עת לבקר את אלוהים ועת לציית לו
אברהם שניצב מול אלוהים, ומתנגד להפיכת סדום - הוא איש שונה בתכלית מזה שנכון להקריב את בנו יחידו על מזבח האמונה. איזה מהמודלים של עמידה מול האל העלו התרבויות המונותיאסטיות על נס - ובאיזה מהם טמון האתגר של האדם המוסרי? צפו בשיחה
כשאלוהים מודיע לאברהם על התוכנית שלו להשמיד את סדום ועמורה, מתקומם האב הראשון נגד ההפיכה הצפויה. "אברהם מעז לעמוד מול הציווי של אלוהים, ולהגיד לו זה נכון מה שאתה עומד לעשות, זה לא נכון לפי המשפט שאתה הנחלת לנו", אומר רגב בן דוד, ראש "בית פרת" באלון. "אמנם אברהם לא מביא את זה מתוך המוסר האישי הפנימי שלו – אבל יש כאן גורם שמפקח על אלוהים ואומר לו: אתה לא עומד בסטנדרט הנהוג".
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
אלא שבהמשך הפרשה, אותו אברהם מגלה עמדה הפוכה בתכלית בעמידתו מול אלוהים, כשהוא מתבקש להרוג את בנו יחידו. "עקידת יצחק זו תמונת מראה של המצב הנפשי של אברהם, ערב הפיכת סדום", אומרת אפרת שפירא-רוזנברג, מרצה במדרשת "עין פרת" שבאלון. "מצד אחד עמידה גאה מול אלוהים, כמעט של שווה בין שווים, ומצד שני הכנעה מוחלטת של האדם, של המצפון שלו, של העתיד שלו, ושל האהבה שלו לבן, על מזבח האמונה באלוהים".
לדברי בן דוד, התרבות היהודית, הנוצרית והמוסלמית העלו על נס את אברהם של העקידה, ואילו אברהם המוכיח של סדום,
נותר בצד. עם זאת הוא טוען, כי ההעדפה של אברהם הכנוע על פני זה היוצא נגד בוראו לא מספרת את כל הסיפור. "אני חושב שיש לנו אינטואיציה מאוד חזקה לפעמים של מה נכון ומה לא נכון לעשות ואנחנו לפעמים שמים את תחושת הבטן שלנו, אל מול מה שהדת מצווה אותנו או המדינה מצווה אותנו לעשות".
היכן טמון האתגר האמיתי - בהכרה בסמכות האבסולוטית של האל, ובציות המוחלט לו, או בראיית האדם כמקור הסמכות ולקיחת אחריות על ההכרעות המוסריות שלו? ואולי דווקא בשילוב בין השניים? צפו בשיחה.
לפנייה לכתב/ת 
