אהבת חינם: אידיאולוגיה זה עניין מסוכן

בית מקדש אחד כבר חרב על עודף רצינות רעיונית, על חוסר היכולת להרפות, להירגע קצת ולשחרר. ט׳ באב זה זמן טוב למדוד את עצמנו אל מול הסכנה הזאת. אומרים שהקב״ה נמצא איפה שנותנים לו מקום, ואנחנו לפעמים תופסים לו את כל המקום

שיבי פרומןפורסם: 15.07.13 , 21:07

עת השתחררתי מהשירות הצבאי, המליצו לי חברים על ביקור בנמל התעופה. באמת עשה לי טוב לראות את עצמי ממריא מזרחה. נהוג לייחס לטסים במסלול המזרחי מוטיבציות של חיפוש עצמי ומסע בעקבות משמעות. באופן פרדוקסלי, עבורי דווקא זה היה תחילתו של תהליך גמילה ארוך ומייסר, שנמשך לו עד היום, תהליך הגמילה מהתלות במשמעות.

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >

החרדים נעלבו - ואגד גנזה את "קמפיין הגנבים"

המצב היום הרבה יותר טוב, אם דאגתם, אך אני חייב להודות שמעת לעת אני עדיין סובל מהתקפים נרקוטיים של חוסר יכולת לתפקד בלי תוחלת; של חוסר יכולת לחוות בלי הבנת המקור.

שנאתי. שנאתי ונלחמתי בכל דבר סתמי; בכל התרחשות שאינני אוחז בגורמים שהובילו אליה, או בתוצאות הברוכות שייווצרו ממנה. סבלתי משנאת "חינם", שנאתי את ה"חינם", ה"חינם" היה בשבילי אויב, סרטן בלב האישיות שלי. אם דברים קרו להבנתי לחינם, או שמא לא הבנתי מהו השכר לפעולתי, נאום ה׳ - הייתי נכנס לסטרס דורס עד אשר אמצא דבר משמעותי לעשות. איזו פעולה עם ערך, עם תוצאה נראית ומושגת.

לאהוב את הרגעים הסתמיים של החיים

היום ובימי בין המצרים האופפים אותנו, אני קורא לכולנו להרבות באהבת חינם. לאהוב את ה"חינם",

הרבה לפני הקוביה ההונגרית:

ד"ש מחייל רומאי

קובי נחשוני

ערב ט' באב נרשמה התרגשות בעמק צורים, כאשר קוביית משחק של חייל רומי מימיי הבית השני נחשפה בפסולת שהוצאה מהר הבית. "את החיילים הרומאים שהוצבו כאן אנו כבר לא פוגשים. אבל עם ישראל שב לארצו, ומוצא בעפרה שרידי תרבות מהמקורות"

הרבה לפני הקוביה ההונגרית: ד"ש מחייל רומאי

לאהוב את הרגעים הסתמיים של החיים, לאהוב את חוסר ההבנה מאין באת, לאהוב את המצבים שאין לך מושג לאן אתה הולך, לתת לעצמנו רגעים בלי דין וחשבון - בלי דין, ובלי חשבון.

רבי נחמן מברסלב אמר שאדם צריך לחיות בתודעה שהוא עובד בחינם ואוכל בחינם, שאל לו לחיות בעולם של חשבונות, כגון מה ייצא לי מעבודתי? או בעבור מה תוגמלתי בחיים? רק היום, הכל בחינם. את דבריו של רבי נחמן ניתן להבין באופן הבא: אם אדם משתחרר מניהול החיים שלו על ידי חשבונות, הוא נפתח אל מה שהוא מעבר לכל חשבון. עולם החשבונות שאין בו "חינם" מייצר תנועת חיים לחוצה שמחריבה כל דבר בדרכה: את האדם, את סביבתו, את הבית.

ט׳ באב מרחף עלינו עכשיו. בית מקדש אחד כבר חרב על עודף רצינות רעיונית, על חוסר היכולת להרפות, להירגע קצת ולשחרר. ט׳ באב זה זמן טוב למדוד את עצמנו אל מול הסכנה הזאת. אומרים שמי שלא בונה את בית המקדש הוא שותף להווה המתמשך של חורבנו. אומרים שהקב״ה נמצא איפה שנותנים לו מקום, ואנחנו לפעמים תופסים את כל המקום עם האידיאות וההשגות שלנו.

תעשו קצת מקום לאלוהים

אז בתשעה באב הזה נפנה לקב"ה קצת מקום בשביל להחזיר אותו הביתה. נכבוש את נבואתנו קצת, בשביל לתת מקום גם לאחרים בסביבה שלנו. השנה בט׳ באב נתחיל לתת באהבה רשות זה לזה, אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר. אהבה של חינם, שהיא בזכות החינם. כי עודף המלאות הוא גם חורבן.

תדע כל אם עברייה שאני לא קורא למרד בעולם הערכים והמשמעות. אי אפשר בלעדיהם, פשוט אי אפשר. תדעו גם אתם, שאני לא מתכוון שנפקיד את עצמנו בידיו הרפיסות של ה"חינם" לתמיד, כי גם על עבודה זרה שכזאת נחרב בית המקדש.

אני פשוט מזמין לא לשנוא את ה"חינם", לנסות לאהוב אותו. להאמין ברגעים חסרי המשמעות בחיים שלנו, להאמין שמשהו עמוק ובלתי נתפס יכול לקרות שם, ולהאמין שיש להם תפקיד נסתר.

בין כל נוירון לנוירון יש מרווח סינופטי חלול וריק שהכרחי לתפקודנו. גם אנחנו מוכרחים לייצר רגעי סינפסה כאלה בחיים הלחוצים והמחושבים שלנו, לאפשר לחלל הפנוי מכל השגת הנצרכות להתקיים, סתם ככה. כי "סתם" זה דבר גדול ו"ככה" זה הכי תשובה בעולם.