דובאי: מגרש המשחקים של המפרץ הפרסי
כ-600 מלונות המגדל הגבוה בעולם, אתר סקי בתוך קניון וכספומט שמוציא מטילי זהב - יוסי פישר ביקר בדובאי אחרי "עידן מבחוּח", ונחשף לפאר במדינה שרוצה להיות יעד התיירות מס' 1 בעולם. סיפורי אלף לילה ולילה
לאחרונה חזרתי מביקור בדובאי או כפי שיש הקוראים לה בחיבה 'Do-Buy'. לא בכל יום מזדמנת אפשרות לישראלי לבקר בנסיכות הערבית, בטח לא אחראי "תקרית מבחוח", אבל ניצלתי את אזרחותי הזרה כדי לקפוץ לאחד המקומות המעניינים והמתקדמים בעולם הערבי.
עוד על תיירות בעולם הערבי:
- למרות כל הסנקציות, התיירות פורחת באיראן
- הגזרה הסורית מתחממת: 6.5 מיליון תיירים השנה
- תיירות בצל המהפכה: טיול בין עבר להווה במצרים
דובאי היא נסיכות קטנה השוכנת לחופי המפרץ הפרסי, ובעשר השנים האחרונות הפכה למעצמת
תיירות בינלאומית - מגרש המשחקים של המפרץ הפרסי. מעיין דיסנילנד ענק ובו מרכז הקניות ללא מכס הגדול בעולם. הדגש כמעט בכל פרויקט מוביל בנסיכות, שהוא הגדול מסוגו בעולם ואסמכתא על כך ניתן לראות בתעודות המוצגות לראווה בספר השיאים של גינס.
את ההצלחה הגדולה ניתן לזקוף לחזון ארוך שנים של השליט הנוכחי, השייך מוחמד בין ראשיד אל מכתום, ושל אביו, השייך ראשיד. בספרו: "My Vision" מתאר השייך מוחמד את הרעיון והחזון שהפך את דובאי למעצמה כלכלית בדגש חזק על תיירות ותעופה.
מספר נתוני תיירות עדכניים
- בשנת 2012 ביקרו בדובאי 10 מיליון תיירים.
- במחצית הראשונה של 2013 הגיעו לדובאי 5.5 מיליון תיירים.
- ההכנסות מתיירות בשנת 2012 עמדו על 82 מיליארד דולר.
- כמות המלונות בנסיכות הקטנה עמדה על 599 וכ-80,500 חדרי מלון.
- 75 מהמלונות מדורגים ברמת חמישה כוכבים והדירוג הוא ממשלתי
- התפוסה השנתית במלונות הנסיכות בשנת 2012 עמדה על 78%
רק לצורך השוואה, בישראל בשנת 2012 היו כ-47 אלף חדרי מלון ב-470 מלונות, וכמות המבקרים עמדה על 3.5 מיליון.
בתוכנית שהציג לאחרונה הממשל בדובאי, הנקראת (כמה לא מפתיע) "Vision 2020", מתוכנן להכפיל את כמות חדרי המלון. תוספת של 11,200 חדרים כבר נמצאים בתהליכי בנייה שונים וצפויים להיפתח עד סוף שנת 2015.
עד סוף העשור: שדה התעופה הגדול בעולם
החוויה הראשונה שתופסת את המבקר בדובאי היא גודלו העצום של שדה התעופה הבינלאומי של דובאי. זהו שדה התעופה השני בעולם מבחינת הקיפי הפעילות בו, ובשנת 2012 שירת השדה 57 מיליון נוסעים. בשנת 2013 צפויים לעבור בשלושת הטרמינלים של השדה הענקי הזה כ-75 מיליון נוסעים שיטוסו למעל 260 יעדים ברחבי העולם.
התכנית עד לסוף העשור, היא להפוך את שדה התעופה הזה לגדול בעולם, כך שיישרת 160 מיליוני נוסעים בשנה, עם שישה מסלולי נחיתות והמראות.
מייבשים את הים בפרויקט הגדול מסוגו בעולם
אבל מספיק עם נתונים יבשים. החלק המעניין באמת הוא להתעורר בבוקר בחדר המלון הצופה לים ולראות הרחק באופק אוניות המייבשות את הים. אם פרויקט הדגל של דובאי לפני מספר שנים היה האי המלאכותי הענק בצורת דקל, הרי שכיום מוקם בקצב מהיר פרויקט גדול בהרבה ויומרני יותר הנקרא "העולם". מדובר בשרשרת איים מלאכותיים בצורה של יבשות כדור הארץ, שיכללו מגורים ומלונות יוקרה. זהו כמובן הפרויקט הגדול מסוגו בעולם.
בדובאי חיים כ-2.8 מיליון תושבים, מתוכם 10 אחוזים מקומיים ו-90 אחוזים זרים. הסיבה למשיכה הגדולה של הזרים לעבודה בדובאי היא משטר המס הליבראלי - אפס אחוזי מס הכנסה ואפס אחוז מס חברות. בקיצור גן עדן.
את הבוקר הראשון שלי בדובאי התחלתי בסיור באזור שבו התגוררתי - העיר גו'מיירה. עיר זו הוקמה בעשר השנים האחרונות, ואילולא החום העז, מבט על הבניינים מעביר את הצופה למנהטן או שנחאי. בנייני ענק תופסים את קו הרקיע והעיצוב הארכיטקטוני של מיטב המעצבים והארכיטקטים שהשאירו את חותמם על המבנים, פשוט עוצר נשימה. לטעמי, המבנה המרשים בגו'מיירה הוא הבניין המסתובב באזור המרינה.
מאיזור גו'מיירה יצאתי לסיור בפאלם או הידוע גם בשמו הלועזי - Palm Islands. אי מלאכותי זה הוקם לפני כ-15 שנים והוא עשוי בצורת דקל ענקי. הגזע של הדקל הוא ציר הגישה. בכביש הרב-נתיבי בנויים בנייני מגורים רבי-קומות ואילו על ענפי הדקל בנויות וילות מגורים.
בקצהו של הדקל, או הצמרת, ממוקמים מלונות פאר שהמרשים בהם הוא מלון 'אטלנטיס' בן 1,600 החדרים. זהו מלון נושאי המיועד לאירוח משפחות. האורחים במלון אינם צריכים לצאת משעריו פשוט מכיוון שיש שם הכל. כל סוג אוכל שתחשבו עליו. מופעים והפעלות בכל שעות היום, אקוורים ענקי, מופעי דולפינים, פארק מים ענקי ואפילו כספומט למכירת מטילי זהב.
כן זו לא טעות. האורחים יכולים לרכוש מטילי זהב בגדלים שונים בכספומט באמצעות כרטיס אשראי. בלי לשבור שיאי גינס בדובאי פשוט אי אפשר. המלון מתהדר בנברשת העשויה בעבודת יד מזכוכית מוראנו איטלקית וזו, כמובן, הנברשת הגדולה מסוגה בעולם.
הכי גדול שיש
לאחר סיום הביקור באיי הדקל, נסעתי לביקור ב-Downtown Dubai, או ליתר דיוק כפי שהמקומיים
קוראים לו "המַייל הרבוע היקר בעולם", שעלות הקמתו הסתכמה בלא פחות מ-32 מיליארדי דולר.
במַייל זה אפשר למצוא את המגדל הגבוה בעולם: בורג' חליפה - 828 מטרים של פלא הנדסי, הכולל משרדים דירות מגורים מפוארות, מלון של המעצב ארמאני, מסעדות יוקרה ומצפה בקומה ה-124. מעבר לשיא של המגדל הגבוה בעולם, גם המעליות המטיסות אותך לתצפית הן המהירות בעולם וההרגשה בעת העלייה היא של מעין המראה במטוס.
לאחר הסיום של הסיור בבורג', יצאתי החוצה לצפות במופע המזרקות הגדול בעולם. למי מכם שהיה בלאס וגאס וצפה במופע המזרקות הענקי שם, תחשבו קצת יותר בגדול.
לאחר מכן הלכתי לביקור בקניון הגדול בעולם - Dubai Mall. בקניון 1,200 חנויות והוא נמצא כעת בשלבי הרחבה. דובאי היא גן-עדן לקניות והמכורים לשופינג יאבדו שם את ראשם. הקניון מחולק לרחובות: רחוב לתיקים, רחוב לנעליים, רחוב לבגדי ילדים, רחוב לאלקטרוניקה, שעונים, מוצרי ספורט - בקיצור עיר.
על מנת לבקר בכל אזורי הקניון דרושים ימים ולא שעות. ההתניידות בתוך הקניון נעשית בדרגנועים או במיני-מוניות חשמליות, שמסיעות את הקונים העייפים מאזור לאזור. בצמוד לקניון יש מלון גדול המחובר פיזית לקניון.
שכחתי לציין, הרדיפה אחר שיאי עולם מגיעה גם לאזורי הקניון. בעת הסיור שערכתי ביום השני לחג הרמדאן, נתקלתי בספר הגדול בעולם על חיי הנביא מוחמד, המוצג לראווה באחד מהאולמות הרבים בקניון.
ביקורה של המלכה הוליד שימור
היום השני לסיור בדובאי הוקדש לעיר העתיקה ולתרבות של המקום. בבוקר סיירתי במסגד הראשי של דובאי. זהו לא המסגד הגדול של העיר, אך הוא המסגד החשוב שלה.לאחר מכן יצאתי לביקור ברובע העתיק של העיר Bur Dubai. על פי הסיפור של המדריך, אזור זה שרד את הפיתוח המסיבי, הרבה בזכות ביקורה של המלכה אליזבת השנייה ברובע זה בשנת 1979. המלכה כה התרשמה מהייחוד של האזור, עד שפנתה לשליט וביקשה ממנו לשמרו. כאשר מבקרים במבנים הללו, שקיימים בסך הכל כמאה שנים, קשה שלא להתרשם מקפיצת הדרך הענקית שעשו תושבי האזור.
בצמוד לרובע העתיק נמצא המוזיאון של דובאי, שכדאי לוותר על ביקור בו היות והוא מסכם היסטוריה קצרה מאוד וכמות המוצגים בו קטנה יחסית לכל מוזיאון שאני מכיר.
זהב, הכל זהב
שוק התבלינים נמצא מעברו השני של תעלת מי הים Dubai Creek, שאותה חוצים בסירת מונית - מרחק של כחמש דקות שיט. זהו שוק קטן אמנם אך, לעומת זאת, שוק הזהב הנמצא לא רחוק ממנו מרשים ואפילו מרשים ביותר.
החניות עמוסות בזהב בכמויות שלא נראות אמיתיות. זהב בדרגות טוהר של 18 קארט, 22 קארט ואפילו 24 קראט. ניתן לרכוש את הזהב בצורת מטילים, מטבעות, שרשראות וענקים. מחיר הזהב בדובאי זול במיוחד. אין מיסים כלשהם ועל העבודה והעיבוד יש להוסיף כ-15 אחוזים למחיר הזהב הגולמי באותו היום בשווקי העולם. המיקוח בשווקים הוא חובה.
בסיום ביקורי באזור הישן של דובאי (קשה לומר עתיק לפחות עבורנו), נסעתי לבקר בקניון השני בגודלו (נכון להיום) בדובאי. שמו של הקניון הוא Mall of the Emirates, ולטעמי, גולת הכותרת בו היא אתר הסקי הבנוי בתוך הקניון.
סקי באמצע המדבר
זהו אתר סקי בשטח של 22.5 אלף מטרים רבועים עם מגלשות סקי, מעליות סקי ומדרון שלג מטופח באורך 400 מטרים, המאפשר לגולשים לגלוש בתנאים מצוינים בחמישה מסלולים ובטמפרטורה של מינוס ארבע מעלות, כאשר מחוץ לקניון שוררת טמפרטורה של כ-50 מעלות. קשה להאמין עד שלא רואים זאת במו עיניכם.
מבחינת המותגים, בכל הקניונים ניתן למצוא את כל המותגים המערביים שקיימים. הקונים הם תיירים, מקומיים וקהילת העובדים הזרים החיים בדובאי. כולם עסוקים בקדחת קניות שבעה ימים בשבוע, מהבוקר ועד חצות הליל.
מלון שבעה כוכבים?
אחת מגולות הכותרת של ביקורי בדובאי היה ביקור במלון היוקרתי בעולם - Burj Al Arab. המלון המוכר, שבנוי בצורת מפרש ענק המתנשא לגובה של כ-200 מטרים, נפתח בסוף דצמבר 1999 והפך להיות לאחד מסמליה של הנסיכות.
המלון הוקם בהשקעה של למעלה מ-600 מיליון דולר על אי מלאכותי, והגישה אליו נעשית באמצעות כביש פרטי על גשר או באמצעות מסוק למנחת המסוקים הפרטי הממוקם בראש המלון.
במלון יש בסך הכל 202 סויטות, שהקטנה בהן מתפרסת על שטח של כ-140 מטר מרובע. המחיר ללילה במלון מתחיל ב-4,000 דולר ללילה ואילו המחיר ללילה בסוויטה הנשיאותית, שגודלה הוא 780 מטר מרובע, עומד על 30 אלף דולר ללילה.
המחיר הוא ללינה וארוחת בוקר וכולל הסעות ברולס-רויס משדה התעופה וחזרה. שמונה מסעדות וברים וארבע בריכות שחייה, שתיים חיצוניות ושתיים פנימיות, עומדות לרשות האורחים.
25 אחוזים מהאורחים במלון הם סיניים, והוא פופולרי מאוד בקרבם וגם בקרב הרוסים. המלון מתואר כמלון היחיד בעולם בעל דירוג של שבעה כוכבים, למרות שבפועל אין דירוג גבוה מחמישה כוכבים דה-לקס.
קנה מידה לרמתו של המלון היא כמות העובדים לחדר: ממוצע של שמונה עובדים לחדר, כאשר במלונות חמישה כוכבים באירופה או בישראל, הממוצע הוא עובד עד מקסימום שניים לחדר.
לטעמי, המלון הזה ממצה את דובאי כולה בחמש מילים: מלכותי, מלאכותי, גדול מהחיים ויוקרתי.
שווייץ של המפרץ הפרסי
לסיכום, משפחת המלוכה של דובאי הבינה בשלב מוקדם ביותר שעתידה של דובאי אינו נמצא בנפט אלא בשירותים, במסחר ובתיירות. הם השכילו לנצל את כספי ההכנסות שלהם ושל אחיותיהן, מדינות איחוד האמירויות, לבניית 'שווייץ' של המפרץ הפרסי. תחנת מעבר וחיבור בין המזרח למערב. ההכנסות של דובאי מנפט וגז בשנת 2012 עמדו על שני אחוזים מהתל"ג, ואילו ההכנסות מהתיירות והתעופה עמדו על כ-27 אחוזים מהתל"ג.
חזרתי מדובאי עם הרבה כבוד והערכה למדינה קטנה זו, שהוקמה על ידי שבטי בדואים ושולי פנינים שהשכילו לנצל את מיקומם הגיאוגרפי לפיתוח ארצם.
התוכניות לעתיד גדולות ממה שהוקם בה עד כה. פרק שעשועים ענק Six Flags ופארק השעשועים דיסנילנד-דובאי שיכלול בתוכו את ה-Falcon City, שבה יהיו העתקים גדולים מהמציאות של שבעת פלאי העולם: הטאג' מהאל, מגדל אייפל, הפירמידות, מגדל פיזה והגנים התלויים של בבל.
דובאי מתחרה כעת על אירוח תערוכת האקספו העולמית בשנת 2020. אולי עד אז יוכלו אזרחי ישראל לבקר שם ללא הגבלה. ביינתיים רק ישראלים בעלי דרכון זר יכולים להיכנס אל הפלא הערבי הזה ולחשוב על מזרח תיכון חדש, שהוא גם גדול ועשיר.
לפנייה לכתב/ת 
