פקידי האוצר דחפו: כך הועלה המע"מ
פרק בדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה באוצר שפורסם היום, חושף את הנימוקים שהציגה הפקידוּת הבכירה בפני מקבלי ההחלטות, שלאורם התקבלה ההחלטה להעלות את המע"מ למרות תרומתו של מס זה ליוקר המחיה
המע"מ עלה ל-18%. הצרכנים: "ממשיכים לספוג"
ייקור הדלק והמע"מ: מקפצה להעלאת מחירים
ממשלות ישראל מעלות מסים עקיפים בזמן משבר
פרק בדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה באוצר, שפורסם היום (ד'), מלמד על הרקע התיאורטי להחלטה להעלות שוב את המע"מ כאמצעי להתמודדות עם הגירעון בתקציב המדינה. הוא מלמד על הנימוקים והנתונים שמציגה הפקידות הבכירה בפני מקבלי ההחלטות, הצגה שבסופה מתקבלת ההחלטה להעלות את שיעור המע"מ למרות תרומתו של מס זה ליוקר המחיה.
טענה 1: המע"מ אינו רגרסיבי
אחת הטענות המקובלות נגד העלאת המע"מ היא כי מדובר במס שמרחיב את הפערים החברתיים ופוגע בחלשים כלכלית יותר מאשר בחזקים. המע"מ נגבה ישירות מהעוסקים המורשים ולא מהאזרחים. העוסקים מגלמים את המע"מ במחירם של המוצרים שהם מוכרים לציבור הרחב, וכך כל העלאה של שיעור המע"מ מובילה להתייקרות רוחבית של כל המוצרים במשק (למעט פירות וירקות ושירותי תיירות שנהנים מפטור).
הטענה כנגד המס היא שככל שאדם מרוויח פחות, כך חלק גדול יותר מההכנסה הקבועה שלו יוצא על רכישת מוצרים, וחלק קטן יותר מופנה לחיסכון. לכן - כאשר בוחרים להעלות את המע"מ במקום להטיל מס על הכנסה, רכוש, השקעות ופיקדונות שונים – פוגעים בשכבות החלשות בחברה.
הדו"ח השנתי של משרד האוצר מצטט את חברי ועדת טרכטנברג, שסירבו להמליץ על הורדת שיעור המע"מ במסגרת התוכנית הנרחבת שלהם לצמצום הפערים בחברה. על פי הדו"ח, חברי ועדת טרכטנברג הסתמכו על נתונים שלפיהם הורדה של המע"מ ב-1% מובילה להוזלה של 0.4% בלבד במחירי המוצרים. כלומר, הדעה הרווחת במסדרונות השלטון היא שהורדת המע"מ מתגלגלת ברובה לכיסם של בעלי העסקים.
בנוסף, נטען בדו"ח, חברי ועדת טרכטנברג טענו כי אמנם בעלי ההכנסות הגבוהות מפנים אחוז קטן יותר מהכנסתם הקבועה לצריכה, אך היקף הצריכה הכולל שלהם גבוה יותר ולכן, על פי חישוביהם, 40% מהתועלת של הפחתת המע"מ תתגלגל לכיסם של 3 העשירונים העליונים.
טענה 2: המע"מ בישראל נמוך, יחסית
בדו"ח של משרד האוצר מושמעת שוב הטענה כי המע"מ בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית. על פי הדו"ח מאז 2009 העלו 17 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי את שיעור המע"מ כדי לצמצם את גירעונות הממשלה וכתוצאה מכך הגיע שיעור המע"מ הממוצע במדינות האיחוד ל-20.9%.
אולם, באוצר מציינים כי ההשוואה אינה הוגנת לחלוטין, שכן כמעט בכל מדינות אירופה נהוג מע"מ דיפרנציאלי וישנם מוצרים שעליהם גובים מע"מ נמוך יורת או שלא גובים מע"מ בכלל. לפי נתוני האוצר, דנמרק היא המדינה היחידה באירופה שבה, בדומה לישראל, נהוג שיעור מע"מ אחיד על כל המוצרים.
מציאות זו הייתה עשויה להוביל את מקבלי ההחלטות בישראל מסקנה כי לצד העלאת המע"מ לצורך כיסוי הגירעון, יש לאזן את הפגיעה בציבור בקביעת שיעור מס מופחת או פטור ממלא ממע"מ על מוצרים מסוימים (מוצרי מזון, מים, חשמל). אך מהדו"ח של משרד האוצר עולה כי הגורמים המקצועיים בממשלה מתנגדים למדיניות שכזו וגם יודעים להראות כי המגמה הרווחת בעולם נוטה כנגדה.
על פי הדו"ח, בשנים האחרונות מנסות ממשלות אירופה לצמצם את התופעה וב-2006 אף נקבע שיעור מינימלי של מע"מ מופחת (15%) למדינות האיחוד ורשימה מצומצמת של מוצרים שעליהם ניתן להחילו. כמו כן, מצוטטת סקירה שפרסם ארגון ה-OECD ב-2011 שבו נקבע כי "יהיה זה יעיל יותר להרחיב את בסיס המע"מ בשיעור סטנדרטי, תוך כדי הסרה של מרבית הפטורים וביטול שיעורי המע"מ המופחתים".
כמו כן מצוטטת הסקירה כאומרת ש"מצב בו שיעור מע"מ אחיד מוטל על בסיס רחב של צריכה מביא למינימום עלויות גבייה ואכיפה. מצב כזה קרוב לאידיאלי מבחינת מיסוי על צריכה, ומנקודת מבט כלכלית נטו זו תהיה המדיניות הטובה ביותר לבחור".
טענה 3: המע"מ הוא המס היעיל ביותר
עמדתו של ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל לראשונה ב-2009 מוצגת במחקר שלמשרד האוצר בהרחבה ובנחרצות. נציגי המדינות החברות בו מצוטטים כאומרים שהמע"מ הוא המס היעיל ביותר שיכולה המדינה להטיל על אזרחיה וכי ממשלות העולם צריכות להתרכז בשנים הקרובות בהעברת נטל המס מההכנסה ורווחי החברות אל עבר הצריכה.
הדו"ח מצטט מתוך הסקירה שפורמה ב-2011 וטוען כי "ביוני 2009, הסכימו שרי ה-OECD שרפורמות מיסוי מוכוונות צמיחה יערבו העברת גבייה ממיסוי המוטל על חברות ועל הכנסה אישית לעבר מיסוי על צריכה ורכוש, כולל מיסוי על ענף המגורים".
עוד מצוין בדו"ח של משרד האוצר, כי בוועידה שהתקיימה בלוקרן שבשווייץ, פרסמו נציגים של חברות הארגון מסר המלצות בנוגע למע"מ. בין היתר, המליצו נציגי מדינות הארגון לראות במע"מ את הכלי המרכזי להתאוששות הממשלות מחובות שבהם שקעו בעקבות המשבר הכלכלי האחרון. כמו כן הומלץ על שיעור מע"מ אחיד על מנת לפשט את מנגנון הגבייה והאכיפה ועל חידושים טכנולוגיים ושיתוף פעולה בין מדינות כדי למנוע הונאות מס.
לפנייה לכתב/ת 
