כריסטעוף קולומבו: עוף קריבי עם קארי

אחת ההנאות הגדולות ביותר שלי בנסיעות לחו"ל, ואני לא כל כך מקורית בעניין הזה, היא האוכל. בשנים האחרונות זה כבר ממש לא מסעדות פאר ומאכלי גורמה, אלא דווקא תגליות מסוג אחר: אוכל רחוב שלא שמתי אליו לב קודם, מגמות שעוד לא הגיעו אלינו או חיבורים חדשניים או מפתיעים שפותחים את הראש ומזינים את היצירתיות הקולינרית.

• עוד בערוץ האוכל:
• סלטים, קדימה סלטים! מתכוני קיץ רעננים
• הישראלי ששבר את גורדון רמזי
• 4 דרכים להכין סלט עוף
  

אני כבר מזמן לא חוזרת עם ערימות של פסטה מאיטליה או עם גבינות דשנות מצרפת. אבל כמעט תמיד תמצאו אצלי במזוודה תבלין מיוחד או שניים.כי בעוד שלפני שני עשורים באמת היתה יותר מסיבה טובה אחת לערוך ייבוא אישי פרטי של מוצרי מזון לארץ, היום המציאות שונה לגמרי: השוק שלנו מלא וגדוש בכל טוב, מכאן ומהעולם, והייתי ממליצה דווקא למי שנוסעים מכאן להצטייד בכמה דברים שלא יימצאו כמותם בשום מקום אחר (תמרים, למשל, או חומוס-טחינה. או זעתר).

העוף - משם. האיים הקריביים(צילום: jupiter)

העניין עם התבלינים מרתק. יוצא לי לאכול לפעמים במסעדה ולהיתקל בתיבול ייחודי שלא הכרתי מעולם. כך, למשל, גיליתי לפני שנתיים באיטליה, במסעדה זניחה ליד אגם נידח, לא מהמפורסמים והמתוירים, תבלין סודי שהעניק לאוכל גוון שונה לחלוטין.

בתפריט נרשם (באיטלקית שוטפת) דג (סוג של פורל ממי האגם) בשומר. אבל מה ששחה בצלחת היה פילה דג, הטרי ביותר שאכלתי אי פעם, זרוי באבקה זהבהבה שלא הזכירה גרגרי שומר טחונים וגם לא את העלים הטריים של הצמח (הדומים לשמיר).

אקזוטי. עוף קולומבו(צילום: shutterstock)

הטעם, לעומת זאת, היה אניסי ומעודן בהרבה מטעם התבלין המוכר. קצת התעמקות העלתה את הסברה - שהוכחה כנכונה לאחר אימות בספרות מקצועי - שמדובר בתפרחת המיובשת של הצמח. מאז חיפשתיו בכל חנות מזון שנכנסתי אליה עד שמצאתי אותו בשוק קטן, במרכז מילנו. והוא שימח לא מעט תבשילי דג שהכנתי בבית.

באחת הנסיעות האחרונות רכשתי בפריז, ביחד עם צנצנות של בוקה גרני (צרור עשבי תיבול כרוכים בשקיקי גאזה) שאני תמיד קונה, גם תערובת תבלינים שנקראת קולומבו. התערובת הזהובה הזאת משמשת להכנת מאכל עוף פופולרי מהאיים האנטילים הצרפתיים, שנושא אותו שם ושטעמתי פעם במסעדת שוק בפריז.

היא מורכבת מכמון, כורכום, כוסברה, פפריקה חריפה, שומר, שום ומלח, ואם היא מזכירה לכם קצת תערובת קארי - זה לא במקרה. הטעם והמראה דומים מאוד.

באנטילים לא הייתי מעולם אבל תחקיר קצר העלה שלל מתכונים אקזוטיים, שהמוטיב החוזר בהם היו חלקי עוף, חלב קוקוס, וכמובן - תערובת התבלינים. מגישים תמיד על אורז, מוצף ברוטב הנהדר שנוצר במהלך הבישול. רקחתי את הגרסה שלי והתוצאה בהחלט הצדיקה את המקום הזעום שסחב התבלין במזוודה.

עוף קולומבו

בגרסאות השונות שמצאתי נעשה שימוש בעוף על כל צורותיו - מעוף שלם מחולק למנות ועד לחזה חתוך לרצועות. אני בחרתי בבשר עוף ללא עצם שנקרא במחוזותינו פרגיות. הוא נוח להכנה, סופג יופי את הטעמים ונותר עסיסי גם לאחר חימום מחדש. אם אין לכם קולומבו - קארי טוב יעשה עבודה מצוינת.

1.5 ק"ג נתחי פרגיות

2 כפות שמן זית

2 בצלים קצוצים

3 שיני שום כתושות

2 כפות אבקת קולומבו (או קארי)

1 קופסה חלב קוקוס

מיץ מ-1/2 לימון

מלח, פלפל

2 כפות כוסברה קצוצה דק

חופן פיסטוקים קלופים (לא הכרחי)

1. חותכים את העוף לקוביות גדולות. מחממים את השמן בסיר רחב ומטגנים בו את הבצל עד שהוא מתרכך מעט. מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה.
2. מוסיפים את נתחי הבשר והקולומבו ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהבשר מאבד את שקיפותו. מעבירים את הסיר ללהבה נמוכה, מכסים ומבשלים 15 דקות. הבשר יגיר הרבה נוזלים.
3. מוסיפים לסיר את חלב הקוקוס ומביאים לרתיחה מחדש. מנמיכים את האש ומבשלים עוד 20 דקות. מוסיפים את מיץ הלימון ומתקנים את התיבול במלח ובפלפל. ממשיכים לבשל יחד עוד 10 דקות.
4. מסירים מהאש, מוסיפים את הכוסברה הקצוצה ועורמים את התבשיל על אורז לבן. זורים את הפיסטוקים ומגישים.
   

• לכל הטורים של רותי קינן