חרדים לבגרות במתמטיקה: "גמרא לפני הבחינה"

על כף יד אחת - אולי יד וחצי - אפשר לספור את המוסדות מהזן המוזר הזה: ישיבה תיכונית-חרדית. היא תחנך את תלמידיה ללימוד תורה נטו, בלי צבא או רמזים להשכלה אקדמית, אבל תכין אותם לבגרות ברמה הגבוהה ביותר. חליפה שחורה ומגבעת הן המדים הרשמיים, אבל גם למקצועות הליבה יש מקום.  

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• תג תורה: "נשות הכותל נבלות, הכותל אינו הפקר"
  

כמו כולם ימשיכו הבוגרים לישיבה גבוהה, יתפללו לשידוך מוצלח ויהיו לאברכי כולל, אבל בנושא לימודי החול, שהוא ציפור נפשם של גדולי הדור - הם בוחרי בדרך אחרת. היום כוססים גם הם ציפורניים לקראת הבגרות במתמטיקה, אבל בניגוד לתלמידים החילונים, ברגעים אלה - כמה שעות לפני הבחינה - הם עוצרים את מרתון התרגול לטובת עוד דף גמרא.

עדיין בגדר "מיעוט זניח"

כ-150 תלמידים שכאלה, "עופות מוזרים" לכל הדעות, לומדים מדי מחזור במוסדות הבודדים המשלבים

השקפת עולם חרדית עם השכלה תיכונית. המפורסמים שבהם הם ישיבת הרב עמיאל ("היישוב החדש") בתל אביב, "מערבא" ביישוב מתתיהו, "נהורא" במבוא חורון ו"נהדרעא" במושב נחלים. יש שלומדים שם כאידיאל, אחרים מחוסר ברירה, אבל הן אלה והן אלה לא רואים סתירה בין ההגדרה הדתית-חברתית שלהם, לבין לימוד מקצועות הליבה.

דוד מרק (18), תושב פתח תקווה ותלמיד כיתה י"ב בנהרדעא ("שיעור ד'", בעגה הישיבתית), לחוץ כמו כל בני גילו לקראת הבגרות במתמטיקה, אבל בטוח בעצמו. היום (ג') ייגש לבחינה בארבע יחידות לימוד, והוא משוכנע שבעזרת ה', "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת".

מרק מכיר בכך שהוא וחבריו מהווים מיעוט זניח בחברה החרדית, שבשונה ממנו לומדים בישיבות קטנות על טהרת הקודש, אבל מדגיש: "ראש הישיבה שלנו, הרב רפי פרנק, הוא נכדו של הרב צבי פסח פרנק שהיה הרב של ירושלים, והתחנך בישיבות חרדיות מובהקות כמו כפר חסידים וחברון. אבל יש לו השקפת עולם מיוחדת, והוא אומר שהתפקיד שלנו זה לכוון לעשייה ולהשתלבות בחברה".

מרק וחבריו עוסקים בלימודים תורניים מבוקר עד ליל, למעט שלוש שעות אחר הצהריים, בין 16:30 ל-19:30, שמוקדשות למקצועות החול, ואחריהן חוזרים שוב לגמרא. "התקן וההמלצה של משרד החינוך היא לשמונה עד 10 שעות מתמטיקה בשבוע, ואצלנו יש רק ארבע, אבל התוצאות בבגרות מצוינות", הוא אומר. "בשנה שעברה הייתה פגישה עם שר החינוך דאז, גדעון סער, והוא אמר שהוא מתפלא איך ההישגים בישיבות שלנו כל כך טובים למרות שאנחנו לומדים פחות".

התלמידים הם "החרדים החדשים"

את "נהרדעא" ייסדה תנועת "טוב", שהוקמה לפני כמה שנים בניסיון לשחזר את דרכה של

"פועלי אגודת ישראל" (פא"י) המנוחה, שדגלה בשילוב תורה ומלאכה. קהל היעד הוא משפחות חרדיות מודרניות - שזוכות לכינוי הגנאי "החרדים החדשים" מצד החוגים הקנאים במגזר - ו"חוצניקים", שהם אמריקאים או אירופאים שעלו לישראל ומעוניינים להעניק לילדיהם השכלה תיכונית לצד לימוד ישיבתי חרדי.

"ראש הישיבה אומר שכדי להשתלב בחברה צריך בסיס תורני מוצק, ולכן הבוגרים כאן ממשיכים לכמה שנים בישיבות חרדיות גבוהות. חלקם לומדים בכולל אחרי החתונה", מסביר מרק. "ברור לכולנו שהתורה היא ערך עליון, אבל בהמשך הם ילמדו גם לתואר אקדמי. בסופו של דבר, כדי שנוכל להמשיך לקיים את עולם התורה, אנחנו צריכים גם מקצוע ופרנסה".

ומה ההשפעה על הסיכוי להתקבל לישיבה יוקרתית ולזכות בשידוך טוב?

"יש הרבה מוסדות מצוינים, כמו ישיבת חברון, שמקבלים תלמידים שלמדו בישיבה תיכונית-חרדית. וגם בנושא השידוכים זה לא פוגע".

איך אתה מסתדר עם המורכבות הזאת?

"יכולים להיות לי בני דודים גם בסיירת וגם בישיבת פוניבז', וכולם מסתדרים עם כולם".

התורה מעל המתמטיקה

הרב דוד בלוך, שהיה גם אחד ממייסדי גדוד "נצח יהודה" (הנח"ל החרדי), מלמד כיום בישיבת "נהורא". תלמידיו, הוא מספר, דרוכים אף הם לקראת הבגרות הקשה במתמטיקה, אך ישנו הבדל מהותי בינם לבין בני גילם בחינוך הממלכתי: בעוד שהאחרונים נהנים מכמה ימי חופשה כדי להתכונן לבחינה, החרדים לומדים כמעט כרגיל – כולל בבוקר יום שלישי, שעות לפני שהיא נערכת.

"הלחץ הוא אותו לחץ, אבל את לימודי הקודש לא מבטלים. זה חוק ולא יעבור", הוא מסביר. "יש בזה גם אמירה חינוכית חשובה כלפי התלמידים. זה נותן פרופורציות נכונות בין לימוד הגמרא למקצועות החול. התורה נמצאת מעל המרתון במתמטיקה".

בלוך טוען שרוב המשפחות שבניהן לומדים בישיבות תיכוניות-חרדיות אינן משקפות את הציבור החרדי:

"בדרך כלל, האבות למדו בעצמם במוסדות דומים, והם מודרנים יחסית. מדובר באנשים עובדים ולא אברכי כולל, והתלמידים הם לא בוגרי 'חיידרים' (בתי ספר יסודיים ללא ליבה, ק"נ), אלא באים מתלמודי תורה פתוחים יותר. הם נראים חרדים ומתנהגים כחרדים, ואחרי הישיבה התיכונית ההורים ירצו שהם ימשיכו בישיבה גבוהה וימצאו שידוך טוב, ואולי ילמדו עוד כמה שנים בכולל – אבל לא להרבה זמן. זה לא המייניסטרים החרדי".  

ומה לגבי השתלבות של התלמידים הללו בצבא ובחברה הישראלית בכלל?

"אם הם יעשו צבא, זה לא מתוך מקום ישראלי או ציוני, אלא פשוט כי צריך להסתדר בחיים וזה חלק מהעניין. זה ציבור שלא מסתגר מול החילונים, וחלקו הגדול מכניס הביתה דברים שלא מקובלים אצל החרדים הרגילים, כמו אינטרנט וטלוויזיה. אז אם צריך - גם צבא זה בסדר".