נתב"ג אקספרס: נחנך המסלול המהיר לדיוטי-פרי
המסלול המהיר שנפתח בסופ"ש מעולה לישראלים שאוהבים לטוס - ושונאים תורים. מגיעים רק שעה וחצי לפני הטיסה ובוחרים את המושב, למרות שלא כולם מרוצים. כתבנו היה שם
"זה ממש כמו באירופה," אומר אדריאן, והוא יודע על מה הוא מדבר. בכל זאת, הוא מאירופה, ושם הוא עושה צ'ק־אין אלקטרוני זריז בכל נמל תעופה גדול שאליו הוא מגיע. פורסם ב"ידיעות אחרונות".
לא רק באירופה יכול אדריאן לחסוך זמן יקר: החל מסוף השבוע האחרון גם נמל התעופה בן־גוריון הצטרף לנמלי התעופה הגדולים בעולם שמציעים לנוסעים אפשרות לעשות רישום מזורז לטיסה בלי התורים הארוכים ובלי הצורך בהגעה מוקדמת של שלוש שעות לפני הטיסה.
עוד על נתב"ג בערוץ התיירות:
- טסים לארה"ב? ניתן לקחת נוזלים שנקנו בנתב"ג
- נתב"ג: דרכון אלקטרוני במקום ביקורת גבולות?
- "'שמיים פתוחים'? קודם תורידו מחירים לתיירים"
התהליך פשוט: מגיעים לאחת מעשר המכונות הפזורות באולם הטיסות היוצאות בקומה השלישית של
שדה התעופה, מניחים את הדרכון במקום המיועד לכך, מזינים כמה פרטים אישיים, בוחרים מקום במטוס מבין המקומות הפנויים ומקבלים כרטיס מודפס.
עם הכרטיס עוברים בשביל מקוצר אל הבדיקה הביטחונית הקצרה (ארזתם לבד? מישהו נתן לכם להעביר משהו,(? מוסרים את המזוודות ורצים אל הדיוטי-פרי. בסך הכל עניין של שלוש־ארבע דקות וסיימתם, בזמן שהחברים שהלכו בדרך הארוכה עלולים לחכות עד חצי שעה כדי להגיע לדלפק ולפגוש את דיילת הקרקע שתעניק להם את הכרטיס המיוחל.
"אבל למה אין בעברית"?
ציפי וסער בני ה־50 המריאו בסוף השבוע לצרפת והחליטו לנסות את השירות החדש. "אבל למה אין בעברית"? תוהה ציפי, מדפדפת במחשב ומנסה ללמוד את השירות החדש. בסוף היא מתפשרת על אנגלית ויוצאת לדרך.
"זה מדהים," היא אומרת, שתי דקות לאחר מכן. "כל כך מהר, ויש לי כרטיס ביד. אילו אפשר היה גם להגיד במחשב שארזתי לבד, אז בכלל היה מושלם, אבל זה תמיד נחמד לפגוש מישהו ישראלי ולהשוויץ לאן אני טסה, אפילו שזה בודק ביטחוני."
למרות זאת, רק מעטים בחרו להשתמש בשירות החדש בסוף השבוע. רבים בחרו בכל זאת לעמוד בתור הארוך לצ'ק־אין. "מה, אני אתחיל עכשיו להתעסק עם זה? אני עושה מה שאני יודע," אמר יעקב ,(65) תושב באר־שבע. "אילו אפשר היה לעשות מסלול אקספרס לדיוטי פרי, זה כבר שירות טוב לישראלים. אבל לקצר את התור הזה? זה באמת בקטנה. חוץ מזה - כבר התרגלנו. זה חלק מהחוויה של לנסוע לחו"ל."
כעבור כשעה הרחבה מתרוקנת. יש עוד שעה עד הטיסה הבאה, ולעובדים בנתב"ג יש כמה דקות לנוח. "כבר היה פה אחד שרב עם המחשב," מגלה לי אחד מהם. "הוא רצה לשבת ליד החלון, ולא נשארו מקומות, אז הוא התחיל לקלל את המחשב וממש התעצבן עליו. הפנינו אותו בסוף לדיילת האנושית. יש דברים שאפשר לפתור רק בין בני אדם."
לפנייה לכתב/ת 
