בצה"ל רצו שישמעו את הדי הפיצוץ בביירות
לא במקרה בחר צה"ל לתקוף אתר ששייך לחזית העממית של אחמד ג'יבריל, למרות שלארגון אין כל קשר לירי הרקטות לעבר ישראל. יעד התקיפה נבחר בשל מיקומו, כמה קילומטרים דרומית לביירות, כדי להעביר איתות לממשלת לבנון ולחיזבאללה
תקיפת חיל האוויר הלילה (יום ו') בלבנון הייתה בעלת אופי חריג במקצת. יותר משהיא נועדה להעניש את משגרי ארבע הקטיושות לשטח ישראל אתמול, היא נועדה לאותת לממשלת לבנון ולחיזבאללה שעליהם לדאוג לפעול בנחישות ובמקצועיות רבה יותר כדי למנוע מקרים נוספים של ירי פרובוקטיבי לשטח ישראל.
ירי הקטיושות והתגובה - כתבות אחרונות:
התגובה לירי הרקטות: צה"ל תקף בלבנון
רקטה ליד ניצולי השואה: "עברנו גרוע מזה"
לא סיפקה הגנה: נפילה למרות כיפת ברזל
האתר ליד הכפר נועיימה ,שהותקף בנשק מונחה ומדויק, מוכר לצה"ל עוד משנות ה-70'. ארגונים פלסטינים, בעיקר "החזית העממית- המפקדה הכללית" בפיקודו של אחמד ג'יבריל, היא שהפעילה את מחסני הנשק והבונקרים שנבנו עבורם על-ידי הפלסטינים במערות שבוואדי נועיימה.
צה"ל פשט על המקום כמה פעמים בעבר ואחת הפעולות אף השתבשה. אבל ארגונו של ג'יבריל המשיך להחזיק במקום, בעידודו ובחסותו של המשטר בסוריה. ג'יבריל, הנאמן למשטר בסוריה גם כיום, קיבל למעשה לרשותו את האתר בנועיימה מהלבנונים, בחסות ותחת לחץ סורי. כך זה היה לפני יותר מ-20 שנה, וכך זה גם היום.
במרכז ביירות שמעו הפיצוץ
לתקיפת האתר מנקודת ראות של צה"ל יש שני יתרונות: האחד, שהוא נמצא כמה קילומטרים מדרום לביירות ורעש ההפצצה נשמע היטב עד לארמון הנשיא הלבנוני בשכונת בעבדה שבמרכז ביירות. היתרון השני הוא, שמדובר במקום שנמצא רחוק מאוכלוסייה אזרחית והביצורים שבו יכולים לספוג הפצצה כבדה. כלומר, האתר נבחר בשל היכולת לשגר איתות לממשלת לבנון ולחיזבאללה, ולא מפני שארגונו של אחמד ג'יבריל הוא שירה את הקטיושות לעבר ישראל.
עובדה זו מעניינת מפני שג'יבריל תומך במשטר הנוכחי בסוריה, בעוד שמי ששיגר
את הרקטות אתמול לשטח ישראל, דווקא מתנגד למשטר בסוריה ותומך במורדים. יש מי שיאמר - מציאות הזויה, שיש בה הכל מלבד היגיון, אבל צריך לזכור שכשישראל מתגוננת ומבקשת למנוע שהעימותים הבין-ערביים יזלגו אלינו, היא חייבת לפעול על פי ההיגיון של השכנים, ולא על פי הרציונל המערבי, שבו יש קשר הדוק בין הסיבה למעשה ולתוצאה.
ולמה צה"ל לא פגע בחוליית המשגרים? כיוון שמדובר בשלושה או ארבעה מחבלים, שמציבים רקטות במקום ואז נעלמים. מדובר ברסיסי קבוצות חמושות שהסיכוי לאתר אותן לא גבוה. לכן בחר צה"ל לתקוף את מי שניתן לאתר, במיוחד כשיש לו בונקרים גדולים.
כתבנו רועי קייס מוסיף: ראמז מוסטפא, דובר של הארגון הפלסטיני "החזית העממית לשחרור פלסטין-המפקדה הכללית" של אחמד ג'יבריל, הביע פליאה שישראל תקפה אתר הקשור לארגון הפלסטיני, למרות שכבר דווח על מי שעומד מאחורי השיגור. הוא איים ש"התגובה לא תהיה בדרך שהאויב הציוני רוצה לגרור אותנו אליה, אלא במקום המתאים ובזמן המתאים כיוון שזוהי ברירת ההתנגדות והחלטתה". הוא גם הדגיש כי גדודי עבדאללה עזאם, ששמם נקשר כמי ששיגרו את הרקטות, לא נמצאים במקום שהותקף הלילה.
לפנייה לכתב/ת 
