מייקל שאנון: "סופרמן החדש יהיה סרט היסטורי"
לפני שיגלם את גנרל זוד ב"סופרמן: איש הפלדה", מייקל שאנון התמסר לדמותו של רוצח שכיר ואיש משפחה ב"אייסמן" שביים אריאל ורומן הישראלי. "בגלל הדמויות הקיצוניות שאני מגלם, אנשים חושבים שיש לי חיים מופרעים", הוא אומר בראיון
כשאריאל ורומן, במאי ישראלי שאפתן הפועל בהוליווד, הציע למייקל שאנון להופיע בסרטו הבא "אייסמן", השחקן המוערך היה סקפטי לגבי הסיכוי של היוצר הצעיר להרים את הפרויקט. "למען האמת, כשאריאל העלה את הרעיון לפני שלוש שנים, הוא לא היה צריך לשכנע אותי. חשבתי שזו הזדמנות גדולה, אבל אמרתי לו שאני לא יודע אם הוא יצליח להשיג את המימון הדרוש", התוודה שאנון, בראיון שנערך פסטיבל ונציה האחרון.
לשמחתו, נמצאו האנשים שהיו מוכנים לקחת סיכון ולממן את 'אייסמן', ובראשם המפיקים אבי לרנר ואהוד בלייברג, וכך מגיעה דרמת הפשע המסקרנת לישראל השבוע. שאנון עושה תפקיד מרשים ומצמרר של רוצח נטול רחמים, ריצ'רד קוקלינסקי, שמנהל אורח חיים משפחתי להפליא.
העובדה שהמחסל קטל בשירות המאפה יותר ממאה אנשים עד שנלכד באמצע שנות ה-80 ונשלח למאסר עולם, לא הפריעה לו להיות בעל מפנק ואב דאגן ומסור. משפחתו בכלל לא הייתה מודעת למעלליו הנלוזים. "כשצופים בראיונות שנערכו עם קוקלינסקי אחרי שנתפס, אי אפשר להוריד ממנו את העיניים, ואתה תוהה מה רץ לו בראש", אומר שאנון בן ה-38.
"הרבה אנשים חושבים שהוא מפלצת אכזרית בעלת דם קר, ואני הרגשתי אחרת, כשצפיתי בראיונות האלה. לא שאני חושב שהוא היה אדם טוב, או שמה שהוא עשה היה מוצדק. הוא היה איום. אבל גם ראיתי עצבות אמיתית בתוכו, בדידות אמיתית שריתקה אותי. הוא קצת כמו דוב ביערות, שאף אחד לא מבין אותו או באמת יודע מה הסיפור שלו. ועם כמה שאני מזועזע ממה שהוא עשה, הרגשתי גם קצת אמפתיה כלפיו. הוא גדל בסביבה נוראית והיה לי קל לדמיין איך הוא גדל להיות מי שהוא".
זו דמות קיצונית שבחרת לגלם.
"כדי לרצות אותי צריכים להציע לי משהו שווה. אני לא מספר הרבה סיפורים רגילים. אני לא יודע אם אנשים רוצים לראות סיפורים רגילים. אנשים כל הזמן שואלים אותי למה אני מגלם דווקא את הדמויות המוטרפות, הרעות והמשונות האלה. מבחינתי הדבר היחיד שמשותף להם, הוא שהם מרגישים משהו עמוק מאוד. חוץ מזה אני לא רואה דמיון ביניהם. אנשים גם חושבים שיש לי חיים מופרעים או ביזאריים, בגלל הדמויות שאני עושה. אבל אני לא בן אדם קיצוני. אני חיי חיים די רגילים. באמת, אני לא עושה שום דבר מיוחד. אני עובד וחוזר לביתי בברוקלין ויש לי ילדה בת חמש בגן".
בגלל בחירת התפקידים שלך, אנשים מפחדים ממך במציאות?
"במציאות אין באמת סיבה לפחד ממני. אני לא אדם אלים. אני לא מסוגל לדמיין את עצמי עושה משהו שקוקלינסקי עשה אי פעם. אני חושב שגם לא היה לי את האומץ לעשות את זה. אף פעם לא היו לי חלומות על להרוג אנשים".
על פי המידע שנצבר על קוקלינסקי, הוא חתום על סיום חייהם של יותר ממאה קורבנות, אולם גם לשאנון לא ברור האם מדובר במיתוס, או בהספק אדיר. ".אני יודע מעט לגביו, אבל בעיניי הסרט הזה הוא מאוד היפותטי. הוא לא סרט ביוגרפי טיפוסי, אלא יותר שרטוט דמיוני של איך החיים שלו יכלו להיות. מה שמעניין בצפייה בראיונות איתו, שהוא היה אדם מבוגר שיושב בכלא, והוא כבר איבד את כל מה שהיה לו. בדמיון שלי ניסתי לתאר איך הוא היה כשהיה בן עשרים. אין ברירה אלא לדמיין. אין דרך אחרת לדעת מה באמת קרה. אין דרך לומר ככה בדיוק הוא היה".
ווינונה ריידר מגלמת את רעייתך בסרט. איך היה לעבוד איתה?
"ווינונה היא יוצאת דופן. מאוד קפדנית כלפי העבודה שלה. היא עמדה במצב מאוד קשה, בגלל שאריאל לא הרשה לה לדבר עם אשתו של קוקלינסקי, היא באמת היתה צריכה להיאבק עם שאלות לגבי הדמות שלה. ככה שווינונה היתה צריכה להיות מאוד אמיצה, בגלל שכשאתה לא יודע את העובדות, זה הרבה יותר מפחיד. קוקלינסקי סתר את עצמו כל הזמן, והיו הרבה דברים שהוא סירב לדבר עליהם לחלוטין. ככה שקשה לדעת מה באמת קרה".
פוקח עיניים
במשך לא מעט שנים, שאנון בעל המבט עתיר ההבעה היה מה שנקרא "שחקן של שחקנים". בעולם התיאטרון ובקולנוע הכירו והעריכו אותו, והוא הופיע אמנם בסרטים הוליוודים גדולים ("פרל הארבור", "ונילה סקיי", "בחורים רעים 2"), אבל לא היה ממש מוכר לקהל הרחב. מקסימום, ניסנו להיזכר מאיפה הוא מוכר לכל הרוחות.
ב-2008, חל שינוי במעמדו של שאנון, בזכות הופעתו ב"חלון פנורמי", שאף העניקה לו מועמדות לאוסקר שחקן המשנה. כעבור שנתיים הוא ביסס את הפריצה עם סדרת הטלוויזיה "אימפריית הפשע",
בה הוא מגלם את הסוכן הפדרלי נלסון ואן אולדן, האוכף את איסור מכירת המשקאות החריפים בתקופת היובש. "כמעט ולא הספקתי לעבוד עם מרטין סקורסזה. אבל נהניתי ברגעים בהם כן ביים אותי. בהחלט הייתי שמח לעבוד איתו שוב".
מרטין סקורסזה נמנה על אחד מגדולי הוליווד, אולם לשאנון יש חיבה גדולה לבמאים צעירים בתחילת דרכם, כמו ורומן ("אהבתי לעבוד איתו. אני חושב שהוא יוצר קולנוע מאוד מוכשר"), ובעיקר ג'ף ניקולס בן ה-34, איתו שיתף פעולה כבר בסרטו הראשון "Shotgun Stories" מ-2007, "סערת רוחות" (2011) ועתה ב"הסיפור של מאד" המוצג בימים אלה בישראל. אני בעיקר אוהב להכיר אמנים צעירים חדשים כמוהו", אומר השחקן, "האדם הזה גאון, וחשוב לי לבסס מערכות יחסים עם כזה יוצר מוכשר".
בשביל מי עוד היית רוצה לשחק?
"הייתי שמח לעבוד עם פול תומאס אנדרסון. זה יכול להיות נחמד. יש לו סרטים מעולים. קראתי בעבר תסריט של סרט שהוא עבד עליו וקיוויתי שהוא יציע לי להשתתף בו, אבל הבחור הזה יכול להשיג את מי שהוא רוצה. גם עם האחים כהן יכול להיות כיף. לפעמים אני גם נהנה לעבוד בהוליווד, שקוראת לי מפעם לפעם. אני לא איזה סופרסטאר או משהו. אני מעלה את הרף לאט לאט
סופר-שאנון
במסגרת העלאת הרף, שאנון יככב בתקופה הקרובה על המסכים גם ב"איש הפלדה", סרט סופרמן החדש של זאק סניידר בו הוא יגלם את הגנרל זוד, הזכור מהדמות בגילומו של טרנס סטמפ ב"סופרמן 2" של ריצ'רד לסטר מ-1980. "כשהייתי ילד, סטמפ הפחיד אותי בטירוף. אני זוכר אותו טוב מאוד, במיוחד כשהוא היה לבוש בשחור", נזכר שאנון. "כשעבדנו על הדמות של זוד ב'איש הפלדה' היינו צריכים להמציא אותו מחדש. כך שאין לי מבטא בריטי".
האם שאנון מוכן לחשיפה המוגברת ששובר קופות בסדר גודל זה תתן לו? מבחינתו חווית העבודה עם אנשים מוכשרים על פרויקט יוצא דופן הוא שהכריע. "הפקות הוליוודיות גדולות זה לא בהכרח מה שאני מחפש", מכריז שאנון, "אני לא רוצה לעשות סרטי המשך. אני לא רוצה להיות הגיבור הבא. אני לא מעוניין לעשות חמש גרסאות של משחק מחשב מהזן של 'האויב שבפנים'.
"בשבילי, הסיבה המרכזית להשתתף בסרט היא סגנון הבימוי המובחן של סניידר - ייחודי לחלוטין. כל סרט שלו שראיתי הפיל אותי מהכיסא. זו גם היתה הזדמנות לעבוד עם כריסטופר נולאן שהפיק. כמו כן, מאוד אהבתי את התסריט. 'איש הפלדה' הוא סרט לא טיפוסי. אני חושב שהוא יהיה סרט היסטורי. כמו כן, יש בסרט הזה צוות שחקנים מדהים. למשל השתתפתי בסצנות עם דיאן ליין, והיא אחת השחקניות האהובות עליי, אז זה היה מגניב".
ומה עם איילת זורר שמגלמת את אמו של סופרמן?
"עבדתי איתה והיא מקסימה. אני מחבב אותה".
