה לצרכנים, רעה לחברות התעופה ופוגעת בכלכלת המדינה. הסיבה לשביתה - אישורו של הסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי.

שר התחבורה, ישראל כץ, מתהדר ברפורמה דוגמת הרפורמה שהחיל השר כחלון בתחום הסלולארי, וטוען שההסכם יתרום לכלכלה ולתיירות.

נעזוב לעת זו את נושא עלויות האבטחה של החברות הישראליות.

נשאלת השאלה האם מישהו מן השרים קרא את ההסכם? אם כן, האם מי מהשרים החדשים הבין בכלל את המשמעויות ארוכות הטווח של הסכם זה?

לדברי שר התחבורה, עיקרי הישגיו של ההסכם הינם הוזלת מחירי כרטיסי הטיסה מישראל ואליה על ידי הגדלת נפח הטיסות והגדלת תנועת התיירות הנכנסת. יותר מסביר להניח, שהחברות הראשונות לנצל את ההסכם יהיו חברות הלואו-קוסט - חברות דוגמת ראיינאייר, איזי ג'ט, וויז אייר.

חברות הלואו-קוסט יהיו הראשונות שייהנו מההסכם. נתב"ג(צילום: ירון ברנר)

מוכרים את ה"סלוטים" בכסף

השרים הנכבדים בממשלה החדשה היו צריכים לשאול עצמם מספר שאלות:

1. האם תשתית התעופה של ישראל כיום מתאימה לפתוח את השמים? לישראל שדה תעופה בינלאומי אחד בלבד - בן גוריון - הפועל עם שני מסלולים לנחיתות והמראות . טרמינל שלוש מוגבל מבחינת הקיבולת שלו. האם הגדלה משמעותית של נפח הנחיתות וההמראות מנתב"ג לא תפגע בשירות? ומה לגבי אותם מאות אלפי אזרחים החיים בערים חולון, ראשון לציון, בת-ים, שוהם. האם הסכם זה לא יפגע עוד יותר באיכות חייהם?

2. חלק נכבד משדות התעופה המרכזיים באירופה הפכו לעסקים פרטיים, שאינם בבעלות המדינה. אלו מוכרים את זכויות הנחיתה, "סלוטים", בכסף ובחלק מהשדות המרכזיים גם בכסף כבר אי אפשר לרכוש זכויות.

לעומת זאת, בנתב"ג מדינת ישראל היא זו המקצה זכויות לכל דורש שעומד בתנאי הבסיס וזאת מבלי להבין שהמדובר במשאב לאומי אסטרטגי בעל ערך רב. המדינה הפריטה את משאבי האנרגיה, המינרלים והפוספטים של ים המלח וכעת תפקיר את זכויות הטיס למדינה.

3. האם לא היה נכון יחד עם מהלך של פתיחת השמים בהסכם זה, להשמיש את שדה התעופה בנבטים שבנגב לתנועת תעופה אזרחית ולנתב לשם את חברות הלואו-קוסט האירופיות? כאשר רוצים לנחות בהיתר'ו, מפנים את החברות הישראליות לסטנסטד או גטוויק. מדוע אם כן שאיזי ג'ט תנחת בנתב"ג ולא בשדה משני?

4. משרד התחבורה קיבל לאחרונה החלטה לסגור את שדה דב לפעילות בתוך שנתיים. מה יהיה עוד שנתיים כאשר תנועת תעופת הפנים משדה דב תעבור גם היא לנתב"ג?

אין תיירות ללא תעופה ואין תעופה ללא תיירות

5. ישראל ידועה כיעד תיירות יקר. נושא הבא לידי ביטוי בסקרים בינלאומיים רבים שפורסמו בשנים האחרונות. מחיר ממוצע ללילה בחדר מלון בתל-אביב ולאו דווקא במלונות היוקרה עולה 200 דולר .

על פי דו"ח בנק ישראל, בישראל קיים מחסור כרוני משמעותי ומתמשך בחדרי מלון בערי התיירות המרכזיות של ישראל. האם תיירים שיטוסו לישראל עבור 100 אירו הם התיירים שיהיו מוכנים לשלם 200 דולר ויותר ללינת לילה במלון עממי? האם הביקוש לא ידחוף את מחירי המלונות עוד יותר כלפי מעלה? זה יקרה בוודאות גבוהה.

6. תעופה פנים ארצית: אילת נסמכת על תיירות פנים שחלקה מגיע בטיסות ממרכז הארץ. לאחרונה התבשרנו על גבי העיתונים,

שחברות התעופה הישראליות המשרתות את שדה התעופה באילת נדרשות להתקין מערכת ליירוט טילי כתף. תשאלו את עצמכם האם חברות זרות שיטוסו לאילת יסכימו להעלות על דעתן להתקין מערכת ליירוט טילים, כתנאי להפעלת טיסותיהן לעיר הנופש?

השאלה המרכזית שראש הממשלה היה חייב לשאול את עצמו, מתוקף תפקידו כ'מנהל על' של הממשלה, היא: האם קיימת למדינת ישראל אסטרטגיה רב-שנתית כוללת לתיירות ולתעופה, והאם לא היה נכון לכלול הסכם זה כחלק מהאסטרטגיה הכוללת?

מדובר ב'כלים שלובים' - אין תיירות ללא תעופה ואין תעופה ללא תיירות.

 הכותב מנכ"ל  Vision Hospitality & Travel