רוב המוצרים בסופר מתומחרים במחירי 9 אג'

כמה מוצרים בסופר מתומחרים במחירים שמסתיימים בספרה 9? רוב המוצרים, כך מסתבר מבדיקה שערכו סוקרי המועצה הישראלית לצרכנות ב-280 נקודות מכירה ברשתות השיווק. המועצה גם בדקה מה חושב הציבור על התמחור הזה, באמצעות סקר שערכה גיאוקרטוגרפיה בקרב 500 משתתפים ונמצא כי 85% מהנסקרים סבורים שעוסקים מציגים מחירים כאלה כדי להטעות צרכנים.

• הכי מעצבן אותנו כצרכנים: מחירי 9.99
• עתירה לבג"ץ: התמחור ב-"9.99" שקל לא חוקי
• סוף למחירי 9.99: יחשבו לפי חוק כהטעיה
  

סוקרי המועצה בדקו כ-40-30 מוצרים בכל סניף, סך הכל 10,143 דגימות ונמצא כי 59% מהמחירים שנדגמו מסתיימים בספרה 9, 41.7% מסתיימים בספרות 99 ורק 2.1% מהמוצרים שנכללו בבדיקה מסתיימים בספרות 00. עוד מצאו בבדיקה כי 12% מהמוצרים מתומחרים במספרים שמסתיימים בספרה 5 ו-7% מהמוצרים שנבדקו, מחירם הסתיים בספרה אפס.

כאן מסתתר המחיר 20 שקל, אך הצרכן רואה 19(צילום: מירב קריסטל)

אין מטבע של 5 אגורות. אז למה מתמחרים ככה?

הבדיקה נעשתה על רקע השינוי המתקרב במדיניות התמחור בכל החנויות והרשתות הקמעונאיות בישראל. החל מינואר 2014 כל העוסקים יחויבו לתמחר את מוצריהם אך ורק במטבעות קיימים, כך שתבוטל שיטת התמחור ב-49.99, או 20.32 או 10.85. התמחור במחירים האלה כיום נובע משינויי מע"מ ושיקולים נוספים, אך גם מרצון לתעתע בצרכנים לחשוב שהם קונים מוצר ב-90 שקלים כשלמעשה מחירו 100 שקלים, הוא רק מתומחר 99.99 שקל.

איזו רשת הכי גרועה?

במועצה מוסרים כי "לא ניתן באופן מובהק לייחס את סיומות המחיר לסוג הרשת". כך למשל אי אפשר לומר שהתמחור הזה יותר נפוץ ברשתות שבתוך הערים. לשם הדגמה, שיעור המחירים המסתיימים ב-9 בשופרסל דיל, רשת שממוקמת מחוץ לערים, היה זהה לזה שבשופרסל שלי, הממוקמת בתוככי הערים, וכך גם לגבי מגה בול ומגה בעיר.

עוד מסרו כי שיעור המוצרים המסתיימים ב-9 אגורות בשתי הרשתות הגדולות במדינה - שונה. במגה שיעור המחירים שהספרה האחרונה בהם היא 9 גבוה ב 30% לעומת שופרסל (75% ו'-45% בהתאמה). הרשתות בהן נמצא כי היחס בין מוצרים עם הסיומת 9 אג' לכלל המוצרים שבחנו הוא הגבוה ביותר הן יינות ביתן (88%) ומחסני השוק (86%).

נתוני המועצה לצרכנות. איפה יש הכי הרבה מחירים עם סיומת 9 אג'?

העוסקים עשויים להעלות מחירים

מהסקר של גיאוקרטוגרפיה עולה כי 22% מהצרכנים שהשתתפו בו חושבים שעסקים מתמחרים מוצרים במחירים הכוללים 99 אג' או 95 אג' כדי לרמות, לסדר, לבלבל ולהטעות את הקונים. 21% מהעונים אמרו שהם חושבים שהדבר נעשה כדי לתת הרגשה לצרכן שהוא קונה בפחות כסף . 15% חשבו שזו שיטת תמחור הוגנת. 88% מהנשים חשבו שזו שיטה לא הוגנת בדרגות שונות, לעומת 81% מהגברים שהשתתפו בסקר. 89% מבני 55 ומעלה שהשתתפו בסקר השיבו כי הצגת מחירים כאלה היא מאוד לא הוגנת או די הוגנת לעומת 77% מבני 34-18 שהשתתפו בסקר.

82% מהמשתתפים תומכים מאוד ודי תומכים באיסור להציג תמחור כזה. כשהודגש למשתתפים כי בתי עסק עלולים לייקר מוצרים בעקבות יישום האיסור, למשל להעלות מחיר מ-11.95 ל-12 שקלים, התמיכה ירדה ל-76%.

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, מסר: "הצגת מחירים בסכום המסתיים ב- 9 או 99 אג' מהווה את אחד הביטויים המובהקים לחוסר הגינות בחיי המסחר. "מבצעים מניפולציה פסיכולוגית על הצרכן וגורמים לו לחשוב שהמחיר הוא זול מכפי שהוא באמת. מציגים מחיר שהוא פיקטיבי עבור כל מי שישלם במזומן, שכן הצרכן ישלם בפועל מחיר גבוה יותר, לאור העובדה שלא יקבל עודף לאחר שהאגורות חדלו להיות מטבע חוקי.

"ההוכחה לכך שמדובר במדיניות תימחורית מכוונת של הנהלות רשתות השיווק, מגיעה מממצאי הבדיקה של סיירת המועצה לצרכנות: לפי הממצאים מחירם של 60% מהמוצרים שנדגמו הסתיים ב- 9 אג', לעומת אחוזים בודדים בלבד למחירים שהסתיימו בקידומות של אגורה עד 4 אגורות- פער עצום המצביע על כוונת מכוון. הוודאות ביחס למחיר היא זכות בסיסית של צרכן ותנאי ליכולתו לבצע החלטת רכישה מושכלת. ברצוני לברך את שר הכלכלה ואת הרשות לסחר הוגן על החלטתם להפסיק את ההתנהלות הבלתי הוגנת שפגעה בצרכנים רבים".